השם פיימונטה, שפירושו: “למרגלות ההרים”, מתאר באופן ציורי וקולע את חבל הארץ שבצפון-מערב איטליה. שולי החבל, על גבול צרפת, מתנשאים למרומים, עם מספר פסגות אלפיניות החוצות את קו 3,500 מ’. כך גם חלקה הדרומי של פיימונטה, נתחם על-ידי רכס הרי האפנינים הליגוריים. מכאן ומשם גולשים מדרונות ההרים אל הגבעות ואל השפלה הפוריה, שיובליו של נהר הפו חורצים את אדמתה.

חבל פיימונטה, המחולק לשמונה פרובינציות: משתרע על-פני 25,000 קמ”ר והוא מונה מעל ארבעה מיליון תושבים. זהו אחד האזורים העשירים והמתועשים באיטליה. אם בעבר נודעה פיימונטה בשדות האורז ובכרמים שלה וכן בגידולי הבקר, כיום עיקר המוניטין שלה קשורים במפעלי-הענק ובהם כמובן בולטים המפעל של מכוניות פיאט בטורינו וזה של אוליבטי, באיוורה – Ivera.

ורבניה – Verbania היא הפרובינציה הצפונית ביותר ולה גבול ארוך עם שוויץ. המעבר בין שתי המדינות יכול להתבצע בין-היתר, דרך מנהרת סימפלון המיתולוגית. בוורבניה נמצא האגם השני בגודלו בכל איטליה, הוא לאגו מאג’ורה, המשותף לפיימונטה וללומברדיה. חופי האגם משמשים כבר מאות שנים כאתרי נופש לעשירי אירופה, אם-כי עבור תיירים זרים, שאין להם בית קייט באחד הישובים הקטנים שליד הלאגו, העניין המרכזי יהיה דווקא באיים הקטנים שבאגם: איזולה בלה, איזולה מאדרה, איזולה דל פּסקטורי.

אגם נוסף השוכן מעט מערבה מכאן, נקרא לאגו ד’אורטה, ובימי החורף הצלולים, התפאורה הנשקפת מבתי-המלון הסמוכים למימי האגם, נראית כמו גלויה קיטשית במיוחד.

בדרומו של לאגו מאג’ורה שוכנת העיר הקטנה ארונה השייכת כבר לפרובינציית נוברה. ארונה היא אחד הישובים העתיקים באזור והיא מתאימה כבסיס-יציאה לטיולים בשטח. גם ללאגו ד’אורטה נגיעה בפרובינציה זו –  וכאן בקצהו הדרומי נמצא האי המופלא של סן-ג’וליו.

העיר נוברה מרוחקת 50 ק”מ בלבד ממילנו והיא מונה מעל מאה אלף תושבים. הישוב עבר תחת ידיהם של שליטים רבים במהלך ההיסטוריה ועניין זה ניכר בסגנונות הבניה השונים. כיפתה החשופה של הבזיליקה של סן-גאודנזיו המתבלטת למרחקים היא סמלה של נוברה.

כאשר נוסעים דרום-מערבה על כביש מספר R11 מגיעים כעבור כחצי-שעה לעיר ורצ’לי שנודעה בעבר בזכות היותה מרכז לסחר באורז הריזוטו. הבזילקה של סנט אנדראה, היא המונומנט הבולט של המקום. הפרובינציה של ורצ’לי חופנת בתוכה את זו של ביאלה, המשופעת במוקדי עליה-לרגל לצליינים הקתולים.

בשיפולי ארץ הגבעות, שוכנת ביאלה העיר. כאן נמצאת קתדרלה גותית שנבנתה בתחילת המאה ה-15 על שרידיו של מבנה רומי עתיק. אבל הנקודה המעניינת ביותר לביקור, במחוז זה, היא אורופה שבה 19 בתי-תפילה מקודשים.

אַקִי טֶרמֶה נמצאת בפרובינציה הדרומית של אלסנדריה, בסמוך למעיינות-חמים בעלי סגולות מרפא והיא משמשת כאתר נופש ומרגוע. מלבד המעיינות כדאי להציץ כאן, גם אל הפיאצה של הדואומו, המצודה מימי-הביניים והבזיליקה של סן-פיאטרו. אובדה השכנה ממזרח, שוכנת על מזלג הנהרות אורבה וסטורה, למרגלות האפנינים ולא הרחק מגנואה, בירת ליגוריה. בחיבור הדרומי בין פיימונטה לליגוריה כדאי לבקר בפארק יפהפה – מרקרולו. אובדה היוותה בעבר צומת-דרכים מרכזי  וחשיבותה ההיסטורית גדולה. גם העיר אלסנדריה עצמה, בנויה בצלן של גבעות מונפרטו. אלסנדריה משמשת למרבית המטיילים כעיר-מעבר ולכן מלונותיה חשובים יותר מאתריה, אבל אם בכל-זאת מתעקשים, אפשר לבקר בקתדרלה המקומית, בכנסיית סנטה-מריה ובמבצר.

