אִיסְטַנְבּוּל

למרות נטייתו השמרנית-לאומנית-דתית של הנשיא הדומיננטי ארדואן, איסטנבול עדיין מייצגת את התגשמות חזונו של המנהיג הטורקי הנודע אטא-טורק: גאה בעברה המוסלמי, ויחד-עם-זאת עדיין חילונית ובעלת אוריינטציה אירופאית. בעידן החדש תחת שלטונו של ארדואן, אחרי המשט המפורסם והעימותים המתוקשרים בשנת 2010 וגם בעקבות ההפיכה הכושלת של קיץ 2016 , חדלה איסטנבול להוות את אחד היעדים האהובים על התייר הישראלי.

דווקא אטא-טורק היה האיש שהחליט בתחילת המאה העשרים להעתיק מאיסטנבול, שנודעה בעברה כביזנטיון ואחר-כך כקונסטנטינופול, את תואר עיר הבירה, למרכז אנטוליה, לעיר אנקרה. אף שנשלל ממנה התואר הרשמי, איסטנבול מהווה את המרכז המסחרי והכלכלי של טורקיה, והיא העיר הגדולה והתיירותית ביותר בארץ זו.

בראשית ההתיישבות הציונית בארץ, כאשר שלטה כאן האימפריה העותומנית, נודעה לעיר חשיבות גדולה בקרב המתיישבים (אשר כינו את איסטנבול בשמות: קושטא או סטמבול). ורבים מהמנהיגים הציוניים כמו בן-גוריון, בן-צבי ושרת למדו ובילו באיסטנבול.

שדה-התעופה הבינלאומי, נמצא 40 ק”מ צפונית למרכז העיר. יש לשים-לב כי השדה החדש של איסטנבול נפתח באפריל 2019 לתנועה והחליף בכך את השדה הוותיק והמוכר של אטאטורק. מוניות ספיישל נעות בין השדה לעיר בתדירות גבוהה, כאשר משך הנסיעה כשעה. קיימים לא מעט קווי אוטובוס המגיעים לאזורים השונים של העיר. החל משנת 2020 קו M11 של המטרו מחבר את השדה עם העיר.

איסטנבול משתרעת על-פני שתי יבשות ונהנית משני העולמות… היא חצויה לשניים על-ידי מיצרי הבוספורוס. ממערב, החלק האירופאי והמעניין יותר, שגם הוא עצמו חצוי לשניים על-ידי מפרץ קרן-הזהב: מחד העיר העתיקה ומצד שני העיר המודרנית. מזרחה לבוספורס פרושות השכונות האסיאתיות של איסטנבול.

היעדים המועדפים על התיירים, גם אלו שמבקרים באיסטנבול לזמן קצר בלבד, מרוכזים בעיר העתיקה, דרום-מזרחה לגשר גאלטה. ראשית לכל, כנסיית איה-סופיה המרשימה ואדירת המימדים. לאחרונה, הטורקים הסבו את ייעודו של המקום, מכנסייה למסגד. האתר פתוח למבקרים בכל יום, למעט בשבתות, והוא נסגר בשעה 5 אחר-הצהריים. בסמוך שוכן המסגד הכחול, אחד המסגדים היפים בתבל שהיה יכול להיחשב להישג הארכיטקטוני הגדול של טורקיה אלמלא היה חוסה בצלה של איה-סופיה. ליד המסגד שוכן ההיפודרום הביזנטי המפורסם. הלאה מכאן נמצא ארמון טוֹפּקַאפִּי, משכנם המפואר של השולטנים העותומנים. הארמון סגור בימי שלישי וכדי לבקר גם בהרמון, יש לקנות כרטיס-כניסה בנפרד. כל האתרים האלו נמצאים במרחק הליכה זה מזה, אך בשל הגודש, העניין והיופי, אי-אפשר כמעט לכלול בקור מקיף בכולם, במהלך יום אחד בלבד. בכל מקרה, בסיום הסיורים המאלפים במונומנטים ההיסטוריים, אפשר להתרענן ב”בזאר הגדול” שממוקם אף הוא באזור זה של העיר העתיקה. בין הבזאר לבין ארמון טופקאפי, מחברת דרך דיוון-יולו. אל הבזאר נכנסים מתוך שערים גדולים המזכירים במידה מסוימת את הכניסה לעיר העתיקה של ירושלים. בפנים, הסמטאות בנויות שתי וערב, כאשר בדרך-כלל לכל סמטא התמחות משלה ושטח מסחר המאפיין אותה. הבזאר הוא כבר לא המקום שבו בהכרח מוצאים את השטיחים ומעילי העור הזולים ביותר של איסטנבול. שוק התבלינים המצרי, גם הוא ססגוני ומושך מבקרים שממילא מטיילים באזור זה.

