קירגיזסטן היא ארץ הררית במרכז אסיה. היא נמחצת מדרום ומצפון בין שתי ארצות ענק: סין וקזחסן. מדרום וממערב היא גובלת בטג’יקיסטן ובאוזבּקיסטן. אין לקיריגיזסטן מוצא אל הים. נופיה הדרמטיים של המדינה, העמקים והאגמים, הפסגות המושלגות, הנוודים הרכובים על סוסים, כמו גם סיפורי העם המופלאים, הם אשר מעניקים לקירגיזסטן צביון קסום והופכים אותה ליעד תיירותי יוצא דופן.

קירגיזסטן סופחה לרוסיה כבר באמצע המאה ה-19 ומאוחר יותר – בעידן הקומוניסטי של ברית-המועצות – נחשבה לאחת הרפובליקות הסובייטיות. בשנת 1991 זכתה בעצמאות, אלא שהמערכת הפוליטית התאפיינה בחוסר יציבות, בשחיתות כרונית ואף במספר הפיכות. רק בשנים האחרונות נהנים הקירגיזים מחיים שלווים יחסית.

האקלים היבשתי של קירגיזסטן מתאפיין בפערי טמפרטורות חדים. באוגוסט, לדוגמה, שעות היום נעימות מאד, אך הלילות קרים למדי, בעיקר בהרים. החורף מושלג וקר, והקיץ חם. במערב המדינה יורדים מעט גשמים יחסית: כ-300 מ”מ בשנה, לעומת החלק המזרחי, שאליו מגיעות רוחות הנושאות לחות מן האגמים וגורמות לירידת גשמים בכמות גדולה באופן משמעותי. גם להבדלי הגובה יש כמובן השפעה מכרעת על האקלים – בקירגיזסטן קיימות 50 פסגות הרים המתנשאות מעל גובה של 6,000 מטר מעל פני-הים.

נתיבי הטיסה הנוחים מנתב”ג לבִּישְקֶק עוברים דרך איסטנבול, או דרך מוסקבה. שדה-התעופה הבינלאומי מָנַאס, נמצא 20 ק”מ צפון מערבית למרכז העיר בישקק. רכבת Kirgizia יוצאת ממוסקבה לבִּישְקֶק פעמיים בשבוע (ימי א’ וימי ו’). משך הנסיעה כ-76 שעות. ניתן לטוס מבישקק גם לעיר הסינית אורומצ’י, בירת החבל האוטונומי שינג’יאנג, במערב סין. הטיסה מתקיימת אחת ליום והיא נמשכת פחות משעתיים.

עיר הבירה בִּישְקֶק שוכנת בעמק נהר Chui בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם קזחסטן. זוהי העיר הגדולה ביותר במדינה והיא מהווה מרכז מסחרי ופוליטי מובהק של קירגיזסטן. העיר נוסדה בסוף המאה ה-19 ובנויה ברובה בסגנון סובייטי, כולל מבני השלטון, האנדרטאות, השדרות האופייניות והגנים. החן של בִּישְקֶק נעוץ בתפאורה הנשקפת ממנה, כאשר באופק מתנשאים קוויי המיתאר ההרריים, כמו רכס ‘אָלָה-טוּ’ אשר פיסגתו מגיעה לגובה של 4,890 מטר.

בִּישְקֶק מוגבלת במוקדי עניין עבור התיירים הפוקדים אותה, והיא משמשת בעיקר כתחנת יציאה לטיולים באתרי הטבע הסמוכים אליה. את מרכז העיר מציינת כיכר אלה-טו (לשעבר כיכר לנין). בלב הכיכר ניצב פסל החירות: ארקינדיק. במרחק הליכה קצר מכיכר אלה-טו שוכן המוזיאון החשוב של העיר: מוזיאון ההיסטוריה. גם בניין האופרה ראוי לציון. מדרום לבניין האופרה ניצב פסלו של טוקטוגול סטילגנוב, משורר קירגיזי פופולארי. ‘שוק דוֹרְדוֹי‘ הוא אולי היעד היחיד בבִּישְקֶק כולה, שהביקור בו הוא כמעט בגדר חובה. מדובר בשוק רחב ידיים הממוקם בצפון העיר, ובו אלפי דוכנים למימכר סחורות מגוונות. מן העבר השני של בִּישְקֶק  ניתן לסייר בבזאר אוש. מומלץ מאד לסעוד באחת מהמסעדות העממיות של הבזאר.

קירגיזסטן מורכבת משבעה מחוזות. בִּישְקֶק שוכנת במחוז צ’וּי. זהו המחוז בו העמקים הפוריים השרועים לצלם של ההרים, משמשים מקור חשוב לתוצרת החקלאית של הארץ: חיטה, תירס וקני-סוכר. דרומית לעיר הבירה מצויים שני הקניונים המרשימים: אלה-אורצ’ה ואלמדין. התשתית במקומות אלו בסיסית ביותר. רצוי להיעזר במדריכים מקומיים כדי לערוך טרקים, מסעות רפטינג ופעילויות נוספות בקניונים.

