שוק אחר, מוכר בהרבה ודינמי במיוחד: ‘שוק בֶּן-טַן‘ השוכן ממש במרכז העיר ואליו באים למעלה מעשרת אלפים מבקרים ביום. לשוק ארבעה שערים ראשיים, מאות חנויות ודוכני-מכירה ונמכרים בו מוצרים מכל וכל. מה שאנחנו קוראים “משרוך נעל ועד…” מכונה בוייטנאם: “מסובין ועד זהב”.

סייגון מהווה גם בסיס-יציאה לטיולים באזור הדרומי. ראשית, אל הדלתא של המקונג, במרחק שעתיים נסיעה ממרכז העיר. נהר המקונג באזור הדלתא שלו, הוא בשיא עוצמתו ותפארתו, מתפצל למספר זרועות, מתפתל אל תוך האדמות הפוריות של ויטנאם ונשפך אל ים-סין הדרומי. ניתן לערוך לכאן גיחה ולשוט בנתיבי המים, לצל עצי הקוקוס – ואז לשוב עם ערב לסייגון. אבל מי שרוצה לחוות את הקסם האקזוטי באופן מעמיק יותר, טוב יעשה אם ילון בלילה, באחד הישובים הפרושים במתחם הדלתא: קַנְ-טוֹ, מִי-טוֹ, או וִין לוֹנְג. תיירים מבוססים ייהנו במיוחד, כאשר ישהו במלון ויקטוריה בקנ-טו.

העיר הדתית צ’או דוק נמצאת במעלה הדלתא, על גבול קמבודיה. היא מהווה גם נמל יציאה עבור המפליגים לעיר פנום-פן, בירת קמבודיה. כיום ניתן באמצעות שייט בספינות מנוע מהירות, לגמוע את המרחק בשלוש שעות בלבד.

מסייגון כדאי לערוך גיחה גם צפון מערבה, מרחק 100 ק”מ, אל העיר המרתקת טַאי נִין. בעיר זו נמצא המקדש המרכזי של כת קָאו-דַאי,  אחת הדתות המעניינות של דרום מזרח אסיה. קאו-דאי הוא זרם רוחני המשלב יסודות של מספר דתות אחרות. בצהרי היום, בכל יום, נערך כאן טקס פוטוגני במיוחד. באותו טיול אפשר לכלול גם ביקור באתר המחילות של קוּ-צִ’י הנמתח על-פני 200 ק”מ. זוהי רשת מנהרות תת קרקעיות שהכשירה מחתרת הווייטקונג כאמצעי הישרדות מול הפצצות חיל האוויר האמריקאי.

ב-30 באפריל 1975 שוחררה סייגון  על-ידי כוחות הצפון ומאז בכל שנה, בתאריך זה, נערכות חגיגות בעיר.