Ho Chi Minh - סייגון

סייגון, או בשמה הרשמי, הו-צ’י-מין סיטי, היא העיר הגדולה ביותר של ויטנאם. היא שוכנת לגדותיו של נהר סייגון, כ-40 ק”מ צפונית מהדלתא של המקונג. תייר שאינו בקי בהיסטוריה הסוערת של דרום ויטנאם יתקשה להאמין כי העיר מלאת החיים הזו, כמו גם האזור המקיף אותה, היוו מוקד למלחמות אכזריות בתקופה שעדיין שמורה בזיכרונם של חלק ניכר מהתושבים. כיום, הו-צ’י-מין נמצאת בתנופת בנייה וכמו ערים אחרות במזרח אסיה, קו הרקיע שלה הולך ומתעבה בגורדי שחקים. יחד עם זאת, סייגון  עדיין שומרת על צביון המשלב אווירה של עיר שדה סינית, עם אקס מושבה צרפתית. 

שדה-התעופה הבינלאומי של סייגון נמצא 10 ק”מ ממרכז העיר. הקידומת הטלפונית של ויטנאם היא 84 ושל העיר סייגון היא 8. המטבע המקומי נקרא דונג, אך הערכים שלו כל-כך גבוהים: 23,000 דונג לדולר, בקירוב, שהכל כמעט מחושב כאן בדולרים אמריקאיים. העיר ממוקמת על קו רוחב 10.47°  צפון.

מטיילים אשר מבקרים בוייטנאם לפרק זמן קצר יוכלו להזמין מהארץ שירותי תיירות פרטיים, הכוללים בדרך-כלל מלבד הזמנת בתי-מלון, גם מדריך אישי ונהג צמוד. צעירים ומטיילים צנועי-תקציב ינועו בעיר באמצעות תחבורה ציבורית. האוטובוסים העירוניים דחוסים והמוניות אינן זולות. ניתן לשכור זוג אופניים ופשוט להשתלב בתנועה המקומית. הציקלו, מעין תלת-אופן שהוא ריקשה ייחודית לוייטנאם, מאבד את מקומו ברחובות העיר ועל חשבונו צצו מאות אופנועי-טקסי. כמו-כן ניתן לנוע בשייט על הנהר באמצעות ספינות-טקסי.

למרות היותה עיר גדולה כל-כך, סייגון נוחה לתנועה וקלה להתמצאות. בתי-המלון המשובחים מרוכזים רובם, בחלקו המזרחי של רובע מספר 1, לא הרחק מהנהר. התרמילאים לנים מערבה מאזור זה, סביב רחוב פַם נְגו לָאוֹואילו צ’ולון, הרובע הסיני הדחוס, שוכן בתוך מה שנכלל ברובע האדמיניסטרטיבי החמישי של הו-צ’י-מין.

מספר אתרים שנבנו בעיר בתקופה הקולוניאלית, מצדיקים ביקור קצרצר. הבולטים שבהם: קתדרלת נוטר-דם שנבנתה בסוף המאה ה-19, בית הדואר הסמוך אליה ובניין העירייה. בעלי עצבים חזקים יוכלו לבקר גם במוזיאון לפשעי מלחמה, שם יגלו שלכל מטבע שני צדדים ושרק בסרטים אמריקאים, יש טובים ורעים. במלחמות יש רעים ורעים. הוייטנמים לא משתמשים כמובן בשם “מלחמת וייטנאם”, אלא מכנים את אותה מלחמה כ”מלחמה האמריקאית”.

גם ‘בניין האיחוד-המחודשרווי בזיכרונות מימי המלחמה. בצמוד אליו מוזיאון המהפכה. מספר פגודות מעניינות, אם-כי אף-אחת מהן לא עוצרת נשימה, פזורות במרחבי העיר ושתי החשובות והמוכרות שבהן, קרויות: ג’יאַק לָם ו- .Vinh Nghiem

סייגון מצטיינת באווירה אותנטית ומיוחדת, מאד ויטנאמית, אשר השפעתה מורגשת ברחובות הצרים והעמוסים, בבניינים הצפופים, במבואות השווקים ובמאות המסעדות. יותר מכל, כדאי לשוטט בצ’ולון. לכאן, במבוך הסמטאות המאובקות, מתנקזת התמצית של המזרח-הרחוק. התרכיז הרומנטי של דרום מזרח אסיה. באזור זה של העיר נמצא גם שוק Binh Tay, השוק הגדול ביותר של סייגון. 

שוק אחר, מוכר בהרבה ודינמי במיוחד: ‘שוק בֶּן-טַן השוכן ממש במרכז העיר ואליו באים למעלה מעשרת אלפים מבקרים ביום. לשוק ארבעה שערים ראשיים, מאות חנויות ודוכני-מכירה ונמכרים בו מוצרים מכל וכל. מה שאנחנו קוראים “משרוך נעל ועד…” מכונה בוייטנאם: “מסובין ועד זהב”.

סייגון מהווה גם בסיס-יציאה לטיולים באזור הדרומי. ראשית, אל הדלתא של המקונג, במרחק שעתיים נסיעה ממרכז העיר. נהר המקונג באזור הדלתא שלו, הוא בשיא עוצמתו ותפארתו, מתפצל למספר זרועות, מתפתל אל תוך האדמות הפוריות של ויטנאם ונשפך אל ים-סין הדרומי. ניתן לערוך לכאן גיחה ולשוט בנתיבי המים, לצל עצי הקוקוס – ואז לשוב עם ערב לסייגון. אבל מי שרוצה לחוות את הקסם האקזוטי באופן מעמיק יותר, טוב יעשה אם ילון בלילה, באחד הישובים הפרושים במתחם הדלתא: קַנְ-טוֹ, מִי-טוֹ, או וִין לוֹנְג. תיירים מבוססים ייהנו במיוחד, כאשר ישהו במלון ויקטוריה בקנ-טו.

העיר הדתית צ’או דוק נמצאת במעלה הדלתא, על גבול קמבודיה. היא מהווה גם נמל יציאה עבור המפליגים לעיר פנום-פן, בירת קמבודיה. כיום ניתן באמצעות שייט בספינות מנוע מהירות, לגמוע את המרחק בשלוש שעות בלבד.

מסייגון כדאי לערוך גיחה גם צפון מערבה, מרחק 100 ק”מ, אל העיר המרתקת טַאי נִין. בעיר זו נמצא המקדש המרכזי של כת קָאו-דַאי,  אחת הדתות המעניינות של דרום מזרח אסיה. קאו-דאי הוא זרם רוחני המשלב יסודות של מספר דתות אחרות. בצהרי היום, בכל יום, נערך כאן טקס פוטוגני במיוחד. באותו טיול אפשר לכלול גם ביקור באתר המחילות של קוּ-צִ’י הנמתח על-פני 200 ק”מ. זוהי רשת מנהרות תת קרקעיות שהכשירה מחתרת הווייטקונג כאמצעי הישרדות מול הפצצות חיל האוויר האמריקאי.

ב-30 באפריל 1975 שוחררה סייגון  על-ידי כוחות הצפון ומאז בכל שנה, בתאריך זה, נערכות חגיגות בעיר.

ניתן לשתף את המאמר