טוֹרינו

טורינו, בירת חבל פיאמונטה, אשר בצפון-מערב איטליה, מזוהה בעיקר עם התעשיות הכבדות בהן היא מצטיינת. בהשוואה הבלתי-נמנעת עם מילנו, הכרך הצפוני הנוסף, טורינו מצטיירת כפחות אטרקטיבית וזוהרת. למרות שיש מידה של צדק בדימוי הבלתי מחמיא הזה, אין לזלזל בטורינו כיעד תיירותי, המכיל מוקדי משיכה מעניינים.

מעל הכל, ניתן ליהנות בטורינו מחיי-תרבות עתירי אירועים, משפע המסעדות והחנויות, מחיי-הלילה התוססים, מרחובות ומדרחובים (יותר מאשר בכל עיר אחרת ביבשת) הסגורים לתנועת כלי-רכב, ממעברים מקומרים, ומאווירה אירופאית גדושה בשיק צפון-איטלקי.

שדה-התעופה הבינלאומי של טורינו נמצא כ- 15 ק”מ צפונית למרכז העיר. מלבד המוניות, שעלותן יקרה באופן יחסי, קיים גם שירות אוטובוסים יעיל, המחבר בין מרכז העיר לבין השדה.

בתוך העיר כדאי להשתמש בכרטיס המקנה הנחות והטבות. עלותו של הכרטיס 36,00 € והוא מאפשר בין היתר, נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית במשך 48 שעות, כניסה למרבית המוזיאונים והאתרים ללא-תשלום, וכן הנחות בחלק ניכר מהמופעים והתיאטראות העירוניים. לאחרונה החל לפעול בעיר שירות מטרו, עם רכבת אוטומטית, ללא נהג.

פיאצה סן-קרלו היא הכיכר היפה של העיר, אשר תוכננה ונבנתה באמצע המאה ה-17. במרכז הכיכר המלבנית, פסלו של עמנואל פיליברטו, רכוב על סוס. בחלקה הדרום-מערבי של הפיאצה, שתי כנסיות מרשימות: סן-קרלו וסנטה קריסטינה.

ארמון הגברת-הראשונה – פַּלאצו מַאדאמָה, בכיכר קסטלו הוא מבנה שראוי לתשומת-לב מיוחדת. החזית הנהדרת וגרמי המדרגות המלכותיים הופכים את הארמון לפנינה ארכיטקטונית. מבנה מעניין נוסף הוא המוֹלֶה אַנטונליָאנה, הגבוה במבנים של טורינו, אשר נבנה באמצע המאה ה-19, ויועד תחילה להיות בית-כנסת. זהו המבנה שתמונתו מתנוססת כמעט מעל כל עלון תיירותי המציג את טורינו, עם כיפתו המחודדת, הנראית בדרך-כלל על רקע הרי האלפים המושלגים.

התכריכים המפורסמים, שעל-פי האגדה השתייכו לישו הנוצרי, נמצאים בקתדרלה של סן-ג’יאובני, צפונה לפיאצה סן-קרלו. מה שמוצג לקהל, אינו אלא העתק של התכריכים עצמם. פיסת הבד המקורית שמורה במקום נסתר בקתדרלה.

ויה רומא וויה גריבלדי הם הרחובות הראשיים של טורינו, שניהם משמשים יעד מועדף, לאנשי  ונשות השופינג. למי ששוהה בטורינו ביום בו השמש מאירה, מומלץ לטפס אל מונטה-דה-קפּוצִ’ינִי, הנמצא מעבר לנהר הפו. מלמעלה, תצפית יפה על העיר.

טורינו היא עיר של כדורגל. מרבית התושבים אוהדים את הקבוצה האגדית יובנטוס, “הגברת הזקנה”, אבל גם קבוצת טורינו, הצנועה יותר, זכתה להישגים מרשימים. ביקור באיצטדיון המודרני של דל-אלפי יהווה חוויה בלתי נשכחת לכל תייר ולכל תיירת. יש כאן גם קבוצת הוקי-קרח ובכל שנה, בחודש אפריל, נערך בעיר מרתון יוקרתי.

טורינו היא גם מרכז של מוזיאונים וגלריות. בארמון קריניאנו, הבנוי בסגנון הבארוק הקלאסי ואשר היווה את מקום מושבו הראשון של הפרלמנט האיטלקי, ממוקם מוזיאון האמנות ובו גם אולמות עם מוצגים היסטוריים. מצד האמנות, רצוי שלא להחמיץ את הגלריה לאמנות מודרנית. המוזיאון עם האוצרות הבלתי-נדלים, מימי מצרים העתיקה, שני בחשיבותו רק למוזיאון בקהיר, הוא מאתרי החובה של טורינו. מבין המוצגים בולט פסל רעמסס השני, עשוי מגרניט שחורה. בסמוך למוזיאון המצרי, מצויה אחת מן המרשימות שבגלריות לאמנות, של איטליה: גלריה סַבּאודָה. אוסף היצירות בגלריה, נאגר עוד בימי בית המלוכה של סאבויה, והוא מונה מספר ציורים שערכם לא יסולא בפז. עוד בשכנות למוזיאון:Palazzo Carignano .

המוזיאון לקולנוע  עשוי להיות יעד מרתק גם עבור אלו שאינם חובבי קולנוע מושבעים. הספריה של המוזיאון מחזיקה מעל 7,000 עותקים של סרטים שונים, מימי הסרט האילם ועד עתה. משכנו של מוזיאון הקולנוע במולה אנטונליאנה, המוזכר כאן למעלה.

השם פיאומנטה, שפירושו: “למרגלות ההרים”, מתאר באופן ציורי וקולע את חבל הארץ שטורינו היא בירתו. שולי החבל, על גבול צרפת, מתנשאים למרומים, עם מספר פסגות אלפיניות החוצות את קו 3,500 מ’. כך גם חלקה הדרומי של פיאמונטה, נתחם על-ידי רכס הרי האפנינים הליגוריים. מכאן ומשם גולשים מדרונות ההרים אל הגבעות ואל השפלה הפוריה, שיובליו של נהר הפו חורצים את אדמתה.

חבל פיאמונטה, המחולק לשמונה פרובינציות, משתרע על-פני 25,000 קמ”ר והוא מונה מעל ארבעה מיליון תושבים. זהו אחד האזורים העשירים והמתועשים באיטליה. אם בעבר נודעה פיאמונטה בשדות האורז ובכרמים שלה וכן בגידולי הבקר, כיום עיקר המוניטין שלה קשורים במפעלי-הענק ובהם כמובן בולטים המפעל הידוע של אוליבטי, בְּאִיוֶורַה, וזה של פיאט בטורינו.