קְרוֹאַטְיָה

זכרה של המלחמה לא נמחק מלבותיהם של הקרואטים, אבל התייר המבקר בארצם לא ימצא כמעט עקבות לאירועים ההרסניים שהתחוללו כאן לפני שלושה עשורים. קרואטיה פתחה דף חדש בתולדותיה והתנערה מהדימוי הקרבי, שדבק בה לאורך השנים המדממות של המאה ה-20. שטחה של המדינה, השוכנת לחופו של הים האדריאטי, גדול פי 3 מזה של מדינת ישראל. קרואטיה נהנית ממזג-אוויר ים-תיכוני, עם ארבע עונות שנה קלאסיות, כאשר האביב והסתיו נעימים במיוחד, בעיקר במישור החוף. קרואטיה גובלת בבוסניה ובסרביה ממזרח, ובסלובניה והונגריה מצפון. ב-1 ביולי 2013 הפכה קרואטיה למדינה ה-28 באיחוד האירופי. הקידומת הטלפונית של קרואטיה היא 385 ושל העיר זגרב – 1. בראשות ממשלת קרואטיה עמדה אשה כבר בשנת 2009: ג’דרנקה קוסור, עד אשר הוחלפה על-ידי זוראן מילאנוביץ’. נכון לחודש מאי 2023 אנדריי פלנקוביץ’ הוא ראש ממשלת קרואטיה.

קרואטיה היא מעצמת ספורט. ההישגים של ספורטאים קרואטים בענפי ספורט שונים מעוררים השתאות. זאת, בעיקר לנוכח מספר תושביה של הארץ – ארבעה וחצי מיליון תושבים בלבד. אין זה משנה אם מדובר בכדורסל, טניס, כדורגל, כדור-יד, אתלטיקה קלה, שייט או טקוונדו, הקרואטים מצטיינים בכל אלו. והישג השיא שלהם היה כמובן במונדיאל 2018, כאשר הנבחרת הלאומית הגיעה עד למשחק הגמר.

לאחרונה חל שיפור ניכר ברמת הכבישים המקומיים, ואף הושלמה סלילת הכביש המהיר מעיר הבירה זגרב ועד עיר החוף הצפונית רִייֵקָה, ועל כן הנהיגה ברכב שכור הפכה נוחה יותר, אם כי היא רחוקה מלהזכיר את כבישי אירופה המערבית. נהגים ותיקים שיסעו בדרכים המשניות של קרואטיה, ייזכרו בוודאי בכבישיה של מדינת ישראל, בימים בהם הדרך מבאר-שבע לתל-אביב עברה ברמלה. המבנה הגיאוגרפי של קרואטיה – מעין ר’ הפוכה –  מתאים לטיולים היוצאים מנקודה אחת ומסתיימים בנקודה אחרת, מה עוד ששתי נקודות מפתח: דובּרובניק וזגרבּ, מצויות בשני קצות המדינה. רבים משלבים את הנסיעה לקרואטיה עם ביקור בסלובניה. במקרה כזה כדאי להתחיל או לסיים את הטיול בלובּליאנה, בירת סלובניה.

דוּבְּרוֹבְנִיק היא בלא ספק אחד היעדים הבולטים והתיירותיים ביותר לחופי הים האדריאטי. עד כדי-כך בולטת שהיא נכללת ברשימה היוקרתית של אונסקו כנכס מורשת עולמי. היא שוכנת ברצועת החוף הדרומית של אזור דַלְמַטְיָה. בנייני העיר נשתמרו באופן מעורר השתאות מאז ימי-הביניים, והשילוב הזה בין מימיו הכחולים של הים האדריאטי, לבין ארמונותיה של דובּרובניק והכנסיות שלה, כמו גם הכיכרות והבתים עם גגות הרעפים הכתומים, וחומת האבן המקיפה אותה, הופכים את העיר ליפהפייה יוצאת דופן שאלמלא נהרות האדם המציפים אותה במרבית ימות השנה, הייתה גם יכולה להיות רומנטית למדי.