בדרך בין מפרץ גנואה לבין הרי האלפים, בין אלסנדריה לבין טורינו, צפונית לעיר אסטי, בישוב האפרורי קָסַלֶה מוֹנפֶרַטוֹ מתבלט בפאר קישוטיו, בית-הכנסת העירוני שהיה עד ימי-מוסוליני האפלים, גאוותם של יהודי פיימונטה. זהו אחד מבתי-הכנסת היפים באירופה ויש האומרים, בעולם כולו. בית-הכנסת פתוח לקהל בימי א’. בימים אחרים יש לתאם הביקור מראש.

האזור של אסטי מוקף שדות תירס וחמניות וכן כרמים ציוריים ואפשר ללון באחד המלונות הקטנים בעיירה כלשהי וליהנות מאווירה פסטורלית, נטולת מטרות קונקרטיות, רצוי עם כוס ספומנטה – היין המקומי התוסס, שאיכותו היא שם דבר באיטליה כולה.

מחוז קואנו הדרומי מצדיק גיחה קצרה בזכות השמורה האלפינית “פּארקו דֶלֶה אַלְפִּי מַרִיטִים” הנושקת לגבול צרפת. גם גבעות לנגה העגלגלות והעיר אַלְבָּה שבמרכזן, עשויות להיות תחנה משובבת נפש.

טורינו, בירת חבל פיימונטה, מזוהה בעיקר עם התעשיות הכבדות, בהן היא מצטיינת – ובהשוואה בלתי-נמנעת מול מילנו, הכרך הצפוני הנוסף, היא מצטיירת כפחות אטרקטיבית וזוהרת. למרות שיש מידה של צדק בדימוי הבלתי מחמיא הזה, אין לזלזל בטורינו כיעד תיירותי בעל מוקדי משיכה מעניינים  ובעיקר כעיר אירופאית המתהדרת באופי ייחודי.

שדה-התעופה הבינלאומי של טורינו נמצא כ-15 ק”מ צפונית למרכז העיר. מלבד המוניות, שעלותן יקרה באופן יחסי, קיים גם שירות אוטובוסים יעיל המחבר בין מרכז העיר לבין השדה. פיאצה סן-קרלו היא הכיכר היפה של העיר, אשר תוכננה ונבנתה באמצע המאה ה-17. במרכז הכיכר המלבנית, פסלו של עמנואל פיליברטו, רכוב על סוס. בחלקה הדרום-מערבי של הפיאצה, שתי כנסיות מרשימות: סן-קרלו וסנטה קריסטינה. התכריכים המפורסמים, שעל-פי האגדה השתייכו לישו הנוצרי, נמצאים בקתדרלה של סן-ג’יאובני, צפונה לפיאצה סן-קרלו. מה שמוצג לקהל, אינו אלא העתק של התכריכים עצמם. פיסת הבד המקורית שמורה במקום נסתר בקתדרלה.

טורינו היא גם מרכז של מוזיאונים וגלריות. בארמון קריניאנו, הבנוי בסגנון הבארוק הקלאסי ואשר היווה את מקום מושבו הראשון של הפרלמנט האיטלקי, ממוקם מוזיאון האמנות ובו גם אולמות עם מוצגים היסטוריים. מצד האמנות, רצוי שלא להחמיץ את הגלריה לאמנות מודרנית. המוזיאון עם האוצרות הבלתי-נדלים, מימי מצרים העתיקה, שני בחשיבותו רק למוזיאון בקהיר, הוא מאתרי החובה של טורינו. מבין המוצגים בולט פסל רעמסס השני, עשוי מגרניט שחורה. בסמוך למוזיאון המצרי, מצויה אחת מן המרשימות שבגלריות לאמנות, של איטליה: גלריה סַבּאודָה. אבל מעל הכל, כדאי ליהנות בטורינו משפע המסעדות והחנויות, מחיי הלילה העשירים, מרחובות הסגורים לתנועת כלי-רכב, ממעברים מקומרים ומאווירה אירופאית, צפון-איטלקית.

בחלקו הצפוני של מחוז טורינו, צמוד לחבל של עמק האוֹסטָה, משתרע על-פני שטח נרחב הפארק המופלא דל גראן פּרדיסו. זהו מתווה נוף הררי עם צמחיה עשירה ושבילי הליכה בנוף מרהיב (מתאים לימי הקיץ בלבד). הדרך מצרפת לעבר טורינו חולפת בעמק סוּסה  ומאפשרת תצפית פנורמית נהדרת. לאורך העמק שזורים ישובים יפים ובהם גם אתרי הסקי של האלפים הפיאמונטיים כשהמוכר שבהם הוא ססטרייר. מיטבי-לכת יוכלו לטפס במדריגות התלולות אל מנזר סן-מיקלה הממוקם כך שהתצפית ממנו עוצרת את נשמתו של המטייל, בעודו קופא מקור במרומי הרי האלפים באזור זה של עמק סוסה.