יחסית למימדיה הצנועים ולמספר תושבים הדומה לזה של עיר בינונית ביבשת אירופה, ג’נבה היא אחת הערים הבולטות והמפורסמות בעולם. היא ממוקמת לשפתו של אגם גדול ולצלם של הרי האלפים. ג’נבה היא בירתם של השוויצרים דוברי הצרפתית. עם חנויות תכשיטים נוצצות, מרכזי קניות מפוארים, מוקדי בנקאות מובילים ומסעדות משובחות, ג’נבה מקרינה יוקרה והיא ממותגת כעיר השפע.

בנוסף, ג’נבה היא מרכז דיפלומטי מן הבולטים בעולם ומקום מושבם של מוסדות בינלאומיים. הבולטים שבהם: הצלב האדום, ארגון הבריאות העולמי ונציגות האו”ם באירופה. כאן נחתמה ‘אמנת ג’נבה‘ וכאן נוצרה ‘יוזמת ג’נבה‘.

שדה התעופה הבינלאומי של ג’נבה ממוקם על הגבול עם צרפת. למעשה ניתן להיכנס אל בית הנתיבות הן משוויץ והן מצרפת. הנסיעה ברכבת מהשדה למרכז העיר, נמשכת 6 דקות בלבד. כל הרכבות מגיעות לתחנה המרכזית של העיר. מרבית אמצעי התחבורה בג’נבה מאוגדים תחת קורת גג אחת וניתן להשתמש באותו כרטיס עבור כולם. לשכת התיירות מאפשרת לתיירים המתגוררים במלונות העיר, נסיעה חופשית באוטובוסים המקומיים. 

קצהו הדרומי של ‘אגם ג’נבה‘ חודר אל תוך העיר. מתוך האגם זורם נהר הרון לכיוון צרפת. הנהר חוצה את העיר לשניים כאשר חלקיה המרכזיים של ג’נבה, אלו המעניינים את התיירים, מצויים דרומית לנהר. העיר העתיקה משתרעת בין הנהר ועד פּארק בּסטיון, שבו מצוי ‘כותל הרפורמציה‘. בקצה הגשר הגדול, ‘גשר מון בּלאן‘, נמצאים הגנים האנגליים ובהם אחד הסמלים של העיר: ‘שעון הפרחים‘. מכאן כדאי לטפס אל הקתדרלה העירונית ולטייל בסמטאות הרובע העתיק. מעט מערבה לקתדרלה מצוי הבית בו נולד הפילוסוף הנודע ז’אן ז’אק רוסו. הבית משמש כמוזיאון.

‘בית טָאבֶל’, הוא העתיק שבמבנים בג’נבה. הוא נמצא 400 מטר, דרומית לאגם. כיום המקום משמש כמוזיאון לתולדות העיר. המוזיאון סגור בימי ב’. עוד יעד מעניין ברובע העתיק: ‘מוזיאון בַּרְבּייה מולֶר’. במורד הגבעה ממוקמת הככר היפהפיה Bourg de Four, מוקפת מבנים ישנים בני ארבע קומות ולמרגלותיהם בתי קפה וחנויות תכשיטים.

בהמשך, לכיוון דרום מזרח, בין בּולבַאר הֶלְוֵוטִיק לבין אַוְונִי תיאודור וֵובֶּר, מצויים מיטב המוזיאונים של העיר: מוזיאון האמנות וההיסטוריה, מוזיאון הטבע, ‘אוסף בּאור‘ לאמנות מהמזרח-הרחוק, והמיוחד והמומלץ שבין המוזיאונים: מוזיאון השעונים המרשים של ‘פָּאטֶק פִילִיפּ‘

חובבי הארכטיקטורה המתעניינים בעבודותיו של האדריכל השוויצרי, מעורר המחלוקות: לֶה קוֹרבּוזיֶה, יוכלו ליהנות מאחד הבתים הראשונים שהאיש תיכנן: ‘בית קְלַרְטֶה‘, ברחוב סן לורנט.

נקודת הציון הבולטת לשפתו של האגם, היא מזרקת המים שהוצבה במקום כבר בשנת 1891. המזרקה מטיסה סילון מים אדיר לגובה של 140 מטר. בסמוך למזרקה כדאי לבקר בפארק לה גרנז’. זהו גן ורדים רחב ידיים. חמש דקות הליכה מכאן, נמצאת המרינה הידועה Port Noir. אי אפשר כמובן לבקר בג’נבה מבלי לקיים שייט על האגם. מספר ספינות עורכות מסעות שייט ממושכים ומאידך בכל מספר דקות יוצאות מעבורות המעבירות את הנוסעים מצד אחד אל הצד השני של האגם.

על נהר הרון עצמו, ומן העבר הצפוני של ‘גשר מון בּלאן’, מספר מוקדי עניין. האי הקטנטן רוסו נמצא ממש בנקודת המוצא של הנהר מתוך האגם. בסמוך אליו אי שנקרא בפשטות ‘האי’. במרכזו של האי מגדל מן המאה ה-13. שימו-לב גם למונומנט בסגנון ניאו גותי במתחם הטיילת של מון בלאן: ‘אנדרטת בּרונסוויק‘. צפונית ל’פארק בּסטיון’, ליד פּלאס נֶב, מצויים התיאטרון הגדול, הקונסרבטוריון וכן ‘מוזיאון רָאט‘. ארמון האומות שוכן בחלקה הצפוני של ג’נבה. האתר פתוח למבקרים בימי חול בלבד.

המסעדה המשובחת ‘דומיין דה שָׁטוֹ ויֶיה‘ ממוקמת אמנם בפרוור מערבי מבודד, אך למי שמחפש חוויה קולינרית, באווירה רומנטית, על רקע כרמים, כל מאמץ מוצדק. מסעדה יוקרתית אחרת מעניקה בנוסף לתפריט של השף מישל רוט, גם תצפית פנורמית על האגם. זוהי מסעדת Bayview במלון ‘פרזידנט ווילסון‘. ועוד מסעדה מעולה עם נוף אל האגם: ‘ליון דְ אוֹר‘.

מפיסגתו של הר סָלֶב נפרשת תצפית נפלאה על העיר. המקום זכה לכינוי ‘המרפסת של ג’נבה’. הרכבל שמוביל אל פיסגת ההר מזנק במהירות רבה כלפי מעלה ותוך 5 דקות הנוסעים מגיעים לגובה של 1,100 מ’ מעל-פני הים.