חבל אוּמְבּרִיָה

אוּמְבּרִיָה, אחותה הקטנה והצנועה של טוֹסְקָנָה, שוכנת במרכז איטליה, רחוקה מחופי-הים, ומשולה ללב הפועם של האומה האיטלקית. כמו טוֹסְקָנָה, גם אוּמְבּרִיָה ירוקה ופסטורלית, רוויה באותו חן ייחודי, המשלב שורשיות עתיקת יומין עם ניחוחות כפריים. אוּמְבּרִיָה מתאפיינת בנופי גבעות והרים, המתפלשים ברובם מזרחית להרי האפּנינים ולצדדיו של ערוץ נהר הטיבּר. זוהי פּרובינציה המשתרעת על-פני שטח קטן יחסית – פחות ממחצית גודלה של מדינת ישראל –  ואשר האקלים המתון שלה נוח לטיולים, מתחילת האביב ועד סוף הסתיו.

פֵּרוּגָ’ה היא בירת החבל. במרכז העיר האטרוסקית העתיקה, נמצאת כיכר 4 בנובמבר. בתחומי הכיכר ובטווח הליכה קצר ממרכזה, מצויים האתרים החשובים של פֵּרוּגָ’ה: המזרקה הגדולה, היכל התפילות, הגלריה הלאומית והקתדרלה של סן-לוֹרֶנצו. חומה בצורה ובה שבעה שערים, מקיפה את המתחם העתיק של העיר. מבין השערים, Porta Marzia הוא השער שנשמר טוב יותר מאחרים. מבנה נוסף הראוי לתשומת-לב מיוחדת הוא הפּלאצו דֶל-קפּיטנו-דל-פּופּולו: מודל ארכיטקטוני מעניין, המשלב בין סגנון הרנסנס לבין סגנון בניה של ימי-הביניים. פֵּרוּגָ’ה מקושרת בדרך-כלל לשוקולד, בזכות מפעל השוקולד המפורסם שבתחומיה. ההיסטוריה של בּאצִ’י, שבינתיים נרכשה על-ידי הטייקונים מנסטלה, כרוכה בסיפורי אהבה ובגידה של האבות והאמהות המייסדים של המפעל. המעוניינים להזמין את בני-זוגם לארוחה רומנטית, בעת השהות בפֵּרוּגָ’ה, יוכלו ליהנות משירותיה המצויינים של Villa Taticchi, מסעדה טובה במיוחד, עם אווירה נעימה.

מערבה לפֵּרוּגָ’ה, ממש על גבול טוֹסְקָנָה, מצוי אגם טְרַסִימֵנוֹ. מימיו הרדודים והנקיים של האגם, נוחים לשחיה, והוא משמש אתר מרגוע לנופשים, השוכנים בכפרים הקטנים שלגדותיו. כאן נערך הקרב ההיסטורי המפורסם בין המצביא חניבעל לבין הקונסול הרומי גאיוס פלמיניוס. הסופר הצרפתי סטנדהל, שהרבה לטייל ברחבי אירופה, הגדיר את האגם כבעל “יופי עצום”.  

הישובים קַסְטִילִיוֹנֶה דֶל-לָאגוֹ ופָּנִיקָלֶה מצדיקים ביקור גם עבור מטיילים שאינם מתעכבים באזור לזמן ממושך. בצפונה של אוּמְבּרִיָה כדאי לבקר בצִ’יטָה דִי קַסְטֵלוֹ, בסמוך לערוץ נהר הטיבּר, ובישוב הציורי גוּבּיוֹ, שלמרגלות הר Ingino. גוביו מצטיינת ברובע עתיק יפהפה ובו מתבלט “ארמון הקונסולים”. הישוב נודע גם בזכות “מרוץ הנרות” הנערך כאן בכל שנה ב-15 במאי (לא כולל שנים בהן העולם סובל ממגפת הקורונה). גוּבּיוֹ משמשת כבסיס יציאה נוח, לטיולים באזור ההררי.

