חבל פּוּלְיָה

חבל פּוּלְיָה – Puglia בדרום-מזרח איטליה, מהווה למעשה את העקב של המגף. אין כאן אתרים ומוקדי תרבות בעלי כח-משיכה, כפי שיש בטוסקנה למשל, וגם אין פה נופים עוצרי-נשימה כמו אלו של לומברדיה ופיאמונטה, אבל פּוּלְיָה היא איטלקייה אמיתית, אותנטית ושורשית, מכניסת-אורחים יותר מאשר אחיותיה הגדולות בצפון העשיר, והיא נציגה נאמנה של המצוג’ורנו – הוא הדרום האמיתי של איטליה. מעט תיירים ישראלים מגיעים לכאן ואלו שעושים זאת, בדרך-כלל מפליגים מהנמל של ברינדיזי לכיוון יוון, מבלי לשהות באזור. למי שכבר נמצא בסיציליה או בנאפולי ורוצה להוסיף לטיול שלו גוון עמוק וייחודי, ניתן ואף מומלץ לשלב את חבל פּוּלְיָה במסלול.

פּוּלְיָה מורכבת מחמש פרובינציות, כל-אחת מהן נקראת על-שם עיר הבירה שלה. גודלו של החבל, בדיוק כגודלה של מדינת ישראל, וכמוה גם הוא ארוך וצר.

פוג’ה, הידועה גם בשם קפיטנטה היא הצפונית מבין הפרובינציות של פוליה. בחלקה המערבי, מורדות מיוערים של הרי האפנינים, במרכזה, במישורי Tavoliere, כרי דשא ושדות חקלאיים ובמזרח, חצי-האי גראגנו: הדורבן של המגף האיטלקי. העיר פוג’ה עצמה, ממוקמת בלב הפרובינציה, אפרורית ונטולת חן. אם לא די בכך שהיא נהרסה במאה ה-18 על-ידי רעידת-אדמה, הרי שבמלחמת העולם-השניה העיר הופצצה ונכתשה. מאידך, יופיו של חצי-האי גראגנו אינו מוטל בספק. הוא מוקף ברצועת חוף ציורית הנושקת לים האדריאטי ונופיו הקסומים משובצים במטעי זיתים ובחורשות של עצי מחט. במהלך החורף השקדיות פורחות באזור זה, בתפרחת מרהיבה. סן ג’יאובני רוטונדו היא עיירה מבודדת לפתחו של חצי-האי, מרחק 40 ק”מ מהעיר פוג’ה והיא התפרסמה בעולם כולו, בזכות האב פיו – Padre Pio, שאנשי דת נוצריים ייחסו לו סגולות של קדוש והוא זה שהפך את המקום לאתר עלייה לרגל ולמקלט עבור אינספור נזקקים וחולים. אתר נוסף – בית-התפילה של סן-מיקלה – מושך אליו גם הוא צליינים קתולים והוא נמצא לא הרחק מכאן, בעיירה מונטה סנט אנג’לו, השוכנת על גבעה. מומלץ לנסוע לאורך כביש החוף התוחם את ה”דורבן” מרודי גרניקו דרך ויאסטה ועד מנפרדוניה. יערות השמורה של גראגנו גולשים עד לקרבת החוף ויוצרים מפגש נהדר בין איתני הטבע: היערות, המצוקים, החול והים. עשרים ק”מ צפונה מהחוף, מול אגם לֶסִינַה, נמצאים איי טרמיטי המשתייכים לפרובינציה של פוג’ה.

