ֹהרי הרוקי הקנדיים

רכס הרי הסלעים, שחלקו הדרומי מתחיל בסיירה מדרה של מקסיקו, חוצה את ארה”ב מדרום לצפון, דרך ניו-מקסיקו, קולורדו, ויומינג ומונטנה, ממשיך להצפין בתחומיה של קנדה, במדינות אלבּרטה ובּריטיש קולומביה, אז כובש יופיו פסגות ורוכש את תהילתו המוצדקת, כאחד מאזורי הנוף המופלאים באמריקה. בנוסף למעשה ידיו של האל הטוב, ובנוסף לעוצמתו של הטבע כאשר הוא במיטבו, השכילו הרשויות הקנדיות לשמר את הנכס הזה באופן מושלם כמעט, מתוך יראת-כבוד לנופי בראשית.

עונת הטיולים בשמורות של הרוקי’ס הקנדיים, קצרה למדי: מיוני ועד אוקטובר. ככל הניתן רצוי לנצל את העונה בקצותיה, בעיקר בתקופת חגֵי תשרי שלנו, כאשר עומס המבקרים קטן יותר. האקלים בחודשים אלו חמים ויבש יחסית ושעות האור ארוכות, עם שקיעות צפוניות שמתאחרות עד מעבר לשעה עשר בלילה. עליהם הזהובים של עצי הצפצפה ושל הערבות מעתירים הוד על הסתיו הקנדי הקסום.

שער הכניסה לשמורות נמצא בעיר קַלְגָרִי, אלבּרטה. מישראל טיסות ישירות לטורונטו ומשם טיסות המשך לשדה-התעופה של קלגרי. מהשדה לעיר קיימות הסעות מוסדרות במוניות ובאוטובוסים, 24 שעות ביממה. משך הנסיעה העירה כחצי שעה. למרבית החברות להשכרת רכב דלפקים בשדה. ניתן כמובן לוותר על השהות בקלגרי ולנהוג מהשדה היישר לכיוון ההרים.

בעיר עצמה כדאי לעלות במעלית למגדל קלגרי המתנשא לגובה של 190 מ’, וממנו תצפית יפה. קלגרי מתגאה באחת הספריות המרשימות של צפון אמריקה. מבנה הספריה הוא יצירת מופת ארכיטקטונית. בנוסף, אפשר לבקר ב-Heritage Park, במרכז המדעי ובפארק האולימפי. בחודש יולי נערך בקלגרי האירוע השנתי עמו העיר מזוהה יותר מכל. זהו פסטיבל הרודיאו, הקרוי ‘סטמפּדה‘, או בתרגום חופשי: “מנוסה בבהלה”. מדובר בפיאסטה בסגנון הקאובּויס, הנמשכת עשרה ימים. האירוע השנתי מזרים לקלגרי מעל מיליון מבקרים. 

הרוקי’ס הקנדיים מורכבים מארבע שמורות, בהן שתי השמורות הגדולות והמפורסמות: ‘בַּאנְף‘ בדרום ו’גַ’אסְפֶּר‘ בצפון. בין שתי השמורות מפרידה ערבת הקרח של קולומבּיה. משך הנסיעה מקלגרי עד לעיירה קַנְמוֹר כשעה וחצי. קנמור נמצאת בגובה 1,400 מטר מעל פני הים. זוהי נקודת התחלה טובה לטיול ברוקי’ס, במיוחד עבור אלו שלא התעכבו בקלגרי וזקוקים לכל הפחות ליום אחד של התאוששות מהטיסות הארוכות עד קנדה. מסעדות ובתי-קפה פתוחים בעיירה עד השעה 21:00 או 22:00. בעונת החורף קנמור ובּאנף הופכות למוקד משיכה ראשון במעלה לחובבי הסקי.

העיירה בּאנף נמצאת 20 דקות נסיעה מקנמור. הישוב בּאנף מזכיר במידה מסויימת עיירות אלפּיניות בשוויץ ובאוסטריה, והוא מהווה את המרכז המוצהר של השמורה. אפשר לצאת מהעיירה לפעילויות אופייניות לאזור: שייט בסירות קנו, שייט במסלולי רפטינג, הליכה רגלית, רכיבה על אופניים, טיפוס קירות. כדאי לבקר כאן ב’מפל בּואו‘ ובמעיינות החמים. מסלול הליכה חביב וקל יחסית יכול להתבצע ממרכז הישוב אל פסגת הר טאנל. את אחת החוויות המוצלחות בּפרק זה של הטיול, יכולה להוות העלייה ברכבל ל’הר סוּלְפוּר‘, לתצפית מרהיבה על רכס הרי הרוקי’ס. תחנת הרכבל התחתונה נפתחת בחודשי הקיץ בשעה 08:00 בבוקר והיא נמצאת למרגלות ההר, בקצה ה’מאונטן אווניו’ בבּאנף.

