סיציליה

סיציליה מעוררת מחשבות על חופשה פסטורלית, לחופיו של ים כחול, ועל אוכל בריא טבול בשמן-זית. היא גם מעוררת מחשבות על המאפיה הסיציליאנית ועל הרי געש פעילים.

האי סיציליה שכאילו נבעט מתוך המגף האיטלקי, הוא מעין משולש הפוך, שקדקודו התחתון פונה דרום-מזרחה. זהו האי הגדול ביותר בים התיכון, המהווה מחוז נפרד של איטליה. בין האי לבין היבשה, מפריד מיצר-הים של מסינה, אשר רוחבו שלושה ק”מ בלבד. סיציליה מחולקת לתשע פרובינציות ובהן הפרובינציה הצפונית, בה כלולה עיר הבירה פַּאלֶרְמוֹ, שבסמוך אליה נמצא גם שדה-התעופה הבינלאומי ועל-כן זוהי הנקודה בה מתחילים מרבית הטיולים באי.

פַּאלֶרְמוֹ מייצגת את דרום איטליה בחן סיציליאני אופייני: מבנים היסטוריים לצד בנייני מגורים מוזנחים, בתי-קפה ציוריים ומסעדות אותנטיות, אבל גם תנועה ערה ורעשנית של כלי-רכב, הנעים על כבישים צרים מדי ושמש טובה ונעימה במרבית ימות השנה, בכפיפה אחת עם זיהום אוויר כרוני. המשורר הנודע  גתה, ציין באחד ממכתביו, בעת שהותו כאן במהלך המאה-18, ש”יופיו של המקום לא ניתן לתיאור במלים”…

לבה של פַּאלֶרְמוֹ מצוי בהצטלבות-הדרכים בין שדרות ויטוריו-עמנואל, לבין שדרות וִיָה מַאקואדָה, במקום הידוע בכינוי: “ארבע הפינות“. בסמוך שוכנות כיכר פרטוריה ובה מזרקה יפהפיה וכן כיכר בֶּלִינִי עם כנסיית La Martorana. במרחק הליכה קצרצר, כנסייה נפלאה נוספת, היא סן-קַטַלְדוֹ. במעלה שדרות ויטוריו-עמנואל עוד שניים מהאתרים החשובים של פאלרמו: הקתדרלה סנטה-מריה אסונטה מן המאה ה-12 וארמון המלוכה הנורמני, שנחשב לאחד מאתרי-החובה של סיציליה. בית-התפילה של רוסריו בתוך השוק המקומי, גם הוא מצדיק ביקור קצר.

כ- 8 ק”מ , דרומית-מערבית לפַּאלֶרְמוֹ, שוכנת העיירה מוֹנראלֶה, הידועה בזכות הקתדרלה הנורמנית שנבנתה ע”י המלך וויליאם השני, לאחר שהבתולה נגלתה לו בחלום. המבנה ההרמוני הוא אחד השיאים הארכיטקטונים של דרום איטליה. גם דלתות הארד לפתחה של הקתדרלה, הם יצירת מופת בפני עצמה. כדאי לטפס אל המרפסת הפתוחה, שבמעלה הקתדרלה, כדי לערוך תצפית אל אזור פאלרמו ו”קונכיית הזהב”. עלות העלייה אל המרפסת: 1,55 €. בסמוך לקתדרלה מצוי המנזר הבנדיקטני, עם פרוזדורים ארוכים ולהם 228 עמודים תומכים, מקושטים במוזאיקה. במרכז המנזר מזרקה מוזהבת המושכת אליה מבקרים רבים. כמו-כן כדאי לסור במונראלה, לארמון הנורמני ולכנסיית דל-מונטה.

מכאן, מערבה, לאחר כשעת נסיעה אחת, מגיעים לישוב אריצ’ה – Erice, הידוע בכינוי “עיירת המרציפן” ואשר נמצא בפרובינציה של טראפני. אריצ’ה יושבת על רמה נישאת והים-התיכון, הפרוש למרגלותיה, ניבט גם משרידי האתר “קסטלו די וונרה” לכבודה של האלה ונוס. בחודשי הקיץ, סמטאותיה של אריצ’ה עמוסות בתיירים. עברה הפיניקי של עיר המחוז טראפני, נכתש בהפצצות של בעלות-הברית, במהלך מלחמת העולם השניה, ועל-כן העניין בה מוגבל לסידורים לוגיסטיים.

מַרְסַלָה הדרומית יותר, היא אולי העיר שבה ניכרת ההשפעה של אפריקה השכנה, באופן היותר בולט, אבל עיקר פרסומה של מרסלה, בא לה בזכות היין המקומי, רב-המוניטין. מי שעוצר כאן לחניה של מספר שעות, יוכל לסור אל כנסיית מדרה אשר בכיכר הרפובליקה. מי שעוצר רק לארוחת-צהריים, עדיף לו שיעשה זאת במסעדת Bacco’s. 

לאורך החוף הדרומי של סיציליה, אגריג’נטו – Agrigento היא הנקודה החשובה ביותר. בעיבוריה המזרחיים של העיר נמצא “עמק המקדשים“, ובו מפוזרים חורבותיהם של מקדשים מהתקופה ההלנית ובהם בולטים המקדשים על-שמם של זאוס, הרקולס והרה.

