אַלְבַּנְיָה

מטלטלות העבר אל העידן המודרני

תולדותיה של אלבניה רוויות מלחמות. במשך כ-500 שנה, עד תחילת המאה ה-20, היא נשלטה בידי האימפריה העות’מאנית ובשנת 1913 זכתה בעצמאותה. לאחר תקופה קצרה כמונרכיה בראשות המלך זוגו הראשון, נכבשה המדינה במלחמת העולם השנייה בידי האיטלקים. ראוי לציין כי יהודי אלבניה זכו ליחס נאות מצד האוכלוסייה המקומית, ומעולם לא היו בה גילויי אנטישמיות בולטים.

בסיום המלחמה עלה לשלטון אנוור הוג’ה, דיקטטור קומוניסטי נוקשה שהפך את אלבניה למתחם צבאי מסוגר, מבודד ומבוצר במאות אלפי בונקרים. רק בתחילת שנות ה-90 נסחפה אלבניה עם הגל שמוטט את המשטרים הקומוניסטיים באירופה. לאחר שנים של חוסר יציבות – כולל משבר כלכלי בשנת 1997, בעקבות משחקי פירמידה שגרמו להתמוטטות המשק המקומי – המדינה הגיעה לאיזון והפכה ליעד בטוח ומרתק.

נקודת המוצא: טירנה ושקודרה

שער הכניסה ואזור הבירה

שדה התעופה הבינלאומי של אלבניה קרוי על שמה של אמא תרזה (Nene Tereza), אשת המופת והנזירה האלבנית כלת פרס נובל. השדה שוכן כ-20 ק”מ ממרכז העיר טירנה, עיר הבירה. טירנה היא עיר תוססת ומתפתחת, שמרכזה המסחרי והבילויים שלה ממוקם סביב אזור הקרוי Blloku (הבלוק). מוקדי העניין הבולטים בה כוללים את המוזיאון ההיסטורי הלאומי, מגדל השעון ומסגד אטהם ביי.

אוכל בטירנה

המטבח האלבני האותנטי מציע שילוב מרתק של השפעות ים-תיכוניות ובלקניות עם נגיעות עות’מאניות ואיטלקיות. הוא מתבסס על חומרי גלם טריים, שמן זית משובח, גבינות צאן ובשרים בבישול ארוך. מנת הדגל המסורתית שחובה לנסות היא ה-Tavë Kosi (מאפה כבש מוקרם ביוגורט וביצים), לצד מאפים מלוחים כמו ה-Byrek המקומי.

אם אתם מחפשים מקומות מומלצים לאכול בהם בבירה, אל תפספסו את:

Oda – מסעדה קטנה ואותנטית השוכנת בבית אלבני ישן ומציעה מנות ביתיות מסורתיות באווירה של פעם. Mullixhiu – מסעדת שף מוערכת ליד האגם הגדול, המציעה חוויית “Farm-to-Table” עם פרשנות מודרנית ומתוחכמת למטבח הבלקני. Era Restaurant – רשת מקומית פופולרית (עם סניף מצוין באזור הבלוק) המשלבת בהצלחה בין אוכל אלבני מסורתי למנות ים-תיכוניות ואיטלקיות. Byrektore – מאפיות ה”בירק” הפזורות בכל פינת רחוב, המציעות את אוכל הרחוב האולטימטיבי – מאפה חם ופריך במילוי גבינה, בשר או תרד.

העיר הצפונית שקודרה

בנסיעה מטירנה צפונה מגיעים אל שקודרה, הידועה במצודת רוזפה (Rozafa) המרשימה השולטת על השטח מעל נהר הדרין. ממרומי המצודה נשקפת תצפית מרהיבה אל רכס האלפים הדינאריים – חומת הרים הנראית כבלתי עבירה. שקודרה מציעה גם מדרחוב ושוק נעים, אותנטי ומזמין.

פראי ודרמטי: מסע בצפון אלבניה

אל מעבר ההרים והעין הכחולה של הצפון

משקודרה ממשיכים אל חומת ההרים בצפון-מזרח. בגובה 1,700 מטרים, במעבר ההרים, נגלים נופים מיוערים בעצי אלון, אשור ולבנה. באזור עמק קפריאה ניתן לחזות בתופעת טבע מרהיבה: “העין הכחולה של הצפון” (Syri i Kaltër) – בריכה טבעית בצבעי תכול-טורקיז עזים, הניזונה ממי ערוץ הנשפך אליה במפלים. הערה למטיילים: הטיול הרגלי במסלולים הגבוהים הללו מתאים בעיקר לחודשי הקיץ, אז האזור מתכסה בפריחה משגעת.

עמק ת’את ומגדל נקמת הדם

הכפר הנהדר ת’את (Theth) שוכן בעמק מוקף פסגות וצוקי ענק, בין בוסתני עצי אגוז ותות. זהו המקום להכיר מקרוב את “מגדל נקמת הדם” (Kulla) ולשמוע על חוקי ה’קאנון’ המצמררים – תופעה חברתית עתיקה שהייתה אנדמית לאזור מבודד זה של אירופה. העמק מציע תפאורה מושלמת של כנסייה ציורית, כרי דשא ירוקים ומפלי מים נחבאים.

טרק צפון האלפים: מת’את לוולבונה

המסלול ממשיך בטיפוס סמוך לגבול מונטנגרו, אל ארץ הרועים והאגמים הנסתרים למרגלות פסגת אראפי (Arapi) הנישאת. גולת הכותרת של האזור היא הטרק המפורסם החוצה את מעבר וַלְבּוֹנָה (Valbona Pass). זוהי עלייה בת מספר שעות בנוף יער בתולי, שבסופה נגלה מראה אלוהי: הפסגות המשוננות והמושלגות של הרי אלבניה ומונטנגרו, ומשם ירידה חדה אל עמק ולבונה והכפרים הציוריים שבו (כמו רוגאם וקוקאג’).

השיט באגם קומאן

הדרך החוצה מעמק וולבונה עוברת דרך העיירה באיירם צורי אל אחד משיאי הטיול: שיט בן כשלש שעות על אגם קומאן. האגם הצר והארוך מתפתל בין קניוני סלע אנכיים ואדירים. השיט מתבצע במעבורות מקומיות (הנראות לעיתים כאוטובוס צף) והוא מאפשר מעבר חווייתי ורגוע מארץ ההרים הגבוהה בחזרה אל השפלה האלבנית.

היסטוריה וים: מרכז אלבניה

קרויה – עיר הגיבור הלאומי

העיר המרתקת קרויה (Kruje) יושבת על מדרון תחת צוק כביר, וממנה נשקף נוף מרהיב לעבר הבירה טירנה ולעבר חוף הים. קרויה היא ליבה ההיסטורי של אלבניה; מומלץ בחום לסייר במצודה המפורסמת שלה, במוזיאון סקנדרבג, בסמטאות הבזאר העתיקות והציוריות ובטאקה (מעון סופי-בקטאשי). מעבר לחשיבותה ההיסטורית כמעוז ההתנגדות של הגיבור הלאומי סקנדרבג נגד האימפריה העות’מאנית, העיר מציעה כיום חוויה תרבותית עשירה בזכות בעלי המלאכה המקומיים המציגים בבזאר שיטות מסורתיות של אריגת שטיחים וריקוע נחושת. זהו המקום המושלם לרכוש בו עבודות-יד אלבניות מקוריות וליהנות מאתנחתא קולינרית בנוף ההררי המהפנט.