האי היווני כּרתים מהווה את אחד מאתרי התיירות המועדפים באגן הים התיכון, בעיקר על הנופשים לאורך חופי הים, אבל גם על מטיילים ושוחרי-טבע. זהו אי ים-תיכוני טיפוסי המשופע בנופים הרריים, במפרצים מרהיבים, ברצועות חוף יפהפיות, באתרים ארכיאולוגיים, ובאביב, גם במרבצים של פרחי בר. שטחו של האי מעל 8,000 קמ”ר ומתגוררים בו כחצי מיליון תושבים. בעוד המערב ירוק ודשן, המזרח טרשי ויבש יותר. רכס הרים חוצה את כּרתים ממערב למזרח, כְּשֶׁלִבָּה ההררי עמוס בעצי זית. האי מחולק לארבעה מחוזות: הֶרַקְלִיּוֹן, לָאסִיתִי, רֵתִימְנוֹ וחַאנְיָה. כּרתים מהווה את הנקודה הדרומית ביותר של יבשת אירופה.

הֶרַקְלִיּוֹן היא עיר הבירה של האי. בעיר עצמה עניין מוגבל לתיירים, ומלבד המוזיאון המרשים לארכיאולוגיה, אין כאן אתרים הראויים לציון מיוחד. למרות זאת, בהרקליון אווירה ים תיכונית נעימה, ולכן השהות בה עשויה להתאים, כדי ליהנות מהטברנות ומהמסעדות הטובות, מהחנויות הקטנות ומשרידי אתרים מהתקופה הוונציאנית. הסופר ניקוס קזנצקיס (“זורבה היווני”) נולד כאן, והוא מעורר גאווה בקרב בני העיר. שדה-התעופה המקומי קרוי על-שמו. 

חמישה ק”מ מהרקליון נמצא אתר העתיקות של קְנוֹסוֹס, שהוא אחד ממוקדי התיירות החשובים של כּרתים. האתר נחשף ושוחזר בידי ארכיאולוג בריטי, והארמון של קנוסוס כאילו קם לתחייה, כפי שהיה בימי הציוויליזציה המינואית. מאפריל ועד אוקטובר, האתר פתוח עד שעה שמונה בערב. עיר מעניינת נוספת מהתקופה המינואית, היא פֶסְטוֹס, הנמצאת 62 ק”מ דרומית מהרקליון. במחוז זה חוף מָטָאלָה הוא הפופולארי ביותר. העיירה מָטָאלָה, שתושביה התפרנסו בעבר מדייג, התפרסמה בשנות השישים בזכות המוני ההִיפּים שהציפו אותה.

בחלק המערבי של האי נמצא מחוז חאניה. המחוז קרוי על-שם עיר בשם זה, שהיא העיר השניה בגודלה בכּרתים. לחאניה שדה תעופה משלה, וכן נמל ימי פעיל מאוד. בעיר נמצא גם בית-הכנסת ‘עץ חיים‘ אשר הוצת בינואר 2010 ע”י אלמונים, אך מאז שופץ ושב לפעילות. במחוז חאניה שתי אטרקציות עיקריות: חופי הים ואתרי הנופש מחד, ו‘עָרוּץ סָמַארְיָה’ המפורסם מאידך. החופים הבולטים באזור הם: אֵלָפוֹנִיסִי, לוּטְרָקִי, בָּאלוֹס  ופָלָאסַרְנָה. אלפוניסי משווק כאחד מחופי הים היפים באירופה.

טיול רגלי ב’ערוץ סמאריה’ מהווה חוויה בלתי נשכחת למבקרים במקום. האזור כולו נכלל בתוך שמורת טבע מקומית עם מועדי פתיחה וסגירה מאד נוקשים שרצוי לבדוק לפני היציאה לטיול. קירות סלע המתנשאים לגובה של מאות מטרים, תוחמים באופן דרמטי את הערוץ, שאורכו כ-18 ק”מ. ההליכה בערוץ עצמו נמשכת כחמש עד שש שעות. היציאה מאוֹמַלוֹס, בגובה של 1,250 מ’ מעל פני-הים, ומרבית הדרך בירידה עד אשר מגיעים לאַגְיָה רוּמֵלִי. לקראת סוף ההליכה הערוץ הולך ונהיה צר, עד אשר המרווח בין שני הקירות, הוא בן ארבעה מטרים בלבד. אין טעם להחנות את המכונית השכורה באזור אולמוס, מכיוון שקיימת תחבורה ציבורית מצויינת מנקודת הסיום, בחזרה לחאניה. לאלו המבקשים רק “לטעום” מיופיו של הערוץ, קיים מסלול מקוצר מאגיה רומלי אל תוך הערוץ ובחזרה.

בין המחוזות הרקליון וחאניה, נמצאת הפרובינציה של רֵתִימְנוֹ. העיר רתמינו מושכת אליה תיירים רבים בתקופת הקיץ, גם בזכות חוף הים היפה, וגם בזכות הפסטיבלים הנערכים בה. לאלו, שהעיר רֵתִימְנוֹ משמשת להם תחנת מעבר בלבד, מומלץ לבקר במבצר המקומי. במחוז רתמינו כדאי לבקר גם ב’מנזר מוֹנִי אַרְקַאדְיו‘, הנמצא 23 ק”מ מהעיר רתמינו, ב’מנזר פְּרֵוֵולִי‘, בעמק אמריאו, ובמיוחד בכפר מֵלִידוֹנִי. טרקרים מושבעים אשר לא שבעו מיופיו של ערוץ סמאריה, יוכלו להוסיף למסלול גם את ‘ערוץ קוּרְטָאלִיוֹטִיקו‘.

רמת לאסיתי השולטת על חלקו המזרחי של האי המלבני, נמצאת במחוז הקרוי על שמה. כאן, באחת המערות של הרמה, נולד על-פי המיתולוגיה היוונית, האל זאוס. עיר הבירה, אגיוס ניקולאוס, היא הפחות מעניינת מבין ערי המחוז המוזכרות כאן למעלה. חופי הים של המחוז עמוסים גם הם בנופשים, אך מי שמעדיף את החופים הבתוליים יותר, יבחר את אלו של מערב כרתים. מי שבכל-זאת בוחר לנפוש באזור זה, ישמח לגלות את החוף החולי של אַלְמִירוֹס. רמת לאסיתי עצמה מציעה טיולי טבע מעניינים.

כ-15 ק”מ צפונית מהעיר אגיוס ניקולאוס, לשפתו של ‘מפרץ מִירָאבֵּלוֹ’ שוכן האי הזעיר סְפִּינָאלוֹנְגָה. האי שימש עוד במהלך המאה ה-20 כמושבת מצורעים.  ולסיום, יש לציין את העיר העתיקה של זָאקָרוֹס, בקצה קצהו המזרחי של האי כּרתים, לאוהבי הארכיאולוגיה האדוקים.