ֹמחוז קוויבּק

למבקרים במחוז קוויבּק נדמה לעתים, כאילו ‘מלחמת שבע השנים‘ שחוללה עימות בין אנגליה לצרפת באמצע המאה ה-18, עדיין לא הסתיימה. תחושה זו נובעת מהתבדלותם של מרבית תושבי המחוז ומזיקתם העמוקה לתרבות הצרפתית. אמנם הרוחות נרגעו מעט, מאז הסעיר נשיא צרפת שרל דה-גול את לוחמי החירות בשנת 1967 כאשר שלהב אותם בנאום מעל מרפסת העירייה במונטריאול. קריאתו המפורסמת: “תחי קוויבק החופשית” עוררה תנועה בדלנית תקיפה שכמעט הובילה לפירוד מוחלט מקנדה, אבל הפסד בהפרש קל במשאל-עם בין התושבים, הותיר את מחוז קוויבּק במעמדו הקודם ולאחרונה אף שורה אווירה פייסנית וקוסמופוליטית על מונטריאול. לעת עתה נגנזו חלומות ההתנתקות. 

קוויבּק נמצאת במזרח קנדה והיא המחוז הגדול ביותר במדינה. מרחביה העצומים מתפרשים על שטח הגדול פי 84 משטחה של מדינת ישראל. המרחק מגבולה הדרומי של קוויבק ועד גבולה הצפוני, כמרחק מנאפולי ועד אמסטרדם. חלקו הדרומי של המחוז מיושב בצפיפות יחסית ובו גם שתי הערים המרכזיות של קוויבק: עיר הבירה ששמה אף הוא קוויבק והעיר הגדולה והחשובה מונטריאול. ככל שעולים צפונה האקלים הופך קר וקשה, וכך גם דרכי התעבורה. ארץ רחבת-ידיים זו שנופיה פרא, חושפת  מטיילים הרפתקנים כמו גם תיירים ממוסדים, למראות של טבע בתולי. הנסיעה בדרכיה של קוויבק, ביערות הצפופים ובערבות השלג, בין האגמים כחולי המים לבין מישורי הטונדרה הארקטיים היא מסע נהדר לעולם צלול וטהור.

שדה-התעופה הבינלאומי של מונטריאול נמצא כ-25 ק”מ מערבית ממרכז העיר. מונטריאול עצמה שוכנת על אי, במקום בו מתחברים הנהרות הגדולים ‘סנט לורנס ו’אוטאווה’. בשטחה של מונטריאול כלולים עוד עשרות איים קטנים. העיר שניה בגודלה בכל קנדה רק לטורונטו, וגם, עד כמה שזה נשמע מפתיע, שניה בעולם לפּריז בלבד, במספר דוברי הצרפתית המתגוררים בה.

המטרו, הרכבת התחתית, עם ארבעה קווים ועם 68 תחנות, הוא אמצעי התחבורה הנוח והיעיל של המקום. רשת מסועפת של קווי אוטובוסים משלימה את המערכת האיכותית של התחבורה העירונית.

ההר המלכותי ‘מון רויאל‘ שעל שמו קרויה העיר, הוא בעצם גבעה המתנשאת לגובה של 237 מ’. הגבעה הזו ממנה החלה מונטריאול לצמוח מהווה נקודת ציון היסטורית. ה’מון רויאל’ מתבלט לעין בירקרקות העצים שלו כמעט מכל נקודה באזור וממנו תצפית יפה על גורדי השחקים של העיר מחד, ועל הנהר מן העבר השני.

במורדותיו הדרומיים של “ההר”, כפי שמכנים תושבי מונטריאול את הגבעה, נמצא המרכז העסקי של העיר הנתחם בין רחוב שֶרְבּרוּק בצפון, לבין רחוב סנט אנטואן בדרום. כאן נמצאים מספר מוזיאונים מעניינים ומרכזי קניות מודרניים. כנהוג בערים גדולות אחרות בקנדה, קיים גם פה קומפלקס תת-קרקעי, רצוף בחנויות ובמסעדות, בהן ניתן לבלות גם בימי החורף הקפואים.

במרחק הליכה קצר מהמרכז מצוי הרובע הלטיני, חיקוי מעניין לרובע המקורי בפריז וגם הרובע העתיק והציורי שבו משתקפים געגועיהם של המתיישבים הראשונים ל”אמא צרפת” מכל רחוב ומכל בית. הכיכר המרכזית והמשובבת של הרובע נקראת על שמו של ז’ק קרטייה. בכיכר מרכזית נוספת נמצאת הקתדרלה היפה נוטר-דם. עוד במתחם היסטורי זה: ‘ארמון רַמְזיֵי‘. בניין יפה שהפך למוזיאון. בסמוך לרובע כדאי לבקר בנמל הישן. מן הנמל יוצאות סירות לשייט תיירותי על הנהר וגם להן שם השאול מעיר האורות: ‘בָּטוֹ מוּשׁ’. בתוך הנהר מספר איים המצדיקים ביקור.