לדובּרובניק שדה-תעופה בינלאומי המקושר בטיסות שכר לנתב”ג. לעיר היסטוריה עשירה, וכמו מרבית הישובים באזור היא התגלגלה מיד ליד במהלך הדורות וידעה שליטים רבים, אבל ההשפעה המכרעת על דמותה שייכת לרפובליקה הוונציאנית שבתקופת שלטונה בעיר, במאות ה-12 וה-13, נבנו מרבית האתרים שהפכו את דוברובניק למה שהיא עד עצם היום הזה. העיר העתיקה מבוצרת על-ידי חומות אבן אימתניות, ולה מספר שערים. הכניסה לכלי-רכב ממונעים אסורה, והשוטטות ברחובות המרוצפים, בצלן של הכנסיות והקתדרלות ושל המגדלים ומבני האבן, מתקיימת בנינוחות. כל אתריה החשובים של דובּרובניק נמצאים בטווח הליכה קצר מהרחוב הראשי (Placa), הנמתח משער Pile ועד מגדל השעון. את בית-הכנסת המקומי אפשר למצוא בחלק המזרחי של העיר. בית-הכנסת נבנה כבר במאה ה-14 והוא נחשב לאחד העתיקים באירופה. קרואטיה היא אחת הארצות שבתחום שיפוטה מספר האיים הגדול ביותר בעולם. מול חופיה למעלה מאלף איים, אשר מרביתם טרשיים ונטושים. אל אי אחד קטנטן וחביב: ‘לוֹקְרוּם‘, כדאי לשוט מהנמל של דוברובניק, ולוּ לגיחה קצרה.

איים נוספים בדרום דלמטיה, גדולים יותר ובעלי תשתית מתקדמת של שירותי תיירות, מתאימים לנופש ולקייט. ‘קוֹרצ’וּלָה‘ הוא אחד הבולטים שבאיים אלו. כאן כניראה נולד הנוסע האגדי מרקו פולו, ומכאן לפי אותה גירסה הוא יצא למסעותיו במזרח אסיה. לאי, חופי רחצה משובחים ומפרצונים יפים. יש כאן גם  ישובים קטנים, שהחשוב שבהם -אף הוא נקרא קורצ’ולה- מהווה גירסה צנועה לסגנון הבניה הוונציאני, בדומה למה שרואים בדובּרובניק.

הדינמיקה האקס-יוגוסלבית יצרה מספר תופעות גיאוגרפיות חריגות. כך יוצא שמובלעת בוסנית שולחת לשון צרה, בת ק”מ ספורים, המפרידה בין שני חלקים של קרואטיה הדרומית. כביש קרואטי חוצה מובלעת זו, ומחבר את שני גושי הארץ. מי ששואל את עצמו: האם ייתכן ששני עמים מסוכסכים ימצאו עצמם עם פתרון, בו כביש המחבר בין שני חלקי מדינה אחת, עובר בתחומיה של המדינה השניה, ימצא את התשובה במקום זה. מסתבר שזה עובד.

סְפּלִיט היא העיר הגדולה של דלמטיה. לא זו בלבד שספּליט מציגה לראווה עיר עתיקה עתירת אתרים, היא גם שוכנת ליד נמל, מול איים יפים הנראים לעין, והמוניטין שיצאו לה כעיר תעשייתית מכוערת, אינם נוגעים למתחם הנושק לנמל. תיירים להם העיר משמשת כתחנת מעבר בלבד יוכלו לנצל את הזמן הקצר העומד לרשותם לבקר לכל הפחות בארמון דיוקלטיאנוס, שריד מופלא מן התקופה הרומית. במבואותיה הצפוניים של ספּליט נמצאת העיר סוֹליִן שקמה על חורבות האתר ההיסטורי של סָלוֹנָה, שהייתה בעברה בירתה של מושבה רומאית. טְרוֹגִיר, הנו ישוב עתיק בדרום קרואטיה, השוכן בסמוך לעיר ספּליט. הכנסיות הרומנסקיות הנהדרות, כמו גם מבני הציבור מהתקופה הוונציאנית, הופכים את טרוגיר ליעד תיירותי מוצלח.

מסלול הנסיעה המקובל על מרבית התיירים, נצמד אל חוף הים. מספליט נוסעים דרך העיירה שיבניק והקתדרלה הנהדרת שלה, לכיוון העיר זָאדַאר. מחפשי האתגרים לבדם, יצאו במסע מזרחה אל עבר האלפים הדינריים, החוצצים בין קרואטיה לבין בוסניה. לאלו, תהווה העיר Knin תחנה חשובה.