במרחק של 25 ק”מ מפֵּרוּגָ’ה, שוכנת העיירה המופלאה: אָסִיזִי, שמהווה את אחד ממוקדי המשיכה הבולטים עבור כל תייר, המטייל באזור זה של איטליה. באָסִיזִי נולד פרנציסקוס, הקדוש הנוצרי, מייסד מסדר הפרנציסקנים. רוחו הסגפנית של פרנציסקוס שורה על אָסִיזִי עד היום. הקתדרלה המפוארת שנושאת את שמו של הקדוש “בָּזִילִיקָה דִי סַן-פרַנצֶ’סְקוֹ”  היא מונומנט בעל חשיבות אדירה. הקתדרלה נהרסה כמעט כליל ברעידת האדמה של 1997, אך שוקמה באופן מעורר השתאות. הרחבה המשופעת במבוא לקתדרלה היא מן היפות מסוגה. בימי ראשון נערכות בבזיליקה מיסות המוניות: באיטלקית, למאמינים בני הקהילה, ובאנגלית לתיירים הזרים.

בנוסף, כדאי לבקר באָסִיזִי בפורום הרומי, במצודת רוקָה מאג’ורה ובכנסייה של סְַנטָה-קלָרָה. קלרה היא קדושה נוספת מפס היצור של אָסִיזִי… מן הבּזיליקה של פרנציסקוס מטפסות שתי דרכים במעלה הגבעה: וִיָה סן פרנצ’סקו ווִיָה פונטבלה. בכלל, ההליכה באָסִיזִי כרוכה בעליות מפותלות ובגרמי מדריגות תלולים. למטיילים הלנים באחד מהמלונות הנמצאים לאורך ויה פונטבלה, כדאי לבקש חדר הפונה אל העמק, כך, כאשר יפתחו את חלון החדר, ייפרש אל מול עיניהם נוף כפרי קסום.

בין אָסִיזִי לבין טוֹדִי, מתהדרת עיירת הגבעות Montefalco, בתצפית מרהיבה – ועל-כן זכתה לכינוי המחייב: “המרפסת של אוּמְבּרִיָה”. טוֹדִי יפת-התואר, היא מהישובים שהוציאו מוניטין טובים כל-כך לחבל אוּמְבּרִיָה. המרכז ההיסטורי, סביב הכיכר המרכזית, פִּיאָצָה דֶל פּוֹפּוֹלוֹ, משמר אווירה ימי-ביניימית טיפוסית, עם רחובות צרים וסמטאות מתפתלות בינות לבנייני לבנים.  הדואמו וכנסיית סן-פורטונטו הם האתרים המוכרים ביותר, אבל לא מעט מבנים גותיים, צנועים יותר, מעוררים נוסטלגיה לימים בהם הארכיטקטים היו אמנים. העיר פלגינו, יושבת על צומת דרכים, ויש בה תחנת-רכבת מרכזית לאזור, אולם ניתן לדלג עליה ללא ייסורי-מצפון, או לחנות בה רק לצורך מנוחה קצרה.

בקירבת מקום נמצאת העיר ספּוֹלֵטוֹ, שחלקה התחתון נכתש בהפצצות בעלות-הברית, בימי המלחמה. בחלקה העליון ליד פִּיאָצָה דֶלָה לִיבֶּרטָה מספר מבנים מעניינים, אלא שפרסומה של ספולטו בא לה מפסטיבל המוסיקה שנערך כאן שנה אחר שנה, בחודשי הקיץ.

דווקא אוֹרבִיאֵטוֹ , כשעת נסיעה מערבה לטודי, בסמוך לחבל לָאצְיוֹ, אשר מרבית המבקרים בה מגיעים אליה רק כדי לצפות  בקתדרלת הדואומו המפורסמת, מפתיעה בחן הייחודי לה. הקתדרלה – ובעיקר החזית שלה – מצדיקה גיחה מיוחדת להתרשמות מיפי המקום.

מן העבר השני, באזור נורצ’יה – Norcia, מרכז פטריות הכמהין ונקניק הסלאמי, אבן-שואבת לאניני הטעם ולתיירים רעבים. בסמוך, מתנשאת הרמה של הרי סִיבִּילִינִי, המשמשת כר נרחב לטיולי טבע. בקצה הדרומי של אומבריה, מחוז טֶרְנִי הוא אולי הפחות מרשים מבין מחוזות הפּרובינציה, אבל בעיר טרני עצמה מספר אתרים מושכים, ובהם האמפיתיאטרון הרומי.