הוואנה, בירת קוּבָּה, שוכנת בחלקה המערבי של המדינה, בקו רוחב 23°, צפונית לקו המשווה. העיר נושקת למפרץ מכסיקו ולמיצרי פלורידה והיא ממוקמת כ-350 קילומטרים בלבד, מהעיר האמריקאית מיאמי. זו העיר הכי רומנטית במרכז-אמריקה, הכי קולוניאלית ממערב לאירופה, הכי לטינית בקאריביים והכי קצבית בעולם.

שדה-התעופה הבינלאומי של קוּבָּה, נמצא במרחק חצי-שעת נסיעה ממרכז הוואנה. התקופה המועדפת לביקור במקום היא בין החודשים נובמבר ועד מאי, אז כמעט ולא יורד כאן גשם. המטבע המקומי נקרא פּזו קובּני. הקידומת הטלפונית של קוּבָּה היא 53 ושל העיר הוואנה היא 7.

העיר שנוסדה בתחילת המאה ה-16 מחולקת לשני חלקים עיקריים: ‘הוואנה העתיקה‘, זאת שהוכרזה על-ידי אונסקו כנכס מורשת עולמי, והעיר החדשה La Habana Moderna. החלק העתיק מתאפיין בכיכרות ובבניינים בסגנון הספרדי הקלאסי. חזיתות המבנים ידעו עבר מפואר יותר. כיום, למרות מאמצים ניכרים לשקם את חלקם, מרבית הבניינים ההיסטוריים מתפוררים ומתקלפים. התפאורה השלטת ברחובות כוללת את אותן מכוניות אמריקאיות מיושנות שכל-כך מזוהות עם חוסר-האונים הכלכלי של משטרו הממושך של פידל קסטרו. קסטרו פרש מהשילטון בפברואר 2008. יורשו של פידל היה אחיו: ראול קסטרו. מאז עלה ראול קסטרו לשלטון יושמו רפורמות שונות בתחום הכלכלה כדי להציל את המשק הקובּני מקריסה. באפריל 2015 נפגש ראול קסטרו עם הנשיא בּרק אובּאמה. זה היה מיפגש היסטורי, אשר סימל את התפנית הגדולה שחלה במדיניות הקובּנית. מאז אפריל 2018 מיגל דיאס קאנל הוא נשיא קוּבָּה.

העיר החדשה בנויה בגיבוב של סגנונות מן המאה ה-20, עם שכונות מגורים צפופות ועם שיכונים המיועדים בעיקר לתושביה קשי-היום של עיר הבירה. אחת השכונות המאוכלסות ביותר היא ‘וֵדָאדוֹ‘ החצויה על-ידי רחוב מספר 23 שגולש לכיוון הים. ודאדו הוא אחד האזורים המרתקים, בו ניתן לחזות באזרחים המקומיים מעבירים את זמנם באתרי הבילוי הפופולאריים שלהם.

מרבית האתרים החשובים של הוואנה מרוכזים בחלק העתיק. שתי פּלאזות מרוצפות, מהוות את מוקדי המשיכה העיקריים: פְּלָאזָה דֶה אַרְמָס שממנה גם יוצא המדרחוב המרכזי של העיר ,Obispo המתמשך עד ‘פּארק סֶנטרל’ אשר מציין את הגבול של העיר העתיקה עם המרכז החדש, וכן הפּלאזה של הקתדרלה ‘סַן קְרִיסְטוֹבָּל‘. הקתדרלה עם חזית בסגנון בּארוק, מפורסמת בזכות שני המגדלים הלא-סימטריים שלה. 

ניתן למצוא בעיר לפחות שלושה מוזיאונים בעלי חשיבות רבה: ‘מוזיאון המהפיכה‘, הממוקם בבית הנשיאות הישן, ‘המוזיאון העירוני’ בסמוך לפּלאזה דה ארמס ומעל הכל, ‘המוזיאון לאמנויות יפות‘.

במרכז הוואנה, אין להחמיץ את השוטטות ב’סמטת האמל‘. זוהי סמטא מוקפת בתים יפהפיים, צבועים ומצוירים ביד אומן. אמנם המקום הפך תיירותי מעבר לרצוי, אך יופיו והמוסיקה האפרו-קובּנית שמנוגנת כאן, נותרו קסומים כפי שהיו בימי הזוהר הרחוקים. תחנה נוספת ובלתי נמנעת: בית-החרושת הוותיק לייצור סיגרים אשר שמו Partagas. המפעל עורך סיורים מודרכים בין השעה 10:00 בבוקר לבין השעה 14:00. באזור זה ניתן גם לראות את בניין הקפּיטול, גירסה קובּנית לקפּיטול של וושינגטון.

אחד משיאי הביקור בהוואנה, מתבטא בסיור על המזח המונומנטלי ‘מָלֵקוֹן’. מדובר בטיילת הנמתחת לאורך של כשבעה ק”מ, בין שפך נהר אלמנדרס, על גבול שכונת ‘מיראמר’ ועד מבצר סן-סלבדור. לאורך כל היום והערב נוהרים לכאן אלפים מהקובּנים, מתערבבים בתיירים ויוצרים דינמיקה מהפנטת ועל-כן רבים מהמטיילים שבים לכאן מספר פעמים כדי ללכת ולשוב ללא מטרה, או סתם לבהות במתרחש סביבם.

הוואנה היא כמובן עיר של מוסיקה ושל ריקודים. הסרט הדוקומנטרי המספר על חברי להקת ‘בּוּאנה וִויסטָה’ עורר את המודעות למקצבים הנהדרים של קוּבָּה. ריקוד הסלסה שנולד בארץ זו הוא חלק מההווי של באי המועדונים ומרכזי הבילוי המקומיים.

ואי-אפשר כמובן לדבר על הוואנה מבלי להזכיר את ארנסט המינגווי. המינגווי שקוּבָּה שימשה לו מולדת יותר מאשר מישיגן, בה נולד, הוא דמות אהודה במיוחד על בני המקום ועקבותיו הותירו חותם על כל שעל, החל ממלון ‘אַמְבּוֹס מוּנְדוֹס‘ שליד הקתדרלה, שם כתב חלק מספוריו הנודעים, המשך בחוות Finca Vigia, אליה עבר להתגורר עם אחת מנשותיו, וכלה במוזיאון הקרוי על-שמו.