נִיקָרָגוּאָה

ניקרגואה שוכנת במרכז אמריקה, בין הונדורס מצפון לבין קוסטה-ריקה בדרום. זוהי מדינה רוויה במים, משובצת באגמים רבים ובהם מקווה המים המתוקים הגדול במרכז אמריקה ‘לאגו דה ניקרגואה‘. ניקרגואה היא הגדולה שבמדינות האזור (130,600 קמ”ר) והיא נהנית גם מרצועות חוף ארוכות, כאשר מערבה לה האוקיינוס השקט וממזרחה הים הקאריבּי.

תושביה של הארץ למודי סבל וזעזועים. עוד הם מנסים להתאושש מרעידת אדמה, אחת מאלו הפוקדות אותם לעתים תכופות, וכבר מתפרץ לו הר געש תורן. חלפה בהלת הוולקנו, ובאה אחת למספר שנים, סופת הוריקן הרסנית וקטלנית. ואם לא די בכך, מגיחים מנהיגי תנועות מהפכניות, בדרך-כלל באצטלה של ‘מצילי המולדת’ ופגיעתם הרסנית אף יותר מזו של כוחות הטבע. ובשנת 2020, כמו שאר האנושות, נחתה עליהם מגפת הקורונה.

המחתרת הסנדיניסטית שהפכה אחר-כך למפלגה פוליטית, תקפה בשנות ה-60 את משטרו של אנסטסיו סומוזה וגררה את המדינה לשרשרת של הפיכות והפיכות כנגד. דימויה הלא-יציב של ניקרגואה נגזר גם מפעילותם של הסנדינסטים, אך גם מרפיסותם של מנהיגים לא מוצלחים אחרים, ששלטו עשרות שנים במדינה. ב-14 השנים האחרונות, עושה רושם שרוח יציבה יותר נושבת ממנגואה, בהנהגתו של הנשיא דניאל אורטגה, אם כי התנהלותו רחוקה מלהיות מופת לדמוקרטיה.

מָנַגואָה היא עיר הבירה. המטבע המקומי נקרא קורדובה. הקידומת הטלפונית של ניקרגואה היא 505 ושל העיר מנגואה היא 2. זרם החשמל הוא 110 וולט. העונה המועדפת לטיולים היא בין נובמבר לאפריל. בחודשים מאי עד אוקטובר יורדים כאן גשמים.

שדה-התעופה הבינלאומי של מנגואה מחובר בטיסות ישירות למרבית הערים החשובות במרכז אמריקה, כמו גם למיאמי וליעדים נוספים בארה”ב. השדה נמצא 12 ק”מ צפונית לעיר. חברת המוניות Las Mercedes מסיעה תיירים למרכז העיר בעלות של כ-15 $ לכיוון.

מנגואה, שמעולם לא הצטיינה ביופי רב, נהרסה ברעידת-אדמה בשנת 1972 ומלבד מספר מבנים קולוניאלים ששרדו את האסון, אין בה עניין רב מדי לתיירים שאינם אנשי עסקים. למעשה, מרבית המטיילים מעדיפים לנוע משדה-התעופה היישר אל האתרים המעניינים של המדינה. המוזיאון הלאומי במנגואה שוכן ב’כִּיכַּר הַמַּהְפֵּכָה’, בסמוך לאגם. המוזיאון סגור בימי ב’.

גְרָנָדָה לעומת מנגואה, יכולה לשמש תחנה ראשונה מוצלחת, למי שמגיע לניקרגואה בטיסה. זוהי עיר חיננית במיוחד, השוכנת לחופו המערבי של האגם הגדול, בצלו של הר-הגעש ‘מוֹמבּאצ’ו’. גרנדה נבנתה במאה ה-16 על-ידי הכובשים הספרדים ושמרה מאז על אופייה הנעים. לעיר מספר כנסיות יפות: סן-פרנסיסקו, מרסד ו-Xalteva והיא ראויה להיות בסיס נוח ליציאה לטיולים באזור האגם ובכל החלק הדרום-מערבי של המדינה. מלבד השמורה של מומבּאצ’ו, בה שוכנים בעלי-כנף ופרפרים מרהיבים, אפשר לסייר מגרנדה גם אל הר-הגעש הפעיל של מאסייה ואל יערות הגשם בדרום הרחוק.

