גוּאָטֵמָלָה

כמעט שלושים שנה מאז נחתם הסכם השלום עם לוחמי הגרילה של גואטמלה, וכבר ניתן לומר כי הארץ שידעה מלחמות אזרחים אינסופיות, מעניקה לאזרחיה שלווה קיומית. אך השקט הבטחוני מבשר פתרונות חלקיים בלבד. מצוקות היום יום של אנשי גואטמלה רבות ומגוונות.השחיתות השלטונית עדיין מעיקה על המערכות. וכמובן, מגפת הקורונה שעשתה שמות בכל יבשת אמריקה. המגפה פגעה בגואטמלה באופן מתון יחסית בהשוואה לשכנותיה, אבל היא השביתה את ענף התיירות שמהווה פלח נכבד בהכנסות המדינה. כך או כך, מדובר בארץ בטוחה ומכניסת אורחים, הטומנת בחובה פוטנציאל כביר לחוויות ייחודיות.

גואטמלה משתרעת על-פני 108,500 קמ”ר. היא חוסה בצלה של מקסיקו, השכנה הגדולה, העוטפת אותה מצפון וממערב. ממזרח, גובלות איתה: בליז, הונדורס ואל-סלבדור. בחלקה הדרומי יש לגואטמלה חוף ארוך לשפתו של האוקינוס השקט , וכן היא נושקת מן העבר השני לים הקאריבי.

הארץ מחולקת לשלושה אזורים גיאוגרפים מובהקים: בצפונה פרושים מישורי פֶּטֶן, המיושבים בדלילות יחסית. במרכז, גבעות והרים נישאים, המכסים כמחצית משטחה של גואטמלה. רכס הסיארה מדרה, אשר בדרום אזור ההרים, כולל 30 פסגות של הרי געש. האפר הוולקני הנפלט מהרים אלו, מהווה את החול הכהה, המכסה את האזור השלישי של המדינה: מישור החוף. החלק הדרומי של גואטמלה, ובו גם עיר הבירה גואטמלה סיטי, מיושב בצפיפות מרובה.

שדה-התעופה הבינלאומי של גואטמלה, נמצא 7 ק”מ דרומית לגואטמלה סיטי. ניתן גם לנחות בשדה-התעופה של פלורס, בצפון המדינה. רבים נכנסים לגואטמלה בדרך היבשה, הן מאל-סלבדור והן ממקסיקו, באמצעות הכביש הפּאן אמריקני. התקופה הנוחה לביקור במקום היא בין החודשים נובמבר ועד מארס, אז כמעט ולא יורד כאן גשם. מחודש מאי ועד סוף ספטמבר, גשום וחם. המטבע המקומי נקרא Quetzal. הקידומת הטלפונית של גואטמלה היא 502.

עיר הבירה גואטמלה סיטי מעוררת עניין מועט בלבד בקרב המטיילים, ויש המעדיפים להגיע משדה-התעופה היישר אל אַנְטִיגוּאָה; השכנה האטרקטיבית. לכל הפחות היא מתוכננת היטב, הבירה הגואטמלית, ועל-כן נוחה להתמצאות. העיר מונה עשרים וחמישה אזורים מוגדרים, כשהרובע ההיסטורי (Zone 1) הוא זה המרכז את עיקר האתרים החשובים, ובהם: התיאטרון העירוני, הספריה, ארמון התרבות, קתדרלת מטרופּוליטנה והמוזיאון הלאומי. כדאי לבקר גם בשוק המרכזי.

העיר הקולוניאלית אנטיגואה שוכנת לצלם של שלושה הרי געש, במרחק 45 ק”מ מגואטמלה סיטי. היום מדובר בעיר קטנה, אך בעברה שימשה אנטיגואה כבירתה של הארץ, עד אשר נחרבה כמעט כליל בשל רעידת אדמה אשר פקדה אותה בשנת 1773. אנטיגואה משמרת בחן רב את הצביון הקולוניאלי של מרכז אמריקה. למעשה זהו האתר הפופולארי ביותר בקרב תיירים המגיעים לגואטמלה.

בחודש אפריל בכל שנה, נערך כאן פסטיבל לכבוד ‘השבוע הקדוש‘ של פסחא. מדובר באירוע רב משתתפים, הנחשב בעיני רבים לפסטיבל הדתי היפה ביותר במרכז אמריקה. אנטיגואה בנויה ברובה שתי וערב וחלק מהרחובות שלה סגורים לתנועת כלי רכב, כך שהתנועה בעיר הקטנה יכולה להתבצע בהליכה רגלית, או ברכיבה על אופניים. משפחות עם ילדים יכולות לערוך סיור בישוב באמצעות כרכרה רתומה לסוס. הכיכר המרכזית של הישוב היא אחת הפּלאזות היפות של גואטמלה והיא המקום, אליו מתנקזים הכל, מקומיים וזרים כאחד.

