טריאסטה

טריאסטה סובלת ממשבר זהות. מיקומה האסטרגי כעיר נמל חשובה היושבת על שפת מפרץ טריאסטה, בצפון הים האדריאטי, עורר אליה את תשוקתם של כובשים רבים במהלך ההיסטוריה. וכך עברה מיד ליד, מהרומים, ללומברדים ולונציאנים, ומהונציאנים לאוסטרים. נפוליאון כבש את העיר מהאוסטרים ושוב היא חזרה לשליטתם של קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית. למרות שהשפה הרשמית של טריאסטה הייתה גרמנית במהלך מאות שנים, מרבית תושביה היו בדרך-כלל איטלקים וסלובנים. אלו גילו תמיד שאיפות הסתפחות למדינות השכנות. רק לאחר מלחמת העולם השניה, בעקבות סכסוך ממושך בין יוגוסלביה לבין איטליה, הפכה טריאסטה באופן פיזי וסופי לחלק מהאומה האיטלקית.

הסופר המופלא איטאלו סבבו, איש טריאסטה, מתאר בספריו עיר עצמאית ומסתורית, רוויה במלנכוליה. טריאסטה משכה אליה לאורך הדורות סופרים ומשוררים רבים. סטנדהל שימש קונסול של צרפת בעיר, רילקה כתב כאן את אחת מיצירותיו החשובות (אלגיות דואינו), ג’יימס ג’ויס חי בעיר 11 שנים וכינה אותה “המולדת השניה”. גם ד.ה לורנס בילה בטריאסטה זמן לא מבוטל.

טריאסטה ממוקמת בקצה המזרחי של הכביש המהיר A4 , שמחבר בינה לבין טורינו. ומן העבר השני, מכאן ועד לובּליאנה, בירת סלובניה, ניתן להגיע בתוך שעה ורבע על כביש מספר E61 . שדה-תעופה קטן יחסית מחובר בטיסות-פנים לערים גדולות כמו מילאנו ורומא. למטיילים צעירים וצנועי-תקציב מומלץ להשתמש ברשת אוטובוסים מסועפת שמשרתת את הבאים לעיר. ניתן גם לשוט מהנמל המקומי למיגוון יעדים לחופיו של הים האדריאטי.

אופיה של העיר וצביונה נגזרים מתוך הנמל ההיסטורי. העיר כולה פרושה כמניפה מעל הנמל. החלק העתיק של אזור זה: ה”פּורטו וֶקיוֹ” נושק בחן לים מצד אחד וללבה של העיר מן הצד השני.
את הסיור באתריה הבולטים של טריאסטה ניתן לבצע בהליכה רגלית מהנמל ועד גבעת ג’יוסטו, או בכיוון ההפוך. סיור נינוח במסלול שיוצג כאן, כולל ביקור במוזיאון אחד או שניים, פלוס עצירה לקפה ולארוחת צהריים, ימלא יום סיור מהנה ומעניין. הזריזים יוכלו לשלב באותו יום  את טירת מיראמר, אליה צריך לנסוע. אחרים ישלימו את הביקור בטירה, ביום אחר.

בחלקו הדרומי של הנמל העתיק נמתחת “התעלה הגדולה“. התעלה נבנתה במהלך המאה ה-18 כדי לאפשר לספינות לשוט מהנמל אל תוך העיר ולפרוק בה סחורה. כיום התעלה משמשת מעגן לסירות קטנות וביחד עם הרציפים והבתים הישנים שמקיפים אותה, הפכה למוקד בילוי מרכזי עם מסעדות ובתי-קפה. שימו-לב לפסלו של ג’יימס ג’ויס המוצב על אחד הגשרים (פּונטֶה רוסו), שחוצים את התעלה.

במרחק של 500 מטר, דרומית לתעלה הגדולה, נמצאת הכיכר המרכזית של טריאסטה: פיאצה אוניטה ד’איטליה. כדאי להגיע לכאן דרך כיכר הבורסה. הפיאצה המרוצפת מוארת בערבים, ובאחת הצלעות שלה היא פונה אל הים הפתוח. שאר הצלעות מוקפות במבנים יפהפיים בסגנון ניאו קלאסי. במרכז הפיאצה מתבלט פסל עם מזרקה. לאלו שמגיעים לפיאצה בשעות בין הערביים מומלץ לצעוד 200 מטר נוספים אל טיילת Molo Audace שחודרת אל תוך הים ומעניקה למשוטטים עליה מראות רומנטיים של שקיעה.

התחנה הבאה היא התיאטרון הרומי. התיאטרן נבנה במקור במאה הראשונה לספירה. הוא היה מסוגל לאכלס עד 6,000 צופים שישבו על טריבונות אבן. לאחרונה, המקום עבר שיפוץ ובמהלך חודשי הקיץ מתקיימות בו הופעות. במשך שעות היום הכניסה לאתר חופשית. ממש בסמוך שוכנת אחת הכנסיות החשובות של טריאסטה: סנטואריו סנטה-מריה מאג’ורה.

מכאן מטפסים לגבעת ג’יוסטו. ראשית ההתיישבות בטריאסטה בימי הרומאים והם בנו במעלה הגבעה את המושבה שלהם כדי שתחלוש על האזור כולו. על שרידי האתר הרומי הקים במאה ה-15 פרידריך מבית הבסבורג את המבצר שמחומותיו תצפית מרהיבה. מלבד המבצר כדאי לבקר בגבעת ג’יוסטו גם בקתדרלה המעניינת ובמוזיאון ההיסטוריה.

אל טירת מיראמר צריך כאמור לנסוע. מטיילים שמגיעים לטריאסטה מונציה יוכלו ראשית לבקר בטירה ורק אחר-כך בעיר. בדרך אל הטירה, או ממנה אל העיר, אפשר לעצור לזמן מה, לביקור במגדלור של ויטוריה.  המגדלור פתוח לקהל בימי הקיץ עד השעה 19:00, אבל הוא סגור בין השעות 13:00 עד 16:00.

הטירה הלבנה נבנתה באמצע המאה ה-19 עבור הארכידוכס האוסטרי פרדינד מקסמיליאן, שחי בה ארבע שנים בלבד, לפני שנטש אותה. את הטירה מקיף פארק נפלא, והוא זה המעניק לאתר את הקסם הייחודי לו.

טריאסטה מכונה גם “עיר הקפה”. המפעל של הקפה הנודע Illy ממוקם באזור התעשיה, שנמצא בחלקה הדרומי של העיר. ניתן לערוך סיורים מודרכים באקדמיה לבריסטות שחברת אילי הקימה במרכז העיר. הסיורים הם לבני 14 ומעלה בלבד.