העיר בארי היא בירתו של חבל פּוּלְיָה כולו וכמובן גם של פרובינציית בארי, שיש המכנים אותה עדיין על-פי שמה העתיק: באריום. בארי שימשה כנמל עוד בימי קדם והיוותה נקודת מפגש ראשונה עם אירופה, עבור הצלבנים ששבו הביתה ממסעותיהם בארץ הקודש. העיר מחולקת לרובע עתיק, עם מבנים וכנסיות מימי-הביניים ולרובע חדש ומודרני. בספטמבר נערך בבארי “יריד המזרח” הססגוני. המחוז, כמו גם העיר עצמה, עתיר בבתי תפילה נוצריים ובכנסיות. כך בעיר הקטנה בָּרְלֶטָה בה כנסיית דואומו יפה. בברלטה כדאי לשים-לב לפסל קולוסוס מארד המייצג קיסר בלתי-מזוהה וכן כדאי לטפס במעלה גרם המדרגות הרחב והמתון אל הארמון המקומי ולערוך תצפית על העיר ועל המרינה. מרחק קיילומטרים ספורים הלאה מכאן לחוף הים, שוכנת לה עיר-הנמל טראני. לקתדרלה של טראני חזית מרשימה ודלתות מעוצבות ולצדה מגדל עם צריח מחודד. אחר-כך, קרוב יותר לבארי, עיר נמל ציורית נוספת היא מולפטה, בה רובע עתיק מוקף חומה. כמעט מיותר לציין את קיומה של הקתדרלה העירונית. מזרחית לבארי, מרחק 35 ק”מ נסיעה על כביש מספר E-55, בישוב פוליניאנו, מצויה מסעדה נהדרת: Grotta Palazzese. המסעדה שמתמחה במאכלי-ים, שוכנת בתוך מערה פתוחה, לשפתו של הים. בפוליניאנו נמצא גם מוזיאון מעניין לאמנות מודרנית: מוזיאון פינו פסקלי.

אַַלְטמוָּרה ממוקמת בפנים הארץ, עדיין בפרובינציית בארי, לא הרחק מהגבול עם חבל בזיליקטה. כינויה של אלטמורה: “עיר הלחם”, בא לה בזכות סוג הלחם הייחודי, המזוהה כל-כך עם המקום “פּאנה דִי אלטמורה”. בכל שנה, במהלך הימים הראשונים של חודש מאי,מתקיים בעיר פסטיבל ימי-הביניים. באלטמורה נמצאת כנסיה רומנסקית מעניינת. הקסטל דל-מונטה ליד הישוב אנדריה הוא מבצר מימיו של הקיסר פדריקו השני, והוא יושב על גבעה המשקיפה על העמק. המבצר נחשב לשילוב ארכיטקטוני מוצלח במיוחד של סגנונות שונים מארצות האיסלם ומצפון אירופה. בחלק הדרומי של מחוז זה, ליד הישוב קסטלינה, מצויות מערות הנטיפים, המהוות מוקד משיכה לתיירים.

מבנים לבנים ומוזרים, בנויים מאבנים מיובשות ולהם כיפות אפורות בצורת חרוט, מהווים את אחת האטרקציות המובהקות של חבל פּוּלְיָה והם נמצאים באזור המשתרע על-פני שני מחוזות, זה של בארי וזה של טרנטו. מדובר באזור הקרוי טרולי על-שם אותם בתים ייחודיים – ובולטים בו ישובים כמו מונופולי, מרטינה-פרנקה ובעיקר אַלבֶּרוֹבֶּלוֹ זר כי יקלע לאלברובלו בלא הכנה מוקדמת, יחשוב בוודאי כי מדובר בעיר-בדיונית, או בתפאורה לסרט. אבל העיר, הזויה ככל שתהיה, אמיתית ונטועה בקרקע יציבה מזה מאות שנים. מאות בתי טרולי באלברובלו מסויידים בצבע לבן ולהם אותם גגות אפורים בצורת חרוט. ניתן כמובן ללון במין טרולי כזה, אבל אפשר גם לישון במלון אסטוריה האיכותי והקונבנציונאלי יותר.

טארנטו היא הפרובינציה המערבית של פוליה והיא יושבת לצדו של מפרץ טארנטו. עיר הבירה של המחוז, עם אותו שם כמובן, מורכבת משני חלקים המחוברים באמצעות גשר אבן. החלק העתיק בנוי על אי, וכדאי לבקר בשוק הדגים שלו.טארנטו שלמיקומה האסטרטגי היתה חשיבות היסטורית, מתפרנסת כיום בעיקר מתעשייה.