ממערב לגשר גאלטה מספר אתרים מעניינים נוספים, כמו מסגד סולימן המפואר, מן המאה ה-16, ואמת-המים העתיקה. האוניברסיטה של איסטנבול ממוקמת בסמוך למסגד סולימן. מתוך חצרה של האוניברסיטה, מתנשא מגדל בייזיט המונומנטלי.

בגדה הנגדית של מפרץ קרן-הזהב, במרחק הליכה מגשר גאלטה, שוכן בית-הכנסת “נווה-שלום“. צפונה מכאן נמצאות השכונות המפורסמות של איסטנבול: בּיהולו, בֶּבֶּק, גלטסראי ובֵּשִׁיקְטַאשׁ. בּיהולו היא תערובת של שווקים אקזוטיים וגיבוב של בניינים מתקופות שונות. היא מחברת בין העיר העתיקה לבין השכונות החדשות. במרכזו של הרובע נמצאת כיכר טַאקְסִים המהווה את אחת מנקודות הציון החשובות של העיר, וממנה יוצאים רחובות אשר בחלקם שפע של חנויות מעניינות. ביוני 2013 הפכה הכיכר למוקד המחאה ההמונית נגד ארדואן. שדרת העצמאות “איסטיקלאל קדסי”, היא השדרה המרכזית באזור. כאן נהרגו שלושה ישראלים בפיגוע התאבדות, במארס 2016. לאורכה של השדרה חלק מבתי-הקפה הנהדרים של העיר, ובהם בולטים: אינצ’י ולֶבּוֹן. כדאי ליהנות גם מארוחה טובה במסעדת Haci Abdullah. במתחם זה ממוקמים רבים מהמלונות האיכותיים של העיר.

בבשיקטאש נמצא ארמון דולמבּחצ’ה מן המאה התשע-עשרה ולידו מגדל השעון. הארמון המפואר שבו מאתיים חדרים וסביבו גנים יפים הוא ללא ספק אחד היעדים שאין להחמיץ בגדה האירופאית של הבוספורס. בשכונה זו נמצאים גם ארמון יִלדִיז והפארק הירוק הצמוד אליו. צפונה מכאן, מעבר לשכונת בֶּבֶּק האליטיסטית, מצויה המצודה של רוּמלִי חיסאר. שייט על הבוספורס יאפשר תצפית על כל שכיות חמדה אלו מזווית רומנטית במיוחד. ואם מזכירים את הבוספורס, אי-אפשר כמובן להתעלם מהגשר הענק המתוח בגאווה בין שתי הגדות ומחבר את אירופה לאסיה.

איסטנבול משופעת בדוכני-אוכל ובמסעדות. מלבד סעודות הבשר והשווארמה המקובלות, ניתן לחגוג כאן גם בזכות מאכלי הים. מסעדות הדגים, שהמשובחות שבהן יושבות על-שפת המים של המיצר, ובעיקר באזור קומקפי, הן מן הטובות בעולם. באזור זה פועלים גם מועדוני הלילה ובהם ניתן לחזות בהופעות של ריקודי-בטן. מסעדת “הקומה החמישית” מעניקה תצפית מרהיבה על הבוספורס.

רבים התיירים אשר ישמחו להוסיף להנאות הרבות המזומנות להם בטורקיה, גם ביקור בחמאם המסורתי.

בחודש פברואר 2022 אמור להתקיים באיסטנבול פסטיבל סרטים בינלאומי.

ניתן לשתף את המאמר