לאנטיגואה תשתית תיירותית מפותחת וניתן למצוא בה בתי-מלון ואכסניות מכל הסוגים והרמות. מלון הבוטיק ‘קָאזָה סַנְטָה דוֹמִינְגו‘ בולט ביופיו. תרמילאים צנועי תקציב יכולים להשתמש באחד משני הסניפים של ‘פּוֹסָדָה רויז’. אחת המסעדות האיכותיות של אנטיגואה היא Panza Verde.

הר הגעש הפעיל פָּקָאיָה התפרץ לאחרונה במארס 2014. הטיפוס הרגלי עד אל לוע ההר, הנו אחד הטיולים המלהיבים בחלקה הדרומי של גואטמלה.

מוקד נוסף המרתק אליו את המטיילים מצוי מערבית לגואטמלה סיטי ולאנטיגואה, בואכה הגבול המקסיקני, באזור הדרמטי והמופלא שבמרכזו שוכן אגם אָטִיטְלָן. האגם הקטן – שליש מגודלה של הכנרת, מצטיין במימיו הצלולים ובתפאורה ההררית העוטפת אותו. זהו אזור בו חיים צאציהם של בני הארץ המקוריים, וכך יוצא שתרבות המאיה מפותחת פה באופן בולט.

אמנם סוֹלוֹלָה היא עיר המחוז, אך מרבית התיירים שוהים בעיירה רבת הקסם פָּנחצֶ’ל ומשתמשים בה כבסיס יציאה לטיולים סביב האגם. המלון הייחודי ‘הוטל אטיטלן‘ שוכן על גדת האגם, כקילומטר מערבית לעיירה. לכפר הנפלא סנטיאגו אטיטלן השוכן בגדה אשר מול פנחצ’ל כדאי להגיע בשייט על האגם. את הטיולים למעלה הרי הגעש, בין אם מבצעים אותם בהליכה רגלית ובין אם ברכיבה על סוסים, מומלץ לבצע בליווי של מדריכים מקומיים, ולו בשל החשש מהיתקלות עם כנופיות של שודדים.

כדי להגיע לשוק הוותיק של העיירה צ’יצ’יקַסְטֵנַנְגו המתקיים בימי א’ ובימי ה’, יש להצפין כ-25 ק”מ מסולולה. ניתן להגיע לכאן ישירות מאנטיגואה באמצעות שירות אוטובוסים. צ’יצ’יקסטננגו משמשת כנקודת המעבר לתחנת הגבול עם מקסיקו: La Mesilla.

העיר קוֹבָּן שוכנת במרכז הארץ, באזור הררי, בצד היערות ובסמוך למטעי הקפה; מורשתם של הקולוניאליסטים הגרמנים. העיר הקטנה, בירת מחוז ‘אלטה וֵרָפָּאז’ נמצאת 200 ק”מ צפונית לגואטמלה סיטי. לכאן יגיעו מטיילים המחפשים שלווה ואוהבי טבע. יערות עננים, מפלי מים וכפרים קטנים הם חלק מהנוף המקיף את חבלי ארץ אלו. אחת האטרקציות הייחודיות לאזור: שמורת ציפורי הטרוגון ‘מריו דארי‘.

מזרחה מכאן, מומלץ לסטות מעט מדרך המלך לכיוון ‘אגם איזבּלה’ ולחנות לזמן מה בישוב הקטן Lanquin וממנו לצאת לטיול אל בריכות מי האיזמרגד של ‘סֵמוּק צַ’מְפֵּיי‘ ואל המערות המקומיות.

המחוז הצפוני של פּטן, משתרע על-פני שליש משטחה של גואטמלה והוא טומן בחובו חלק מן האתרים המרתקים של מרכז אמריקה: יערות עד בתוליים, אתרים ארכיאולוגיים יוצאי דופן ובהם שרידי ערים עתיקות של ממלכת המאיה, מירקם אתני יוצא דופן, עולם חי עשיר ומיגוון של זני צפורים.

העיר הקטנה והמנומנמת פְלוֹרֶס, שוכנת על אי ומחוברת בגשר ליבשה ולשני הפרוורים המהויים חלק ממנה. זו תחנת הבסיס ליציאה אל אתר המופת של טִיקַאל. בשנים האחרונות חלה תנופת בניה בפארק הלאומי של טיקאל ומרבית התיירים נעים מפלורס היישר אל מלונות הפארק, מבלי לשהות בה כמעט. בכל הקשור למורשת של תרבות המאיה, טיקאל נחשבת ליעד המרשים ביותר, שכן בתוככי הג’ונגל השתמרו שרידיו של הישוב הקדמון אשר התקיים עד המאה העשירית לספירה, באופן מעורר השתאות.

לחופי הים הקאריבי שוכנת העיר ליוינגסטון המשמשת מרכז לאוכלוסיה השחורה של גואטמלה. בסמוך נמצא אגם איזבּלה, שהוזכר כאן למעלה, והוא מחובר באמצעות הריו דולסה ל’אגם המתוק’. ההגעה לליוינגסטון מתבצעת בשייט. המרחק מהאגם המתוק לאנטיגואה הוא כשש שעות נסיעה. בדרך, מומלץ לעצור באתר המאיה המרתק של קיריגוּאָה.

ניתן לשתף את המאמר