במחוז בּרינדִיזִי שטוף השמש מאות מבצרים עתיקים ומגדלי שמירה, רובם מורשת מהתקופה הפיאודלית ומימי ממלכת נאפולי, וניתן לראות אותם כמעט בכל ישוב באזור. יערות עבותים מכסים את מורדות הגבעות. עיירות ציוריות מפוזרות בעמקים, בתיהן צבועים בכחול ובלבן. הפרובינציה מפורסמת במערות שלה, חלקן מיושבות, חלקן הפכו לכנסיות. עיר הנמל ברינדיזי – תחנה חשובה במסע סביב-העולם של גבור ספרו של ז’ול ורן, ולהבדיל תחנה חשובה עבור המעפילים שעלו ארצה – מוקפת חופים עטורי חול לבן כדוגמת אלו של קַרוֹבִיניוֹ. עיר קטנה וחביבה במיוחד, צפונית לברינדיזי, היא אוסטוני, שלה עבר עשיר עוד מימי היוונים. אוסטוני שמרבית בתיה צבועים לבן, ידועה גם בכינוי המוכר לנו: “העיר הלבנה”. כמו בשאר מחוזותיה של פוליה, גם בברינדיזי ייצור שמן זית הוא חלק מהמורשת המקומית ומהווה פלח משמעותי בהכנסות מחקלאות של תושבי האזור. אוסטוני משמשת כנקודת היציאה ב”דרך שמן הזית“.

ולבסוף מחוז לצ’ה הדרומי והשטוח, המשיק הן לים האדריאטי והן לים היוני עם קו חוף באורך של 200 ק”מ אשר משרטט את השפיץ של העקב, או כפי שהאזור קרוי באיטלקית Penisola Salentina. זוהי ארץ קדומה ובה מספר מוקדי עניין פרה-היסטוריים. העיר לצ’ה, היפה שבערי פוליה, נציגה מרתקת של סגנון הבניה הבארוקי ובלא ספק אחד המקומות בהם רצוי להתעכב ליום-יומיים. הבזיליקה המפורסמת של סנטה-קרוצ’ה לא נופלת ביופייה הארכיטקטוני ממבנים דומים בפירנצה. חזית הכנסיה ובעיקר דלת הכניסה המונומנטלית מעוטרות ומגולפות באופן מעורר השתאות. אמנות הבארוק במיטבה. פיאצה סנט-אורנצו מסמלת את לבה של העיר והיא מוקפת מבנים נוספים, בנויים מאבן החול הרכה והוורדרדה של לצ’ה. על רבים ממבנים אלו גילפו אמנים מקומיים ביד קלה, עיטורים ופסלים המעניקים לרובע העתיק את המראה האופייני והייחודי לו. הפיאצה דל דואומו של לצ’ה היא אחת הכיכרות המלהיבות של דרום איטליה והיא נחשבת לגולת הכותרת של הקומפלקס הבארוקי בעיר. מסעדת Bros נמצאת 300 מטר דרומית לפיאצה סנט-אורנצו והיא זכתה לכוכב מישלן אחד. למתעניינים, קיים בלצ’ה מוזיאון ארכיאולוגי מעניין.

מרחקי נסיעה מהעיר בּארי

יעדים קרובים לבּארִי

מולפטה – 34 ק”מ

פוליניאנו – 35 ק”מ

אלטמורה – 48 ק”מ

בּרינדיזי – 113 ק”מ

לצ’ה – 150 ק”מ

פוטנצה – 172 ק”מ

יעדים רחוקים מבּארִי

נאפולי – 264 ק”מ

רומא – 429 ק”מ

בולוניה – 668 ק”מ

פירנצה – 675 ק”מ

ונציה – 764 ק”מ

טורינו – 999 ק”מ

ניתן לשתף את המאמר