אופייה של העיר הברזילאית מנאוס נגזר מתוך בדידותה. העיר שוכנת בלב אזור האמזונס, מוקפת ג’ונגלים ונהרות כבירים, מרוחקת מישובים אחרים. היו ימים בהם ההגעה למנאוס הייתה כרוכה במסע שרק הרפתקנים יצאו אליו,  או בשייט ממושך על אפיקי הנהרות. כיום מנאוס מחוברת לערים אחרות ביבשת, באמצעות שדה-תעופה חדיש. כדי להבין עד כמה העיר מרוחקת ומבודדת, די יהיה לבדוק את דרך ההגעה הקרקעית המהירה ביותר ממנאוס ועד בֵּלֶם, העיר הגדולה הקרובה ביותר, שנמצאת לחופי האוקינוס האטלנטי. ובכן, יהיה צורך בשייט במעבורת עד העיר סנטרם ומשם באוטובוס לבּלם… זו הדרך המהירה ביותר, והיא תימשך 48 שעות.

מנאוס נוסדה במהלך המאה ה-17 על-ידי מתיישבים מפורטוגל. היא נבנתה לשפתו של נהר הריו נגרו, מעט לפני שהוא מתחבר לנהר האמזונס. בתחילת המאה ה-20 העיר חוותה פריחה כלכלית  והתפתחות מואצת, בזכות תעשיית הגומי שהפכה אותה ליעד מבוקש במיוחד הן לסוחרים אירופאים עשירים, הן למהגרי עבודה מכל רחבי ברזיל. באותה תקופה נבנו מרבית הבניינים המשמשים עד היום כאתרי התיירות המרכזיים של העיר.

מנאוס היא בירתה של מדינת אמזונס והיא מונה מעל שני מיליון תושבים. עבור התיירים המגיעים לכאן היא משמשת כתחנת יציאה לטיולים ביערות הגשם של האמזונס. כצפוי באזור טרופי מוקף ג’ונגלים, האקלים באזור זה חם מאד, לח וגשום. החודשים יוני עד ספטמבר, בהם כמות המשקעים מתונה יחסית, הם הנסבלים ביתר קלות. מאידך  החודשים ינואר עד מאי גשומים, חמים ודביקים.

תיאטרון האמזונס, שהיה במקורו בית אופרה, נבנה לפני כ-130 שנה בהשראה אירופאית מובהקת. זהו המבנה המוכר ביותר של מנאוס והוא נחשב לאייקון עירוני. למטיילים השבים מסיורים בתוככי ארץ האמזונס, עלול התיאטרון הבנוי בסגנון רנסאנס איטלקי להידמות לחזיון תעתועים שהוצא מהקשרו.

במרחק של רבע שעה הליכה, דרומית לתיאטרון, נמצא הנמל של מנאוס. המתחם כולו חיוני ורועש, מגובב בחנויות ובדוכנים, המוקפים בתים בני שתיים או שלוש קומות. כאן גם מצוי השוק העירוני ההיסטורי. מבנה מונומנטלי זה נולד אף הוא בהשראה של הכובשים האירופאים והוא למעשה חיקוי של השוק הפריזאי Les Halles. בעבר מכרו כאן בעיקר פירות אקזוטיים ודגי נהרות, אבל הפיכתו של השוק ליעד תיירותי שינתה סדרי עולם וכעת מוכרים בשוק הרבה מאד מזכרות.

הגנים הבוטניים של מנאוס ממוקמים בחלק הצפון מזרחי של העיר, כ-20 ק”מ מאזור הנמל. זהו אחד הגנים הבוטניים הגדולים בעולם והעשירים ביותר בצמחיה טרופית. ניתן לבלות במקום יום שלם, בהליכה על השבילים המסומנים, וליהנות משפע של צמחיה מגוונת, של גינות סחלבים ושל זני דקלים ייחודיים, כמו גם מקופים, חרקים ופרפרים שנמצאים כאן על כל צעד ושעל.

המפגש בין הריו נגרו לבין ריו סולימואס והתמזגותם לכדי נהר אמזונס אחד ויחיד, מהווה אטרקציה שכל מי שמגיע למנאוס ירצה לחזות בה. המפגש הגיאוגרפי מתרחש מזרחית למרכז העיר והוא מלהיב את הצופים בו בזכות תופעת טבע יוצאת-דופן. בגלל הבדלי טמפרטורות במי הנהרות ובגלל קצב זרימה שונה, מלווים זרמי הנהרות זה את זה לאורך של שבעה קילומטרים תמימים, מבלי שהם מתערבבים. ומכיוון שמימיו של הריו נגרו כהים ועכורים ואילו מימיו של הריו סולימואס צלולים יותר, נוצר לו מעין נהר החצוי באמצעו לשניים: צד אחד כהה וצד שני בהיר.

התרחבותה של העיר שהולכת ומתפשטת לכל עבר, נוגסת שטחים מתוך יערות בראשית. בכלל, כריתת העצים הבלתי מבוקרת שהתרחשה בצפון ברזיל עד לא מכבר, לא זו בלבד שהיא פוגעת במערכת האקולוגית, היא גם מצמצמת את ייצור החמצן בעולמנו השברירי. כך או כך, על מטיילים שרוצים לחוות את המראות האותנטיים של ארץ האמזונס, יהיה לנסוע 100 ק”מ, לכל הפחות, מהעיר מנאוס.

השילוב בין תרבות מקומית קדומה לבין המתיישבים האירופאים שאכלסו את העיר, כמו גם מיקומה לשפת נהרות, הפכו את מנאוס ליעד קולינרי יוצא מהכלל. מבין המסעדות הבולטות ראוי לציין את Banzeiro ששוכנת שני קילומטר צפונית לתיאטרון האמזונס, את ‘קָאזָה דה פֶּנְסָאדוֹר‘ האיכותית, שממוקמת ממש בצמוד לתיאטרון ואת ‘קָאנטו דַה פֵּשָׁדָה‘, אולי מסעדת הדגים הטובה ביותר במנאוס.