הוואנה, בירת קוּבָּה, שוכנת בחלקה המערבי של המדינה, בקו רוחב 23°, צפונית לקו המשווה. העיר נושקת למפרץ מקסיקו ולמיצרי פלורידה והיא ממוקמת כ-350 קילומטרים בלבד, מהעיר האמריקאית מיאמי. היא נחשבת בעיני רבים לעיר הכי רומנטית במרכז-אמריקה, הכי קולוניאלית ממערב לאירופה, הכי לטינית בקאריביים והכי קצבית בעולם.

שדה-התעופה הבינלאומי של קוּבָּה, נמצא במרחק 30 דקות נסיעה ממרכז הוואנה. התקופה המועדפת לביקור במקום היא בין החודשים נובמבר ועד אפריל, אז כמעט ולא יורד כאן גשם. יחד עם זאת, סופת הטורנדו הקטלנית ביותר שפגעה בעיר במאה השנים האחרונות, התרחשה דווקא בחודש ינואר 2019. המטבע המקומי נקרא פּזו קובּני. הקידומת הטלפונית של קוּבָּה היא 53 ושל העיר הוואנה היא 7.

העיר שנוסדה בתחילת המאה ה-16 מחולקת לשני חלקים עיקריים: ‘הוואנה העתיקה‘, זאת שהוכרזה על-ידי אונסקו כנכס מורשת עולמי, והעיר החדשה La Habana Moderna. החלק העתיק מתאפיין בכיכרות ובבניינים בסגנון הספרדי הקלאסי. חזיתות המבנים ידעו עבר מפואר יותר. כיום, למרות מאמצים ניכרים לבצע בהם שיקום, מרבית הבניינים ההיסטוריים מתפוררים ומתקלפים. התפאורה השלטת ברחובות כוללת את אותן מכוניות אמריקאיות מיושנות שכל-כך מזוהות עם חוסר-האונים הכלכלי בזמן משטרו הממושך של פידל קסטרו. קסטרו פרש מהשלטון בפברואר 2008. יורשו של פידל היה אחיו, ראול קסטרו. מאז עלה ראול קסטרו לשלטון יושמו רפורמות שונות בתחום הכלכלה כדי להציל את המשק הקובּני מקריסה. באפריל 2015 נפגש ראול קסטרו עם הנשיא האמריקאי בּרק אובּאמה. זה היה מפגש היסטורי, אשר סימל את התפנית הגדולה שחלה במדיניות הקובּנית. מאז אפריל 2018 מיגל דיאס קאנל הוא נשיא קוּבָּה.

העיר החדשה בנויה בגיבוב של סגנונות מן המאה ה-20, עם שכונות מגורים צפופות ועם שיכונים המיועדים בעיקר לתושביה קשי-היום של עיר הבירה. אחת השכונות המאוכלסות ביותר היא ‘וֵדָאדוֹ‘ החצויה על-ידי רחוב מספר 23 שגולש לכיוון הים. ודאדו הוא אחד האזורים המרתקים של הוואנה. ניתן לחזות כאן בין היתר, באזרחים המקומיים מבלים באתרי התרבות הפופולאריים של העיר החדשה ובמועדוני המוסיקה המפורסמים. קיימות בשכונה מספר גלריות לאמנות, כשהבולטת שבהן היא ה’פבְּריקָה דֶה אַרְטֶה’ ברחוב מספר 26. הגלריה ממוקמת במבנה ישן ששימש בעבר כבית חרושת לשמן בישול.

