ניס

מיקומה של העיר ניס בין ים לבין הר, הוא זה שהופך אותה ליעד התיירות השני בפופולאריות שלו, בצרפת כולה. ואכן, ניס משתרעת בחן רב לצלם של רכסי ההרים במחוז אלפ-מריטימים מצפונה, ולשפת הריביירה הצרפתית  ו”חוף התכלת” מדרומה. העיר נהנית מאקלים ים תיכוני מתון המאפשר ביקור נוח ונעים, לאורך כל חודשי השנה. בנוסף, ניס שוכנת בטווח נסיעה קצר מיעדים אטרקטיביים אחרים: נסיכות מונקו, מחוזות פרובנס והפארקים ההרריים, הערים קאן וסן-טרופז, ואפילו האי קורסיקה נמצא במרחק של 5 שעות שייט בלבד, מהנמל של ניס.

אין פלא אם כך, שלמעלה מארבעה מיליון תיירים פוקדים בכל שנה את העיר (לא כולל שנת 2020 כמובן). שמי טורקיז לוחכים את שבעת הקילומטרים של חופיה המפורסמים. ניס מתגאה בהיסטוריה עשירה וקדומה במיוחד. היא נשלטה בידי היוונים והרומאים, בידי בית סבויה ובידי רפובליקות איטלקיות משתנות, ולבסוף בידי הצרפתים. יש כאן שילוב תרבויות עם ניחוחות איטלקים ופרובנסלים, מעורבבים בארומה קורסיקאית ומתובלים בהשפעות של גלי מהגרים מרוסיה, מארמניה ובעיקר מארצות המגרב.

שדה-התעופה של ניס ממוקם 6 ק”מ דרום-מערבית למרכז העיר. השדה משרת כארבעה-עשר מיליון נוסעים בשנה והוא למעשה שער הכניסה האווירי הגדול ביותר לדרום צרפת, גדול אף מהשדות של מרסיי ושל טולוז. מדי שבוע מתבצעות מספר טיסות של אל-על ושל איזי ג’ט, מנתב”ג ישירות לניס.
רכבת מהירה שתצא מניס בשעה 10:00 תגיע לפריז בשעה 15:45.

דווקא אתר התיירות מספר אחת של ניס: חוף הים, יהווה אטרקציה חיוורת יחסית עבור תיירים ישראלים המורגלים בחופי-ים עם חול רך ונעים יותר. הטיילת הידועה ביותר באירופה ‘לַה פְּרוֹמנַד דֶזוֹנגלֶה‘ (טיילת האנגלים) היא זו שמעוררת עניין. מדובר בשדרה יפהפיה שהפכה כבר במאה ה-19 למקום מפגש אופנתי. לצד שורות הדקלים והספסלים ממוקמים בתי-המלון היוקרתיים, מסעדות הפאר ובתי-הקפה הרבים. למרבה הזוועה, הטיילת עלתה לכותרות ב-14 ביולי 2016, במהלך חגיגות יום הבסטיליה, כאשר התרחש בה אחד הפיגועים הקטלניים ביותר שצרפת הכירה. נהג משאית דרס את החוגגים לאורך הטיילת, ובו-זמנית ירה לכל עבר. 86 אנשים נרצחו באותו יום.

מן הטיילת הפתוחה והמאווררת כדאי להיכנס לסמטאות הצרות של העיר העתיקה. מרביתו של הרובע ההיסטורי, כולל שוק הפרחים הנודע, מצוי ממש מאחורי החלק המזרחי של “טיילת האנגלים”. כמו בערים ים תיכוניות רבות גם כאן אין מדרכות, והסמטאות תחומות מצדיהן בקירות צהבהבים, חומים ואדומים של בנייני מגורים. שוק הפרחים נפתח בכל יום בשעה 06:00 בבוקר. השוק סגור בימי ב’.

בסמוך לרובע העתיק מתבלטת ‘גבעת הארמון‘. את הארמון הרסו כבר לפני למעלה משלוש-מאות שנה, אבל במקום פארק ירוק ומשובב נפש. המתקשים בהליכה יוכלו לעלות אל הפארק באמצעות מעלית בסגנון אר-דקו.

ממערב לעיר העתיקה, מטפסת מכיוון חוף הים צפון-מזרחה, הטיילת הנוספת של העיר: פּרומנד די פאיון. זו בעצם ריאה ירוקה בלב ניס, מוקפת גנים ופסלים וחולפת על-פני מזרקות ובריכות מים. התיאטרון הלאומי נמצא בצמוד לתחילת הטיילת ובהמשך מגיעים לכיכר מסנה – Place Massena .

כיכר מסנה מוקפת בניינים בסגנון ניאו-קלאסי, צבועים באדום. הכיכר מרוצפת באריחים כהים ובהירים המשווים לה מראה של לוח שחמט. זה האתר בו מתקיימים אירועים גדולים ופסטיבלים. בדרומה של כיכר מסנה מצויה “מזרקת השמש” אשר במרכזה פסל שיש של האל אפולו.

ניס מתויגת כעיר נופש, אבל באופן מפתיע יש בה גם מספר מוזיאונים עם יצירות אמנות פנטסטיות. מלבד ‘המוזיאון לאמנות יפה’ ו’המוזיאון לאמנות מודרנית‘, ראויים לביקור ממושך גם שני המוזיאונים המוקדשים לאמנים מארק שאגל והנרי מאטיס. ‘מוזיאון שאגאל‘ נמצא בשדרת Docteur Menard. מחיר כניסה למבוגר: €10 . עד גיל 18 הכניסה חינם. המוזיאון סגור בימי ג’. ‘המוזיאון של מאטי’ס שוכן בצמוד ‘למנזר סימיאז’. מאטיס בילה את מרבית שנותיו האחרונות בישוב קטן שהפך ברבות הימים לפרוור של ניס. הוא הושפע מאד מהאור ומהאווירה המקומית וביטא זאת בציוריו המאוחרים.