הדרך הקצרה מהעיירה באנף עד ‘לייק לואיז‘ היא על הכביש המהיר ‘טרנס קנדה’, מרחק של 54  ק”מ. אפשר לבחור במסלול איטי ויפה יותר דרך ‘עמק הבּאו’. מטיילים בעלי רוח ספורטיבית יוכלו לשלב גם גיחה ל’ערוץ ג’ונסטון‘. טיול הליכה רגלי נהדר, לבעלי כושר גופני סביר ומעלה, מוביל מערוץ ג’ונסטון אל Ink Pots. מסלול זה מומלץ לבצוע בעיקר בחודש יוני.

שניים מהאגמים היפים של צפון אמריקה נמצאים בעמקים, למרגלות ההרים של אזור זה. הראשון הוא כאמור אגם לואיז, הקרוי על-שמה של אחת מבנותיה של המלכה ויקטוריה, אם כי השם שנתנו לו התושבים הקנדים הוותיקים: אגם האזמרגד, קולע בהרבה (בינתיים העניקו את השם ‘אגם האזמרגד’, לאגם אחר בשמורה) – והשני הוא אגם מוריין, אולי אחד האתרים הפוטוגנים עלי-אדמות. אגם מוריין שוכן בגובה של 1,883 מטר מעל-פני הים. עד אמצע חודש מאי מדובר במקווה קרח שהכבישים אליו חסומים. רק לקראת חודש יוני בכל שנה, מפשירים מי אגם מוריין והאזור נפתח עבור המבקרים. מלבד הטיולים ופעילויות ההרים המתבקשות, בהשראת הפסגות המושלגות והקרחונים השגיבים, מומלץ פשוט לנוח כאן ולנשום עמוק את האוויר הצח.

הנסיעה מלייק לואיז ועד הישוב ג’אספּר, דרך ערבת הקרח, מרחק של מעל 250 ק”מ, מצריכה יום עבודה ארוך. הקרחונים משתרעים על-פני 400 קמ”ר כשהאטרקציות הבולטות באזור זה הן ‘מפלי אטבּסקה‘, ‘קרחון סטטפילד‘, ממנו תצפית על נהר Sunwapta ועל המפלים הקפואים במורדות ההר, וקרחון הדום. על חלק מהקרחונים ניתן לערוך סיור באוטובוס-קרח מיוחד הנע על גלגלי ענק. הסיור נמשך מעל שעה.

העיירה ג’אספּר, בקצה כביש מספר 93, מוקפת אגמים עם מי טורקיז וטובלת בנופים ירוקים ודשנים. כמו בבּאנף, גם כאן תשתית נרחבת ומגוונת המתאימה לכל סוגי התיירים. וכמו בבּאנף גם כאן הפעילויות דומות: מסקי בחורף, ועד שייט, רכיבה והליכה, בקיץ. ברדיוס קצר מהעיירה בולטים: ‘ערוץ מלין‘, ‘הר בלקומב’ והר Whistler. ויסלר היא גם שמה של עיירת הנופש והסקי הנודעת, ששוכנת למרגלות המדרונות של ההר. בעוד בחורף זהו אחד מאתרי הסקי המבוקשים והגדושים של קנדה, בקיץ ניתן לערוך כאן טיולים רגליים וטיולים עם אופני שטח במסלולים יפהפיים. המעוניינים יוכלו גם לשלב סיורים הכוללים גלישת אומגה. הישוב ויסלר והאתר הסמוך התפרסמו גם בזכות פלישתם של דובים שחורים לאזור המחיה של בני-האדם.

השמורה של ג’אספר מצטיינת גם בכמות האדירה של יונקים ובעלי-חיים אחרים המשוטטים בתחומיה. היונק האהוב על התיירים, והפופולארי ביותר, הוא דב הגריזלי המשוטט ביערות הרוקי’ס בחופשיות. חברות מקומיות עורכות סיורים מודרכים בעקבות הדובים.

רבים מהמטיילים שבים את כל הדרך חזרה ב’אַייסְפִילְד פַּרְקוֵוי‘, אחת הדרכים המרהיבות שאדם יכול לראות בימי חייו, בואכה לייק לואיז, ומשם גיחה ל’פארק יוהו‘, ושוב לבּאנף. הפארק עם הנופים הדרמטיים מכיל 28 פסגות שגובהן מעל 3,000 מ’. משמעות השם ‘יוֹהוֹ’ מסמלת קריאת התפעלות, ועד כמה שזה נשמע ילדותי השם מייצג את הלך הרוח של המטיילים במקום. העיירה המשמשת לחניה ביוהו נקראת פילד, והיא נמצאת 83 ק”מ מבּאנף. מי שמוותר על פארק יוהו, יכול לרדת מג’אספּר דרך כביש מספר 16, לעיר אדמונטון, בירת מחוז אלבּרטה.