חבל לוֹמְבַּרְדִיָה

לומברדיה, החבל העשיר והמאוכלס ביותר של איטליה, שוכן בצפון ארץ-המגף ומשתרע מאזור האלפים בגבול שוויץ ועד העמק הפורה של נהר הפּוֹ. הנהר עצמו מהווה גבול בין לומברדיה לבין חבל אמיליה רומנה. שטחו של החבל מעט גדול יותר משטחה של מדינת ישראל. העיר מילאנו היא בירתו של חבל לומברדיה. שלא כמו בחלקים דרומיים יותר של איטליה המטבח הלומברדי אינו מבוסס על עגבניות ועל שמן זית, אלא על הרבה בשר ובצק. אוסובוקו וריזוטו מילנז הן שתיים ממנות הדגל של החבל. גם מקורה של גבינת הגורגונזולה הוא בחבל לומברידה. זהו האזור באיטליה, שנפגע באופן הקשה ביותר ממגפת הקורונה.

מלבד מילאנו, המטרופולין הענק והאגמים המפורסמים אשר למרגלות ההרים, מצטיינת לומברדיה באתרי תיירות נוספים, בהם ערים עתיקות, כפרים ציוריים, מבנים היסטוריים ושמורות-טבע. לומברדיה מורכבת מאחת-עשרה פרובינציות, כל-אחת מהן נקראת על-שם עיר הבירה שלה. להלן סקירה בסדר גיאוגרפי מצפון לדרום:

סוֹנדרִיוֹ היא הצפונית שבין הפרובינציות וה”אלפינית” מבין כולן, עם שישים פסגות המתנשאות מעל גובה של 3,000 מטר, מעל פני-הים. מעברי-ההרים שבאזור זה, משכו אליהם את גדולי הנוסעים בהיסטוריה וכיום הם מהווים מסלולי הליכה לתיירים מיטיבי-לכת. בּורמִיוֹ, לִיביניו ומדסימו הם היעדים הפופולאריים ביותר כאן. בורמיו אף נבחרה לארח את אליפות העולם בסקי, בשנת 2005. העיר סונדריו עצמה, על גדות נהר אדה, משמשת כמרכז תעשייתי, אבל השתמרו בה מבנים מרשימים מן העבר. במרכזה נמצאת פּיאצה גאריבלדי ובצפונה מבצר מאסיינה.

בּרֵשְיָה, בחלק המזרחי של לומבּרדיה, מפורסמת בזכות העיירות הקטנות והקסומות, הפזורות לאורך שפת אגם גארדה ובזכות הגבעות עמוסות עצי-הזית של פרנצ’יאקורטה. גם כאן, כמו בסונדריו, מספר אתרי סקי וכן אתר ספא מפורסם בשם סִירימיוֹנֶה. במקום הקרוי ואל קַמונִיקָה, צפונית לאגם איסאו, נמצאו שרידי התיישבות קדמונית של בני הקמוני. העיר הגדולה והעשירה, בּרשיה, שופעת מוזיאונים ומבנים בעלי ארכיטקטורה מעניינת, כמו בית העירייה, כנסיית סאן-סלווטורה ופּיאצה דלה-לוגיה. בכל שנה באביב, מתקיים כאן פסטיבל ייחודי לנגינת פסנתר.

אגם גַארְדָה משותף ללומבּרדיה ולמחוז וֵנֵטוֹ. זהו אחד האגמים היפים באירופה. התפאורה המרשימה של פסגות הרים מושלגים ברקע, הופכת את המקום לאחד מאתרי הנופש המבוקשים באיטליה. את האגם מקיף כביש באורך 143 ק”מ והנסיעה לאורכו, ממנהרה למנהרה, היא חוויה יוצאת-דופן. מעברו המזרחי של האגם, בצד של מחוז ונטו, שוכנת העיר המהוללת של וֵרוֹנָה.

