מוּנאר

עטופה במטעי תה ירוקי עד, במרחק 170 ק”מ מזרחית לעיר קוצ’י, שוכנת אחת מהערים הנפלאות של חבל קֵרָאלָה, אשר בדרום מערב הודו. מוּנאר היא עיר קטנה, בת פחות מ-50,000 תושבים, היושבת למורדותיהם של הרי הגהט המערביים, בגובה של כ-1,600 מטר מעל-פני הים. עד שהבריטים הגיעו לכאן בסוף המאה ה-19 היה האזור מיושב בדלילות על-ידי שבטים של ציידים. הבריטים נטעו סביב מונאר מטעי קפה ומטעי תה והחלו לפתח את הישוב. עם השנים נותרו בעיקר מטעי התה שבעקבותיהם נוסדו גם המפעלים לייצור תה.

מונאר יושבת בדד, מוקפת רכסי הרים. הרכבת לא מגיעה לפה ואילו שדה התעופה הקרוב ביותר נמצא סמוך לקוצ’י. ההגעה למקום במכוניות, או באוטובוסים, מתבצעת על-פני כבישים צרים ומפותלים. משך הנסיעה מקוצ’י לכאן כ-4 עד 5 שעות. מן העבר השני, מזרחית למונאר, ממוקמת העיר התיירותית החשובה מדוראי. הנסיעה למדוראי תימשך כ-5 עד 7 שעות. זהו אם כך חלק מקסמו של האזור, שהוא מרוחק מהערים הגדולות ומהמישורים המהבילים של מדינות הדרום: קראלה וטאמיל נאדו. לאורך כל השנה הטמפרטורות במונאר נעימות, ובחורף אף קרירות. החודשים נובמבר עד מארס הם המתאימים ביותר לטיולים בדרום הודו, ובכלל זה גם במחוזות הרי הגהט. בחודשי הקיץ, ובעיקר בחודשים יוני, יולי ואוגוסט, נשטפת מונאר בגשמי מונסון שעלולים להיות קטלניים. מונאר עצמה ומחוז אִידוּקִי בו היא נמצאת, הוכו קשות בשטפונות של שנת 2018.

ככל שמתקרבים במעלה ההר אל מונאר, נפרשים מלוא העין משטחים של מטעי תה ובהם אינספור שבילים החוצים את מקבצי השיחים. על השבילים פוסעות בשעות היום קוטפות התה המקומיות ומלקטות בשקדנות עלים הנאגרים אל תוך סלים ואל תוך מיכלי קיבול. המחוז רווי במי נהרות, במעיינות ובמפלים. הפירוש המילולי של השם מונאר הוא “שלושת הנהרות”. אין בעיר הקטנה עצמה דבר מה יוצא דופן בהשוואה למאות ערים דומות בהודו, ואלמלא התפאורה עוצרת הנשימה, לא הייתה סיבה להתעכב כאן.

דרך מהטמה גהנדי והכנסיה הקתולית שלצדה מסמלות את מרכז הישוב. בסמוך לכנסיה כדאי לבקר בשוק המקומי, בו נמכרים בעיקר בדים ותבלינים. מלבד מספר מבני ציבור ומסוף של תחנת האוטובוס, ניתן למצוא במתחם זה גם מלונות זולים וגסט-האוזים. בעוד התרמילאים יעדיפו בדרך כלל ללון במרכז מונאר, הרי שהמלונות הטובים שוכנים בעיבורי הישוב, לעתים במרחק של ק”מ ספורים מהמרכז. חלק מהמלונות המשובחים מספקים לאורחיהם חדרים עם תצפית לנופי גן-עדן. 

הדרך היעילה ביותר ליהנות מהטבע הקסום, הסובב את מונאר – מלבד התצפיות על המראות הנשקפים ממרפסות בתי המלון – היא באמצעות נסיעה בג’יפים בשטח, או באמצעות הליכה רגלית בשבילי ההר. 10 ק”מ מזרחית למרכז העיר ממוקם סכר מָטוּפֶּטִי המרשים ולידו מאגר מים. כעבור נסיעה של כרבע שעה נוספת מזרחה מגיעים לאגם קונדלה, שמדרומו “חוות העננים” המספקת נקודות תצפית יפהפיות. מעט צפונית לישוב מונאר כדאי לבקר בשמורת הטבע Eravikulam. מחוז אידוקי רווי כאמור, במאגרי מים ובמפלים. אולי היפה שבמפלים אלו הוא מפל Lakkam, צפונית לשמורה. מעל הכל נישאת פסגתו ההדורה של הר אַנָמוּדִי (2695 מ’) הידועה כ”פּסגת הפִּיל”. זו הפסגה הגבוהה ביותר בדרום הודו. בזכות מיקומו של ההר ברצועת אקלים סוב-טרופית, הוא מכוסה ביערות עד עבותים ולעולם לא יורד בו שלג. הטיפוס אל פסגת ההר מתוך שמורת ארוויקוּלם נמשך כשעתיים וחצי, אך הוא דורש כושר גופני מעולה.

אבל מונאר מתקשרת לפני הכל עם גידולי התה. מלבד הביקור במטעים והמפגש עם קוטפות התה, ניתן לסייר בגני התה, במוזיאון התה ובמפעלים לייצור תה. המוזיאון הקטן נמצא כ-7 ק”מ צפון מערבה למרכז העיר. אין צורך ביותר משעת ביקור במקום. המוזיאון סגור בימי ב’ והוא, כמו החלק הארי של מוסדות התה במונאר, שייך לקונצרן Tata. בסמוך למוזיאון ניתן לבקר באחד המפעלים.

צפונית למונאר, בצמוד לרמת נילגירי, במחוז Palakkad, כדאי במיוחד לבקר בשמורת-הטבע הנהדרת של Silent Valley. כאן על-פני 90 קמ”ר של יערות גשם טרופיים, עולם החי והצומח עשיר במידה מעוררת השתאות. שדה-התעופה הקרוב ביותר לשמורה, מצוי בעיר קוימבָּטוֹר, אשר בחבל טאמיל-נאדו. הלאה וצפונה, למחוז המפתיע ביותר בחבל קראלה: Wayanad! מדובר באזור יפהפה, טובל כמובן בצבעים הירוקים, העזים, של ארץ ההרים. בין שדות האורז ומטעי הקפה והתה, פזורים כפרים קטנים. יערות-עד מכסים את מדרונות ההרים, ובעיקר Wayanad מציעה למטיילים בה, מפגש בלתי אמצעי, עם בני השבטים המתגוררים במחוז.