פִילָדֶלְפְיָה

תהילתה של העיר פילדלפיה, אשר במדינת פּנסילבניה, טמונה בעברה, עת שימשה כבירת האומה האמריקאית, בימי בראשית שלה.  בשנת 1776 הוכרזה כאן עצמאותן של 13 המדינות המכוננות של ארצות-הברית של אמריקה. 24 שנים אחר-כך הועתק מקום מושבה של ההנהגה אל העיר וושינגטון שהוכתרה גם כבירה החדשה.

אמנם פִילִי, כפי שנהוג לכנות בחיבה את העיר, משתרעת על-פני שטח נרחב, אבל עבור התיירים המזדמנים לכאן, מרבית מוקדי העניין מרוכזים באזור מצומצם, במרכז ההיסטורי של העיר, שרחובותיו בנויים שתי וערב, בין שני הנהרות התוחמים את לבה של פילדלפיה: דֵלָוואר וסקולקיל – Schuylkill.

שדה-התעופה הבינלאומי נמצא 10 ק”מ דרום-מערבית לעיר. מחיר נסיעה במונית מהשדה למרכז פילדלפיה כ-20$. פילי מתוכננת להפליא והכניסה אליה בנסיעה במכונית, כמו גם ההתמצאות בתוכה, נוחה וקלה יחסית. שני רחובות ראשיים, מרקט סטריט ההולך ממערב למזרח ובּרוֹד סטריט המתוח מצפון לדרום, מחלקים את העיר לארבעה רבעים המזוהים לפי רוחות השמיים: צפון-מערב, דרום-מזרח וכו’. בכל אחד מארבעת המתחמים פארק גדול המהווה נקודת-ציון של אותו אזור. זמן נסיעה באוטובוס: מפילדלפיה לניו-יורק = שעתיים. לוושינגטון הבירה = ארבע שעות. לשיקגו = עשרים שעות.

אין זה מקרה שהרובע ההיסטורי, על בנייני הלבנים-האדומות שלו, מזכיר למתבוננים בו את הערים הבריטיות המסורתיות. בימים בהם נבנתה פילדלפיה, היוותה לונדון מודל לחיקוי עבור מרבית תושביה שהיגרו אליה מאירופה. הרובע נמצא מערבה לנהר דלוואר והאתר המרכזי שלו הוא ‘אולם העצמאות‘, בו התבצעה ההכרזה באותו ארבעה ביולי בלתי-נשכח. בימי חול רצוי להגיע לכאן מעט אחרי הפתיחה או מעט לפני הסגירה כדי לא להיתקל בגדודי התלמידים המסיירים באולם.

‘פעמון החירות‘ המפורסם הובא לכאן מאנגליה והיה מיועד במקורו להזעיק את צירי העם לאסיפות של מדינת פֶּנסילבניה. אחר-כך בשעת הכרזת העצמאות הכו בו וקול הפעמון היה אות לאירוע ההיסטורי. מאז הוא נותר אחד הסמלים המשמעותיים לערכי החירות של העולם המערבי. בשלב מסויים הפעמון נסדק וכעת הוא ידוע לכל כפעמון הסדוק. למעלה משני מיליון איש פוקדים אותו מדי שנה במשכנו החדש אל מול אולם העצמאות. אגב, גן הפעמון בירושלים, קרוי על-שם פעמון-החירות הסדוק…

בסמוך, על פינת הרחוב Chestnut street ממוקם בניין הקונגרס המקורי, שבו התקבלו חלק מההחלטות הרות-הגורל של המדינה. כן ניתן לבקר במרחק הליכה מכאן, בכיכר העצמאות, בבית-המשפט, במעונו לשעבר של הנשיא בנג’מין פרנקלין, בבית-הדואר הישן ובמספר אתרים נוספים לזכרו של בן פרנקלין. בכלל, פרנקלין שנולד בבוסטון והשתקע בפילי בגיל 17 בלבד, הוא גאוות העיר.

קרוב יותר לנהר, במה שקרוי “העיר העתיקה”, אפשר לבקר בביתה של התופרת בֶּטְסִי רוֹס, שהפך למוזיאון. לפי הפולקלור האמריקאי, בטסי רוס תפרה את דגל ארה”ב המקורי. כדאי גם לסייר בכנסייה, בה התפללו סלבריטיס של אותה תקופה, כמו גורג’ וושינגטון ובן פרנקלין, ובסמטת אלפרט שהיא אחד הרחובות העתיקים ביותר בצפון אמריקה.

צפונה מפארק העצמאות, ליד כיכר פרנקלין, נמצאת הצ’יינהטאון של פילדלפיה. ודרומה לפארק בין רחובות Walnut ו- Lombardובצמוד ל’כיכר וושינגטון’, ממוקמת השכונה היוקרתית ‘סוֹסייטי הִיל‘ המצדיקה שוטטות קצרה בין בתיה הבנויים בסגנון ג’ורג’יאני.

במרכז העיר, בהצטלבות של שני הרחובות הראשיים שהוזכרו לעיל, מתבלט בניין העירייה הבנוי בסגנון בארוק על-סף הקיטש ומתנשא לגובה של כ-155 מ’. אין כמעט תייר המוותר  על עלייה למגדל-השעון המזדקר מן המבנה. ממעלה המגדל תצפית מצויינת על האזור כולו. על צריח המגדל ממוקם פסל ארד אדיר מימדים של וויליאם פּן, מייסד העיר פילדלפיה.

הלאה מכאן, ברובע הצפון-מערבי, פרושה הריאה הירוקה והנעימה של פארק פיירמאוּנט, הצמודה לאפיק הסקולקיל. בנוסף לפעילויות המגוונות שמציע הגן רחב הידיים, אפשר לבקר פה במוזיאון האמנות המקומי ובמספר מבנים היסטוריים. במעלה המדריגות של המוזיאון, רץ רוקי בּלבּואה, הוא סילווסטר סטאלון העשוי ללא חת, והניף את ידיו אל-על בתנועה שהפכה כבר לקלסיקה בעולם הקולנוע. בגדה שמנגד מצוי החלק ה”אינטלקטואלי” של פילי, הכולל את האוניברסיטה ומספר מוזיאונים.

המבנה הגבוה ביותר בעיר הינו ה-Comcast Center המתנשא לגובה של 297 מטר. דווקא גורד השחקים השני בגובהו: “ווּאָן לִיבֶּרְטִי פְּלֵייס”, מעניין יותר מבחינה ארכיטקטונית. מרכז הקניות הבולט של פילדלפיה הוא: Fashion District.

עם כל ההיסטוריה המכובדת וההילה כבדת-המשקל שיש לעיר, פילדלפיה מזוהה בקרב רבים מהאמריקאים דווקא באופן פרוזאי, עם שני מאכלים לא ממש מתוחכמים: כריך הצ’יזסטייק הענק והבייגלה-פּרצל’ס. למעוניינים לטעום את הצ’יזסטייק המקורי: Pat’s King of Steaks. מאידך, אניני-טעם יעדיפו לבלות באחת המסעדות היוקרתיות של העיר: Starr Restaurant או Morimoto.