חלקה המעניין של זָאדַאר יושב על חצי-אי, הפונה אל הים, ומולו ארכיפלג של עשרות איים ארוכים וצרים. אי בשם Ugljan, יוצר מעין תעלה בין זָאדַאר לבינו. שייט בן מספר שעות אל הארכיפלג מהווה את אחד הטיולים המהנים שניתן לבצע באזור. הצבע הכתום של גגות זָאדַאר, מקנה לעיר את אותו מראה אדריאטי אופייני. יש כאן שתי קתדרלות יפות, כשאחת מהן עגולה וייחודית.

צפונה מזאדאר, מצוי האי Pag עם קו חוף סלעי, ארוך ומפותל. המקום נאה לשוחרי שלווה ואותנטיות, שכן באי מספר כפרים ואווירה פסטורלית, אבל הוא איננו מתאים למתפרקדים ולמשתזפים, התרים אחר חופים חוליים. מול פּג, בצד היבשה, כדאי לסייר בפארק פַּקְלֵנִיצָה. הלאה מכאן, לכיוון מזרח, פארק לאומי מרשים בהרבה, שמו  פְּלִיטְוִויצָה , ובו אגמים נהדרים ואשדות מים מפוארים, במתווה נוף הררי ומיוער.

מפרץ קְוַורְנֶר מתפלש בכחלחלותו, בין חצי האי של איסטרה, לבין האי קרק ,ויוצר משולש שקודקודו בעיר רִייֵקָה. בלב המפרץ נמצא האי הגדול קְרֵס. אִיסְטרָה הפכה זה מכבר למוקד תיירותי ממעלה ראשונה. אתרי הנופש שלה הולכים ומתרבים, הולכים ומשתכללים, למרות שהדגש בחלק מהחופים דווקא על פשטות, לפחות בכל הנוגע לביגוד, או ליתר דיוק: לחוסר ביגוד. מי שאינו מעוניין להיקלע לחופים נודיסטים יראה את השלטים עליהם מסומן FKK, כאות אזהרה. מכאן המרחק לאיטליה ולסלובניה קצר מאוד, והתחושה ‘אירופאית’ בהרבה מזו שבשאר חלקי קרואטיה. שני ישובים ראויים לציון באיסטרה: Umag שבצפון מערב, ופּוּלָה, שבדרום-מערב. פּולה היא עיר נמל שאוצרת בקרבה מספר שכיות חמדה והיא נמצאת במרחק נסיעה קצר מהעיר היפה רוֹבִינִי. דווקא פּורץ’, שנמצאת מעט צפונה לרוביני, הרבה פחות מלהיבה ממה שנראה בפרסומים של לשכות התיירות המקומיות, ובמקרה הזה אפשר להשתמש בפתגם הארמי: ” איסטרא בלגינא קיש קיש קריא “…

אוֹפּטיה – Opatjia, שכנתה של רייקה, נמצאת במקום בו מדרונות הר אוּצְ’קָה נושקים למפרץ קוורנר. זהו אחד היעדים המועדפים על הנופשים הישראלים. בתקופה האחרונה מתגבר מאוד זרם הנוסעים מהארץ לאתר נופש זה. הישראלים גילו את אוֹפּטיה לא מכבר, אבל הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ-יוזף הכריז עליה כמקום החופשה האהוב עליו, כבר בסוף המאה ה-19.

ּזַגְרֵבּ היא עיר הבירה של קרואטיה. היא ממוקמת במרחק 170 ק”מ מהחוף האדריאטי ו- 350 ק”מ מבודפשט. שדה-התעופה של זַגְרֵבּ נמצא 17 ק”מ דרום-מזרחה ממרכז העיר. את נקודת הציון למרכז מהווה כיכר בָּאנָה יֵלָאצִ’יצָ’ה. מצפונה של הכיכר, הרובע העתיק של העיר העילית, הכולל את קפטול ואת גְרָדֵץ’. לדרומה של הכיכר, העיר החדשה והשטוחה.

זַגְרֵבּ נעימה לאורחיה כמעט ללא עוררין, אבל אין בה אטרקציות עוצרות נשימה. אל קפטול עולים רחובות צרים, והיא משרה אווירה פרובנציאלית. קתדרלת סטפן הקדוש מצדיקה ביקור קצר. העיר התחתית מרווחת בהרבה ומושפעת מהאדריכלות של מרכז אירופה מן המאה ה-19, עם שדרות מתוכננות היטב וכיכרות רחבות ידיים. יש כאן מספר מוזיאונים חשובים, ואם צריך לבחור רק באחד מהם, מוזיאון מימרה יהיה בוודאי בחירה מוצלחת. גם המוזיאון הארכיאולוגי הוא בעל עניין רב.