מחוז נַיירִין המכונה גם “ארץ הנוודים”, גובל עם מחוז צ’וי. הרי טיאן שאן הכבירים מפרידים בין שני המחוזות. ניירין הוא ככל הנראה האזור שמייצג את קירגיזסטן באופן האותנטי ביותר. זהו שטח הררי נרחב הנהנה מיופי פראי עם פסגות מושלגות, מדרונות ויערות עמוסים בעצי אשוח, מקווי מים כחולים וצלולים, ושפע של חיות בר. למרות הגודל של מחוז ניירין, הוא מאוכלס בכ-300,000 תושבים בלבד, רובם ככולם צאצאים של הקירגיזים המקוריים. בימי הקיץ מכוסים שטחי המרעה והשדות בפריחה מופלאה של עשרות סוגי פרחים. בניירין גם מספר קרחונים ואגמים. החשובים והיפים שבאגמים אלו הם סון-קול וצ’אטיר-קול. מכאן ועד העיר הסינית קַשְגָאר, מרחק הנסיעה כ-200 ק”מ בלבד. קשגאר היא עיר אגדית, היושבת על צומת דרכים חשוב בדרך המשי ההיסטורית.

המחוז המזרחי של קירגיזסטן הוא אִיסִיק-קוּל – Issyk-Kul. כך נקרא גם האגם הגדול החולש על-פני 12,000 קמ”ר. אגם איסיק-קול ממוקם בגובה של 1,600 מטר מעל פני הים. עומקו 695 מטר. מצפונו מתנשאים פסגותיו מעוטרות השלג של רכס טֶרְסקֵי, ומדרום לו רכס קונגיי אלאטאו. נהרות רבים מתנקזים אל האגם ומזינים אותו במים צלולים וזכים שמקורם בקרחונים. העיר הגדולה ביותר באזור ימת איסיק-קול היא קָרָקוֹל שנבנתה בקצה המזרחי של הימה ב-1869, עם שדרות מעוטרות בעצי צפצפה, בוסתנים ונופי הרים המתרוממים בדרמטיות ממזרח. קרקול היא בסיס יציאה מצוין לטיולים באזור, למסלולי הליכה ואף לטיפוס הרים. בקרקול עצמה כדאי להציץ בקתדרלת השילוש הקדוש, במוזיאון המקומי ובשווקים המצוינים של העיר, במיוחד בשוק החיות של יום ראשון המושך קהל עצום של קונים ומוכרים. הנסיעה אל קרקול מבִּישְקֶק אורכת כחמש עד שש שעות.

למרות שמערביים רבים מבקרים בשנים האחרונות בקרקול ובסביבותיה, התיירות עדיין אינה נושאת אופי ממוסחר מדי. הנוודים ובני המקום מציעים שירותי תיירות בדמות לינה ביורטות, ארוחות מקומיות הכוללות חלב סוסים, ריבות מישמש ותותי יער, דהירה ומסעות של ימים ספורים על-גבי סוסים, וכן עבודות יד אופייניות הנמכרות במקום. מטיילים שילונו ביורטות הקירגיזיות יוכלו ליהנות מיחס חם ומאירוח מסורתי.

בצפון מערב המדינה, המחוז של טָאלַאס מושך אליו בעיקר מטיילי הרים. היעד החשוב ביותר באזור זה הוא הפארק הלאומי בֶּש-טַאש. מסלול הטיפוס אל פיסגת הר מנאס (4,488 מ’), מיועד למקצוענים בלבד.

במחוז ג’לאל אבאד בולט ‘העמק המקודש’ ובו מספר אתרים חשובים לאיסלאם. מוקד המשיכה המוכר ביותר במחוז הוא יער Arslanbob, בו גדלים על עצים, אגוזי המלך של קירגיזסטן, להם מוניטין רב ברחבי העולם.

דרום קירגיזסטן שונה מהצפון. זהו אזור חם יותר ובו אוכלוסיה המתפרנסת בעיקר מחקלאות. שני מחוזות שייכים לאזור זה: אוֹשׁ ובטקן. העיר אוֹשׁ היא השניה בגודלה בקירגיזסטן ואחת הערים העתיקות במרכז אסיה. בעברה הייתה אוש תחנה חשובה על דרך המשי. גם כיום מיקומה אסטרטגי עבור המטיילים במרכז אסיה, ובעיקר עבור אלו היוצאים לטרקים בהרי פָּאמִיר. רבים מתושבי אוש הם אוזבּקים. משני צדי נהר סיר-דריה  החוצה את העיר, נערך בזאר ציורי המתקיים מזה כאלפיים שנה. בבזאר נמכרות סחורות מעמק פרחאן הסמוך, ירקות ופירות, בשר, וכן מזכרות לתיירים.