בֵּרגַמו, לה צורות נוף מגוונות, משתרעת על שטח קטן יחסית, כאשר בצפון, מסלולי גלישה לסקי, ובדרום שפלה המתפרשת לפתחם של עמקי ברמבאנה  וסריאנה. המפלים השייכים לנהר סריו בוולבונדיון הם מן הגבוהים ביותר ביבשת אירופה. בפרובינציה זו, אתרי ספא רבים. המוקדים הבולטים כאן הם אגם איסאו – Iseo, השואב את מימיו מנהר אוגליו ואגם אנדין. כביש נוח מקיף את אגם איסאו ומעבורות מחברות בין הישובים הקטנים השוכנים סביבה. העיר בּרגמו מחולקת לשניים: בּרגמו-עילית ובּרגמו-תחתית. בעיר העילית, העתיקה, מרבית האתרים החשובים של העיר ושם גם המלונות היקרים. בעיר התחתית, מצויה הקתדרלה המקומית וכנסיית סן-מיקל, שבה ציורי-קיר מן המאה הארבע-עשרה. כעשרים ק”מ צפון-מזרחית לעיר בּרגמו, שוכנת העיירה סלבינו, שם התרכזו מאות פליטים יהודים אחרי מלחמת העולם השניה, מרביתם ילדים אשר ברבות הימים נודעו כ”ילדי סלבינו“. ראו ספרו של אהרון מגד: “מסע הילדים אל הארץ המובטחת”.

לצ’ו היא פרובינציה חדשה שנוסדה לפני כעשר שנים, כאיחוד של מספר קהילות מברגמו ומקוֹמוֹ. מרבית ארץ-הגבעות של בּריאנזה, שייכת לאזור זה וכן חלקו המזרחי של אגם קומו. האגם זכה לפרסום רב, כבר במאות הקודמות, כאשר עשירי ושועי היבשת נהרו לנפוש בעיירות היפהפיות הממוקמות לגדותיו. מדרונות מיוערים וקירות סלע, גולשים אל האגם בחלקים שונים. אחוזות עטורות בגנים מטופחים, פזורות לאורך כל הדרך ומלבד השהות המלבבת באזור, ניתן גם ליהנות מנסיעה בנופים מרהיבים. האגם בנוי בצורת האות Y הפוכה ובחיבור שבין שתי זרועות המים, היורדות דרומה, ממוקמת העיירה היפה ביותר באזור, היא בּלגיו Bellaggio. בעיר קומו שגשגה בעבר תעשיית המשי ועדיין עומדים בה מספר מבנים מימי הביניים. אזור זה הוא אחד המחוזות המתאימים ביותר לטיולי רכיבה על אופניים.

וַארֶזֶה בצפון מערב לומברדיה, “ארץ שבעת האגמים”, נושקת ללאגו מאג’ורה ולאגם לוגַאנוֹ והיא שוכנת בנקודה אסטרטגית למרגלות הרי האלפּים. המבקרים כאן יוכלו להשתתף בפעילויות מגוונות של ספורט-מים. לאגו מאג’ורה (שבעצם שוכן ברובו בחבל פיאמונטה) הוא האגם השני בגודלו באיטליה. בתוך האגם מתבלט אי קטן בשם אִיזוֹלָה בֶּלָה והוא עם הפּלאציו בּורמאו שבנוי בתחומיו לתפארת, מהווים חלק מכובד משכיות החמדה של לומבּרדיה. העיר וארזה אינה מעניינת במיוחד ומלבד היותה בית לקבוצת כדורסל, החקוקה היטב בזיכרונם של האוהדים הישראלים, אין לה ייחוד.

מַנטוֹבַה מציעה מורשת תרבותית עשירה. עיקר העניין כאן הוא בעיר מנטובה עצמה. זהו ישוב עתיק שנבנה על האדמות הפוריות של עמק הפּוֹ. במרכז העיר, שהיוותה את בירתה של ממלכת גונזגה, סמטאות צרות, כנסיות עתיקות ובתים מימי-הביניים. ראויים לציון: סן אנדראה, בית האופּרה מתקופת הרנסנס, ארמון דוקאלה, שהוא בעצם עיר בתוך עיר, פּיאצה טורדלו ופּלאצו טה, אחד המבנים היפים באיטליה מן המאה השש-עשרה. מנטובה גאה גם בבנה המפורסם ביותר, המשורר וירגיליוס. סוזרה היא העיר השניה בגודלה בפרובינציה הזו. ויאדנה היא עיירה עם מספר כנסיות יפות וגם המנזרים של פולירונה וסן-בנדטו מצדיקים ביקור.

לקֵרמוֹנָה היסטוריה מפוארת, עוד מימי הרומאים. זהו מחוז שטוח ומיוער, עם הרבה שדות חקלאים ושפע נתיבי מים החוצים את המישורים הדשנים לאורך ולרוחב. במרבית הימים בעונת החורף, האזור כולו אפוף ערפל כבד. העיר קרמונה מתבלטת בזכות מספר יצירות אדריכליות, בהן ‘הפּיאצה דל קומון’, אגן הטבילה מימי הביניים והקתדרלה הגותית, עם התוספות הבּארוקיות. העיר חבה את המוניטין העולמי לו זכתה לעושי הכינורות שלה ובמיוחד למשפחת סטרדיווריוס. עד עצם היום הזה קיים בקרמונה בית-ספר המלמד הרכבת כלי-מיתר.

