(מִיאַנְמָר (בּוּרְמָה

מרתקת ומסתורית, בורמה שנקראת באופן רשמי מיאנמר, פותחת את שעריה בשנים האחרונות לתיירות בינלאומית. הארץ אשר התאוששה כמעט מעשרות שנים של משטר צבאי מדכא, וגיששה את דרכה אל החופש, מצאה עצמה שוב, דווקא בעיצומה של מגפת הקורונה, תחת השתלטות מחודשת של אנשי הצבא על מוסדות השלטון שהיו בהנהגת כלת פרס נובל לשלום אונג סן סו צ’י ושל חבריה. בזהירות, אך בנחישות, נבנתה בבורמה תשתית מחודשת כדי לקלוט את התיירים הרבים שהציפו אותה בחודשי החורף. יש לקוות שהסכסוכים הפוליטיים הפנים ארציים לא ישפיעו על המבקרים הזרים.

בורמה היא ככל הנראה המדינה בה ניכרת השפעת הבודהיזם על חיי היומיום של תושביה, יותר מאשר בכל מדינה אחרת באסיה. קצב החיים המתון,  הכנסת האורחים, כמו גם נינוחותם הטבעית של הבורמזים, מוסיפים לקסם ולאווירה הפסטורלית, השורים על ארץ נהדרת זו.

נמל התעופה הבינלאומי של ינגון נמצא 15 ק”מ צפונית למרכז העיר. השדה מקושר בטיסות לכל ערי הבירה בדרום מזרח אסיה, וכן ליעדי משנה כמו קונמינג בסין וכלכותה בהודו, אבל בשלב זה עדיין אין כמעט טיסות ישירות ליעדים באירופה. מרבית הנוסעים הישראלים ישתמשו בבנגקוק כיעד ביניים להגעה לבורמה. מינגון קיימות טיסות-פנים ליעדים המרכזיים של המדינה.

בורמה מושפעת מאקלים טרופי עם שלוש עונות האופייניות לארצות המזרח. העונה הקרירה החלה בין אמצע אוקטובר לבין סוף פברואר היא המומלצת לטיולים. באותם חודשים הטמפרטורות נוחות, השמים כחולים ואין כמעט משקעים. גם העונה החמה המגיעה בחודש מארס ומסתיימת באמצע מאי, יבשה למדי, אך הטמפרטורות הולכות ומטפסות עד אשר בסוף חודש אפריל האוויר הופך כבד ומאובק. בעונת הגשמים ממאי ועד אוקטובר רצוי להימנע מטיולים בבורמה. בחודש אוגוסט לבדו, יורדים  מעל 600 מ”מ של גשם.

האתרים המופיעים ברשימה כאן למטה, רשומים על-פי סדר הגיוני של מסלולי הטיול הקלאסיים בבורמה.

ינגון, או בשמה הקודם: רנגון, היא העיר הגדולה של בורמה. היא חדלה לשמש כעיר בירה באופן זמני, כאשר אנשי החונטה הצבאית קבעו את העיר האפרורית נייפידאו כבירת המדינה. מבין האתרים שכדאי לבקר בהם בינגון: המוזיאון הלאומי, פגודת בוטטונג, פגודת סולה, הצ’יינה טאון  ושוק הפירות הגדול. אך מעל הכל ‘פגודת שְׁוֵודָגוֹן‘ שהיא בלא-ספק היעד המרתק בעיר. מדובר בקומפלקס ענק של סטופות ומקדשים. כיפתה המוזהבת של ‘פגודת שוודגון’ מתנשאת לגובה של כמאה מטר והיא נראית כמעט מכל נקודה בעיר.