אגם ניקרגואה רחב-הידיים מאכלס באופן מפתיע גם כרישים ודגי טונה, שמעדיפים בדרך-כלל סביבת קיום מלוחה יותר. במרכז האגם מצוי האי הנהדר ‘אוֹמטפֶּה‘ וממנו מתבלטים שני הרים יפהפיים. לנו הישראלים, עילה מוצדקת לתבוע זכויות יוצרים על-שם מותג, אותו סיפחו המקומיים ככינוי לאי הזה: ‘הארץ המובטחת’.

‘סן חואן דל סור’ היא עיירת דייגים פסטורלית, השוכנת לחופו של מפרץ טבעי, במרחק קצר מהגבול עם קוסטה-ריקה. זהו אחד המקומות המומלצים לנופש, בצד הפּאסיפי של ניקרגואה.

צפונה יותר, נמצאת העיר הקולוניאלית לֵאוֹן והיא מהווה את אחד ממוקדי התיירות החשובים של המדינה. לאון סומנה תמיד כמרכז אינטלקטואלי ואמנותי, ומלבד מיקומה האסטרגי בין רכס ההרים ‘קורדילרה איזבּליה’ לבין חוף הים הסמוך אליה, יש בה את הקתדרלה הגדולה ביותר במרכז-אמריקה, מבצר ומנזר מימי הספרדים, וכן מספר אתרים לזכרו של גדול המשוררים של המדינה: רובֶּן דַרְיו. 

הר הגעש ‘סרו נגרו‘ שוכן מזרחית ללאון, בקירבת העיר Malpaisillo. מדובר בהר בצורת חרוט הבנוי חצץ בזלתי. ההר השחור מהווה מוקד משיכה למטיילים בני כל הגילאים, אך יש לקחת בחשבון שהטיפוס הרגלי התלול בשביל האפר, עלול להיות מתיש. מתוך המכתש המרשים אשר בלוע ההר, נפלטים גזים ואדי עשן. הירידה מהפיסגה למטה, מתבצעת בדרך כלל בצד התלול של ה’סרו נגרו’, בישיבה על הישבן, המכונה כאן: ‘גלישת חול’.

‘טיסֵיי אֶסְטַנְזוּאֵלָה‘ היא שמורת טבע במבואות העיר אֶסְטֵלִי המתאימה לטיולי הליכה ביערות ירוקים של עצי מחט המתפלשים במורדות הקורדילירה. באותה הזדמנות, אפשר גם לבקר במפעל המקומי לייצור סיגרים. מי שרוצה לערוך טרקים הרפתקנים יותר, ימשיך מכאן מזרחה לעבר ‘הר המים’. תחנת היציאה למסלולי ההליכה באזור הררי זה היא בעיירה רִיוֹ בּלַאנְקוֹ. השלטונות מחייבים לצאת לדרך בליווי מדריך מקומי מוסמך, בתשלום כמובון,  ובכך מסרסים מעט את הספונטניות, אבל יחד עם זאת הנופים המרהיבים, שפע המפלים ונקודות התצפית, מצדיקים את ההגעה למקום. הפסגה הגבוהה ביותר בניקרגואה Cerru Mogoton משקיפה על שמורה זו ממרחק קילומטרים ספורים בלבד.

במזרח ניקרגואה, בחוף הקאריבּי, העיר החשובה ביותר היא בּלוּפִילְדְס. החלק המזרחי של המדינה הרבה פחות מפותח. אין כאן כמעט כבישים סלולים, הישובים קטנים יותר ונחשלים ומעט מאוד זרים חורגים מרצועת החוף אל פנים הארץ.

מבּלופילדס ניתן לשוט או לטוס אל שני איי התירס  האקזוטיים. האיים שזכו לאחרונה לרענון התשתיות שלהם ערוכים כעת לארח גם תיירים מפונקים. אין כמעט הבדל בין אי התירס הגדול יותר לבין אתרי הנופש האחרים בארצות הקריביים. האי הקטן מיוער ופראי, ובאופן טבעי הוא מתאים יותר לתרמילאים.