מרבית האתרים החשובים של הוואנה מרוכזים בחלק העתיק הידוע כ-Habana Vieja. שתי פּלאזות מרוצפות מהוות את מוקדי המשיכה העיקריים: פְּלָאזָה דֶה אַרְמָס והפּלאזה של הקתדרלה ‘סַן קְרִיסְטוֹבָּל‘. באזור זה שוכן גם בניין הקפּיטול, גרסה קובּנית לקפּיטול של וושינגטון. מפלאזה דה ארמס יוצא המדרחוב המרכזי של העיר ,Obispo המתמשך עד ‘פּארק סֶנטרל’ אשר מציין את הגבול של העיר העתיקה עם המרכז החדש. ברחוב אובּיספּוֹ ניכרת האדריכלות האקלקטית שמאפיינת את הבירה הקובּנית. לצד מבנים מהתקופה הקולוניאלית וחזיתות בסגנון בּארוקי, עומדים בניינים שנבנו בימי שלטונו של פידל קסטרו. לאורך הרחוב מספר כתובות המציינות אתרים בהם נהג לבלות הסופר ארנסט המינגווי. 

אי-אפשר כמובן לדבר על הוואנה מבלי להזכיר את ארנסט המינגווי. המינגווי שקוּבָּה שימשה לו מולדת יותר מאשר מישיגן, בה נולד, הוא דמות אהודה במיוחד על בני המקום ועקבותיו הותירו חותם על כל שעל, החל ממלון ‘אַמְבּוֹס מוּנְדוֹס‘ שליד הקתדרלה, שם כתב חלק מספוריו הנודעים, המשך בחוות Finca Vigia, אליה עבר להתגורר עם אחת מנשותיו, וכלה במוזיאון הקרוי על-שמו.

קתדרלת סן קריסטובל עם חזית בסגנון בּארוק, מפורסמת בזכות שני מגדלים א-סימטריים. במרכז הוואנה, לא כדאי להחמיץ את השוטטות ב’סמטת האמל‘. זוהי סמטה מוקפת בתים יפהפיים, צבועים ומצוירים ביד אמן. אמנם המקום הפך תיירותי מעבר לרצוי, אך יופיו והמוסיקה האפרו-קובּנית הנשמעת ברקע, נותרו קסומים כפי שהיו בימי הזוהר הרחוקים. תחנה נוספת ובלתי נמנעת: בית-החרושת הוותיק לייצור סיגרים אשר שמו El Laguito. ניתן למצוא בעיר לפחות שלושה מוזיאונים המצדיקים ביקור: ‘מוזיאון המהפיכה‘, הממוקם בבית הנשיאות הישן, ‘המוזיאון העירוני’ בסמוך לפּלאזה דה ארמס ומעל הכל, ‘המוזיאון לאמנויות יפות‘.

לקראת שעות הערב מומלץ לערוך סיור על המזח המונומנטלי ‘מָלֵקוֹן’ בו ניתן גם לצפות בשקיעות יפהפיות. מדובר בטיילת הנמתחת לאורך של כשבעה ק”מ, בין שפך נהר אלמנדרס, על גבול שכונת ‘מיראמר’, ועד מבצר סן-סלבדור. לאורך כל היום והערב נוהרים לכאן אלפי אזרחים ואיתם גם תיירים רבים. מרחק חצי שעה נסיעה מערבה מהמזח וממרכז העיר, ברובע Jaimanitas, הקים האמן חוסה פוסטר, מתחם אמנות המכונה ‘פוסטרלנדיה‘. פוסטר כיסה תחילה את ביתו הפרטי בפסיפס צבעוני של אריחי מוזאיקה ועם השנים עיטר בקישוטים צפופים עשרות בתים נוספים בשכונה, עד שהאזור כולו הפך למעין מוזיאון חוצות המזכיר את עבודותיו של האמן אנטוניו גאודי בברצלונה.

הוואנה היא כמובן עיר של מוסיקה ושל ריקודים. הסרט הדוקומנטרי המספר על חברי להקת ‘בּוּאנה וִויסטָה’ עורר את המודעות למקצבים הנהדרים של קוּבָּה. ריקוד הסלסה שנולד בארץ זו הוא חלק מההווי של באי המועדונים ומרכזי הבילוי המקומיים.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.