לוֹדִי, כמו לצ’ו, היא נפה לגמרי חדשה ואולי מהווה את האזור הפחות מעניין של לומבּרדיה. בעיר לודי מוזיאון מעניין לאמנות דתית.

מילאנו היא בירת האופנה והעיצוב של אירופה. זו גם העיר המובילה את כלכלת איטליה והיא הולכת והופכת למרכז היי-טק, מהבולטים בעולם. כמו למרבית ערי איטליה הגדולות, גם למילאנו היסטוריה גדושה במעללים ובתהפוכות. היא לא מתחרה עם רומא, ונציה ופירנצה בכל הנוגע לכמות אתרי המופת, אבל היא מייצגת טוב מהן את הדולצ’ה-ויטה האיטלקי, כאשר היא משלבת בתחומיה את כל הטוב שיש לאיטליה להציע לתיירים: אמנות, ארכיטקטורה, עיצוב, מוסיקה, מרכזי קניות, מסעדות נהדרות.

קתדרלת הדואמו אדירת המימדים, היא האייקון של מילאנו והיא גם מסמלת את מרכז העיר. מרבית נקודות-הציון האחרות של מילאנו מתייחסות לקתדרלה. המבנה הוא אחד משיאי האמנות הגותית וביקור מקיף באתר מחייב בדרך-כלל עמידה בתור ארוך. מומלץ מאד לטפס במדרגות למעלה הקתדרלה, לתצפית מרהיבה על העיר. קיימת גם מעלית, אלא שגם אליה משתרך תור ארוך.

בסמוך לפּיאצה של הדואמו, ממש במרחק הליכה, נמצא מרכז הקניות ההיסטורי “גלריה ויטוריו אמנואלה“. מדובר בשדרה מקורה עם גג זכוכית קשתי. מלבד חנויות התכשיטים היוקרתיות, ניתן למצוא כאן מסעדות איטלקיות משובחות וחנויות ספרים.

בית האופּרה בעל השם העולמי: לה סקאלה שוכן 400 מטר צפונית לדואומו. מבנה התיאטרון מאכזב מעט במבט ראשון, אבל יופיו בא לידי ביטוי כאשר נכנסים אל האולמות הפנימיים. לה סקאלה הוא מבתי האופרה החשובים של אירופה. מיטב היצירות מנוגנות כאן על-ידי מיטב הנגנים. בין המנצחים הראשיים של לה סקאלה בעבר, נמנו גם ארתורו טוסקניני ודניאל בארנבוים.

מרכזי האופנה במחצית הדרך בין פיאצה דה-לה רפובליקה והפיאצה של הדואומו, במה שמכונה מתחם ה”קואדרילאטרו ד’אורו” (רחבת הזהב), תורמים ללא ספק לתדמיתה של מילאנו כעיר נוצצת ויוקרתית. שמות כמו ורסצ’ה, ארמאני, דולצ’ה וגבאנה, גוצ’י ועוד הם לא רק מותגים כאן, אלא מקום עבודה לכל מעצבי-העל הידועים. מחירי הסחורה הנמכרת במיתחם זה, מיועדים למאיון העליון בעיקר, אבל ניתן ליהנות בחינם ממראה החנויות המעוצבות להפליא ואפשר גם לשבת באחד מבתי הקפה הרבים הפזורים ברחובות הקואדרילאטרו.

יצירתו המפורסמת של ליאונרדו דה וינצ’י: “הסעודה האחרונה” מוצבת בכנסיית סנטה מריה דלה גרציה, מרחק שני קילומטר מערבית לדואומו. הציור שעבר תלאות במשך מאות השנים שחלפו מאז ליאונרדו סיים את עבודתו, טופל ושוחזר מספר פעמים והוא נחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות של האומן.

פַּאביָה היא הפרובינציה הדרומית ביותר של החבל. מנזר קרטוזה והעיירה ויגבנו עם הפּיאצה מימי הרנסנס, הם מהאתרים המופלאים של אזור זה. בפּאביה נמצאת גם שמורת הטבע היפה של לומבּרדיה בעמק טיצינו. בעיר התעשייתית פּאביה הוקמה אחת האוניברסיטאות הידועות של איטליה והיא פועלת עד עתה.