הוועדה המיוחדת של אונסקו, הוסיפה בשנת 2002, שמונה ישובים בדרום-מזרח סיציליה, לרשימת אתרי המורשת העולמיים. הישובים הם: מיליטלונוטו, קלטג’ירונהמודיקה, פאלצולורגוזה, צ’יקלי וקטניה. הישובים, שנהרסו כולם בעקבות רעידת-אדמה שהתרחשה באזור, בשנת 1693, נבנו מחדש וקמו לתחיה. הוועדה קבלה את החלטותיה, לאור ההשתקפות יוצאת-הדופן של אמנות הבארוק האירופאית, המתבלטת מן המבנים, שהוקמו על עיי החורבות.

בסירקוּזָה ובאי אורטיגיה המחובר אליה בגשר, השתמרו המורשת והתרבות היוונית, באופן מעורר השתאות. מהגרים מקורינתוס הם שהקימו את העיר במאה השמינית לפנה”ס. מרבית האתרים החשובים מרוכזים באורטיגיה ובאזור “הפארק הארכיאולוגי”, צפונית לתחנת-הרכבת. התיאטרון היווני, הוא ככל הנראה גולת-הכותרת של הביקור בסירקוזה ואליו יש להוסיף את המערה החצובה שמולו “לטומיה דל פרדיסו” ואת המערה הנוספת, שזכתה לכינוי “האוזן של דיוניסוס”, וכמובן גם את האמפיתיאטרון הרומי ואת מקדש אפולו, שנבנה בסגנון דורי, אך הוסב לכנסיה ואחר-כך למסגד. ארכימדס נולד בסירקוזה לפני 2,300 שנה.

מכאן, דרך קטניה, מרחק 120 ק”מ צפונה, שוכנת עיר הנופש מספר אחת של פרובינציית מסינה ושל האי כולו, הלא היא טַאוֹרְמִינָה. את מרכז הישוב חוצה המדרחוב הפעיל קוֹרסוֹ אוּמְבֶּרְטוֹ, וגם כאן יש תיאטרון יווני מרשים ולצדו גנים משובבי-נפש, אבל טאורמינה היא בעיקר מוקד עליה-לרגל עבור הנופשים. מיקומה של טאורמינה על מצוק המשקיף אל הים ולצלו של הר האתנה, הוא זה שהופך אותה ליעד תיירות כה פופולארי.

בחודש יוני, בכל שנה, מתקיים בטאורמינה פסטיבל הסרטים הוותיק ביותר באיטליה. בקיץ כדאי לשים לב לפסטיבל המוסיקה. מרבית ההופעות מתנהלות בזירת התיאטרון העתיק.

מטאורמינה אפשר לצאת ליום טיול, אל הר אתנה, האתר המוכר ביותר של סיציליה. הר הגעש הפעיל, התפרץ לאחרונה בדצמבר 2018. זהו ההר הגבוה מסוגו ביבשת אירופה, ובוודאי אחד ההרים המרשימים בתבל.

אחרי שחולפים על-פני עיר המחוז מסינה, מגיעים לנמל Milazzo, ממנו אפשר לשוט במעבורות, אל האיים האיאוליים. האי המרכזי והעמוס ביותר הוא ליפרי, עם חופי-ים מוסדרים ומאובזרים ועם בתי-מלון איכותיים. במרכז האי, המחזיק 37  קמ”ר, מתרומם הר בגובה של כמעט 1000 מטר. גם האי סטרומבולי שייך לאיים האאוליים. סלינה הוא האי השני בגודלו, בשרשרת איים זו ונופיו הציוריים, פיארו  את הסרט “הדוור”, אודות גלותו של המשורר הצ’יליאני פַּבּלו נַרוֹדה. אגב, הסרט “סינמה פרדיסו” צולם בעיירה בַּגֵרְיָה, שליד פאלרמו.

בצפון סיציליה, בדרך חזרה לפאלרמו והרבה לפני בגריה, שוכנת עיירת הדייגים הנהדרת, צ’פאלו – Cefalu. בנוסף להיותה מבודדת ורומנטית, צ’פאלו מתגאה בקתדרלת הדואמו היפה שלה. מלון אלבּרי דֶל פַּרדיסו על חוף הים, יאפשר לזוגות מאוהבים למצות את הרומנטיקה, בדרך מהנה במיוחד. זוגות אחרים, יוכלו להסתפק במסעדה המשובחת של אותו מלון.

ולבסוף, הפרובינציה של Enna, היחידה שאין לה נגיעה לים והיא פרושה על החלק המרכזי של האי. העיר אֶנַה עצמה, שוכנת בגובה של 930 מ’ מעל פני-הים וממרומי המצודה שלה נשקפים נופיה של סיציליה, מחוף אל חוף. מעט דרומה מעיר המחוז, נמצא אגם פֵּרגוּזָה ולידו ישוב קטן עם אותו שם. האזור מתקשר לספורים מהמיתולגיה היוונית ובו נגלה הדס, אל-השאול, כשהוא רכוב על המרכבה המוזהבת שלו, נגרר על-ידי סוסיו האלמותיים. בפרגוזה מספר בתי-מלון חביבים – ולא יקרים במיוחד –  ובהם מלון Garden, עליו המליצו מספר מטיילים. מאנה ועד פאלרמו, אם נוסעים על הכביש המהיר A19, משך הנסיעה כשעה וחצי בלבד.

ניתן לשתף את המאמר