סנגל

מבין ארצות אפריקה-המערבית, סנגל מהווה את אחד היעדים הרגועים והנוחים לטיול. יחד עם זאת בשל התפשטות של תאי טרור של בוקו חראם (שלוחה אפריקאית שנשבעה אמונים לדעאש) במערב אפריקה, יש להיות ערניים לכללי הזהירות המתפרסמים מפעם לפעם, על-ידי משרד החוץ הישראלי. יחסית למרבית שכנותיה, סנגל נהנית מתשתית תיירותית מניחה את הדעת. גם המצב התברואתי במדינה אינו גרוע ומסוכן, כפי שהוא בארצות אחרות ביבשת. תיירים ישראלים אינם זקוקים לאשרת כניסה לסנגל, אך יש להצטייד בפנקס חיסונים. סנגל נפגעה רק באופן מינורי ממגפת הקורונה.

סנגל משתרעת על-פני 196,000 ק”מ סביב קו רוחב 14°, צפונית לקו המשווה. הארץ מושפעת מאקלים טרופי טיפוסי. גשמים חזקים ניתכים על אדמת סנגל, בין החודשים מאי ועד נובמבר, אז גם האוויר חם ולח והתחושה הכללית דביקה למדי, ולפיכך, החודשים המועדפים לביקור במקום, הם דצמבר עד אפריל, כאשר הימים יבשים וחום השמש מתון. 

סנגל נמחצת בין מאוריטניה בצפון וגינאה בדרום. ממזרח היא גובלת במאלי ואילו במערב יש לה קו-חוף, באורך 530 ק”מ , הנושק לאוקינוס האטלנטי. היא חובקת בתחומיה את המדינה הננסית של גמביה ושתי המדינות כרוכות זו בזו, עד כדי-כך שבעבר ניסו להתאחד למדינה אחת ששמה אמור היה להיות סנגמביה, אלא שהאיחוד נכשל והמצב הקודם נותר בעינו. תושבי המקום קרויים סנגלזים והם מונים למעלה מ-16 מיליון איש, שברובם המכריע הם מוסלמים דוברי צרפתית. 

הצרפתים העניקו עצמאות למושבה האפריקאית, באפריל 1960, אבל השפעתם הגדולה, ניכרת עד היום. סנגל סובלת מאבטלה עמוקה וכרונית ורבים מהצעירים שואפים להגר לארצות אירופה, ולחפש להם פרנסה במערב. אלו שבכל-זאת עובדים, עוסקים בעיקר בחקלאות ובדיג, וכן בענף התיירות המתפתח. הגידולים הבולטים בשדות, הם בוטנים, אורז ותירס. המטבע המקומי נקרא פרנק אפריקאי. זהו מטבע משותף לשמונה המדינות העצמאיות של מערב אפריקה. נכון לפברואר 2021 ניתן לקבל עבור דולר אמריקאי אחד כ-540 פרנקים אפריקאים. המערכת הבנקאית של המדינה, אינה עומדת בסטנדרטים המקובלים במערב ועל-כן השימוש בכרטיסי-אשראי פחות נפוץ והוא זמין בעיקר בעיר הבירה ובאתרי הנופש. כדי לטייל בפריפריה ובמחוזות המרוחקים, יש להצטייד בעיקר בשטרות מזומנים של כסף מקומי. 

עיר הבירה דקר, אחת הערים הדינמיות באפריקה, שוכנת על חצי-אי קַאפּ-וֶר, לחופו של האוקינוס, בנקודה המערבית ביותר של יבשת אפריקה. אוכלוסיית דקר, בת כמעט שני מיליון איש. מרכז העיר, בקצהו הדרומי של חצי-האי, כולל שני אזורים עיקריים: המתחם הקולוניאלי “לֶה-פּלָאטוֹ” והלב המסורתי של הבירה “לַה מֶדִינָה”. האי החינני והתיירותי-מדי: גורה, מצוי מרחק רבע-שעת שייט בלבד, מרובע “לֶה-פּלָאטוֹ”. גורה, שהיה בעבר מרכז סחר בעבדים, הוא אחד מארבעה אתרים בסנגל, שהוכרזו כנכס מורשת עולמי. ליד כיכר העצמאות של דקר, שוכן בניין העירייה וכן תחנת-הרכבת בעלת הפעילות הדלילה. לעומת זאת, הנמל הימי, שנמצא בקרבת מקום, תוסס מאוד. מוזיאון האמנות האפריקאית הוא יעד-חובה, עבור כל תייר המבקר בסנגל. דקר היא עיר של שווקים מפתים. הבולטים שבשווקים, הם טִילֶן, במרכז רובע המדינה וכן קֶרמֶל התזזיתי, אבל גם שוק המזון של סנדגה מצדיק גיחה ממושכת. אנשי-עסקים או מטיילים השוהים בדקר לזמן קצר בלבד, יוכלו לערוך סיור-יום קצר אל “ים-המלח הוורוד”, ליד כפר הדייגים, קַאיָאר. 

האזור המקיף את עיר הבירה, מאופיין בערבות סוונה נרחבות, והוא גם החלק המאוכלס של המדינה. כך גם העיר השלישית בגודלה בסנגל Thies, הנמצאת שעה וחצי נסיעה מעיר הבירה. טיאס מפורסמת בשטיחים שלה. יש כאן לא מעט מוקדי מכירה המיועדים בעיקר לתיירים מצרפת. צפונה מכאן, לכיוון הגבול עם מאוריטניה, מרוכזים חלק מהאתרים האטרקטיביים של הארץ, כמו לדוגמא, השמורה הלאומית “לונג-דה-ברברי”. כאחת הארצות המהוות תחנת קינון מרכזית לבעלי-כנף, סנגל מכילה מספר שמורות נפלאות, שזוהי אחת היפות שבהן והיא נחשבת לשמורה עשירה במיוחד. 

סנט-לואיס הצפונית, שימשה כמושבה הראשונה של הצרפתים באפריקה והיא משמרת קסם קולוניאלי מסוים. העיר יושבת על אי והיא מהווה בסיס נוח ליציאה אל שמורות הציפורים, כולל השמורה של דז’וז’, אחת השמורות הנרחבות בעולם ובה – בין היתר – להקות ענק של פליקנים ופלמינגוס.

מזרחה מהשמורות, זורם נהר סנגל החשוב ומציין את הגבול עם מאוריטניה. העמק המקיף את אפיק הנהר הוא מקור חיים לעשרות ישובים קטנים, החשוב שבהם נקרא פּוֹדוֹר. מדרום לעמק, בלבה השומם של המדינה, שמורות-טבע אדירות ממדים.  שמורות אלו, בשטחי הסוונה הבתוליים, מאכלסות חיות-בר. שמו האקזוטי של פארק הספארי הפופולארי ביותר באזור זה של אפריקה, נקרא נִיקוֹלוֹ-קוֹבָּה והוא משתרע   בחלק הדרום-מזרחי של סנגל, בסמוך לגבול עם גיניאה. אפשר לחזות כאן בעשרות סוגים של חיות: נמרים, אריות, פילים, תנינים, צבאים, קופים, ועוד…

מחוז קָזַמַנְס  בפינה הדרום-מערבית של הארץ, בסמוך לגינאה-ביסאו, הוא  ירוק ופורה משאר המחוזות, וגם משופע בחופי-ים מצוינים, המהווים מוקד משיכה נוסף עבור התיירים. רצועת-החוף עמוסה בבתי-מלון איכותיים ומתאימה בעיקר לנופשים ממוסדים. ד

 

ניתן לשתף את המאמר