מונטריאול קוסמופוליטית כאמור, ולא פרנקופונית בלבד, ועל-כן מרכזים אתניים גדולים וצבעוניים כמו ה’צ’יינה טאון‘ והשכונה האיטלקית הידועה בכינוי ‘איטליה הקטנה’. 

העיר קוויבּק במעלה נהר סנט לורנס, מרחק 264 ק”מ ממונטריאול, היא העיר בעלת “המטען הגנטי” הכי אירופאי בכל צפון אמריקה. קוויבּק הרבה יותר שמרנית ובעלת אוריינטציה צרפתית מאחותה הגדולה וקסמה המיוחד מקנה לה בקרב מרבית המטיילים את התואר: “העיר הכי יפה בקנדה”.

קוויבּק אכן נפלאה. העיר העתיקה שלה מוקפת חומות והיא משתרעת במעלה המצוק בין העיר התחתית לבין העיר העילית. רחובות צרים מוקפים בניינים מסוגננים ובתי-קפה וחנויות עם ניחוחות עזים מן העולם הישן, משלימים את תמונתה של העיר שזכתה להיכלל ברשימה המכובדת של אונסקו כנכס תרבות לאנושות. קיים רכבל המחבר את שני חלקי העיר, אבל המעבר מהעיר התחתית לעיר העילית, בטיפוס רגלי בסמטאות התלולות,  יאפשר הצצה לחצרותיה האחוריות של העיר קוויבּק.

מספר הכנסיות והמבנים ההיסטוריים בחלק זה של העיר רב מכדי להכיל את כולם ביום טיול אחד. מצודה אימתנית בצורת כוכב ‘לָה סִיטָדֶל‘, חולשת מנקודה גבוהה במגזר הדרומי של חומות העיר, על קוויבּק העתיקה. בעיר העילית נמצא מבנה המשמש כמלון והוא מהווה גם סמל מקומי ‘לֶה שָׁטוֹ פְרֹונטֵנָק‘ הנראה כטירה מצועצעת. מלון סנט-אנטוּאן היוקרתי והמרשים, שוכן בסמוך למוזיאון הציוויליזציה, בין ה’פּלאס רוֹיאל’ לבין הנמל הישן.

תיירים המסתפקים בסיור תמציתי במחוז, הכולל בדרך-כלל את שתי הערים הגדולות ואינם ממשיכים צפונה, יוכלו לכל הפחות לחוות לילה אחד באיגלו, באתר תיירותי אמנם, אך בתנאים המזכירים את חייהם של התושבים המקוריים, וזאת באתר הנמצא בעיבורי העיר קוויבּק. ילדים יאהבו את זה במיוחד. לא הרחק מכאן נמצא גם ‘מלון הקרח, הפועל כמובן בחורף בלבד. ליד העיר קוויבק, בסמוך לאי הקטן של אוֹרְלֵאן, נמצאים גם ‘מפלי מוֹנְטמוֹרֶנְסִי‘ העצמתיים, עליהם מדברים כמעין “מיני ניאגרה”. 

טוב יעשו תיירים שבאפשרותם להאריך בימים אחדים את שהותם במחוז, אם ינצלו ימים אלו לביקור בפארק הלאומי של Saguenay. עיקר היופי מרוכז סביב האגם הנהדר ‘סנט ז’ון‘ והפיורד עוצר-הנשימה שלידו. העיר היחידה באזור זה נקראת שיקוּטימי.

צפונה מכאן נפרצת הדרך להרפתקנים ולאוהבי הטבע המזוכך. האזור הצפוני של קוויבּק, כולל את השטח שסביב ‘מפרץ ג’יימסהמשתרע על פני למעלה מ-300,000 קמ”ר ומיושב בדלילות קיצונית בידי פחות מ-20,000 תושבים אשר מרביתם עדיין מתפרנסים מצייד ואת Nunavik, היותר צפונית, היותר גדולה והיותר דלילה. מי שחלם בילדותו על מרחבי אינסוף ועל דובים, על אגמים קפואים ועל שדות קרח, יוכל בבגרותו לממש את החלום בצפון הרחוק של קוויבּק. זה המקום גם לחובבי הספורט האתגרי שיוכלו לצעוד, לנדוד, לשוט ולגלוש במרחבים העצומים.

מזג-אוויר
ניתן לשתף את המאמר