מנדליי, העיר השנייה בגודלה בבורמה, יושבת על שפת נהר האירוואדי אשר ראשיתו במורדות רכס ההימלאיה. הנהר מהווה מקור חיים לתושבי האזור. העיר נבנתה במאות ה-18 וה-19 והוכרזה כבירת המדינה לפרקי זמן קצרים. מנדליי היוותה יעד סופי על ‘דרך בורמה’, במלחמת העולם השנייה. סיורים מומלצים בעיר: ביקור ב’מקדש מָהָהמוּני‘ המצופה עלי זהב, בפגודה הנהדרת Kuthodaw אשר למרגלות גבעת מנדליי, ובה שמור הספר הגדול בעולם, ובמנזר הבודהיסטי של ‘אטוּמאשי‘. נסיעה לאתרי אָמַארְאָפּוּרָה, שמלבד היותה אתר היסטורי, נחשבת גם למרכז תעשיית המשי של בורמה, וכן גיחה בלתי נמנעת לבתי-מלאכה לעבודות-יד, שהם חלק מהנוף של העיר. לקראת שקיעה כדאי לקיים תצפית מרהיבה מגבעת מנדליי על נהר האירוואדי. ולבסוף: אחד משיאיו של כל טיול באזור מנדליי הוא הביקור בגשר יו-בין, גשר העץ הארוך בעולם. הגשר שנמתח על-פני 1.2 ק”מ מצוי ליד אמראפורה והוא נבנה באמצע המאה ה-19.

כאשר חוצים בשייט את נהר האירוואדי מגיעים אל מִינְגוּן, אחת מבירות הממלכה הקדומות. במינגון מצויים המקדש הענק הלא-גמור והפעמון הגדול בעולם. בסמוך למנדליי מצויה גם סָגָאִינְג המתברכת בבתי מלאכה של חרשי כסף. אפשר לטפס לגבעת סגאינג, ממנה קיימת עוד אחת מתצפיות השקיעה היפות באזור.

Monywa משמשת כמרכז המסחרי של עמק צ’ינדווין. היא שוכנת שלוש שעות נסיעה מערבית למנדליי. לאחר חציית נהר צ’ינדווין מומלץ לערוך ביקור במערכת של מערות בודהיסטיות, בהן בולטת מערת ‘פּוֹ וין טָאוּנְג’. המערות מהמאות ה-13 וה-14 חצובות באבן חול והן מכילות פסלי בודהה, גילופי עץ וציורי קיר עתיקים.

ּפָּקוֹקו הוא ישוב הנמצא בצומת דרכים ולכן – בזכות מיקומו הגיאוגרפי – הפך למרכז מסחרי חשוב עבור שבטי האזור. המקום ידוע באריגי כותנה מובחרים וכמרכז למסחר בטבּק. הישוב המרופט חסר עניין כמעט עבור התיירים, אך 20 ק”מ מכאן מצויים שרידיו של הישוב העתיק פקנגיי ולידו מוזיאון ארכיאולוגיה, ובעיקר מנזר חינני בנוי מעץ.

בָּגָאן הוא אתר ארכיאולוגי עילאי, הפרוש על-פני כ-40 קמ”ר של מישורים, מוקפים בעצי דקל ובעצי תמרינדי, לצדו של אחד מעיקולי נהר אירוואדי. עמק בָּגָאן עתיר בשרידי פּגודות ובמקדשים. המקום מכונה בפי רבים: ‘עיר מליון הפגודות’, ואכן זהו עמק נרחב משובץ אינסוף מבנים שמרביתם נבנו במאות 11-12. לפרקי זמן קצרים שימשה בָּגָאן כבירה מקומית. למרות ההרס ולמרות שהמקדשים נטושים על-פי רוב, ניתן להבחין כאן ביצירות מופת.

סיורים מומלצים באזור בָּגָאן: ‘שוק ניונג-יו‘, ‘פּגודת אָנַנְדָה’, ‘פגודת שווזיגון‘, מקדש Htilominlo, ‘מקדש פּיטאגי‘, ובתי מלאכה לעבודות לקה, האומנות המקומית המפורסמת ביותר. וכמובן, לא כדאי לוותר על תצפית שקיעה ממרומי ‘פגודת בּוּפָּאיָה‘ שעל שפת הנהר. המתחם בו לנים מרבית התיירים הממוסדים, ובו גם ממוקמות המסעדות הטובות, נמצא בניונג-או, כשלושה ק”מ בלבד מהעיר העתיקה של בָּגָאן. רבים מהמטיילים מעדיפים לרכוב על אופניים כדי לנוע ממקדש למקדש במרחבים הגדולים של בָּגָאן. בתי-המלון הטובים משכירים גם אופניים חשמליים. ניתן לצפות באתר מתוך כדור פורח.

הר פּוֹפָּה הוא הר געש כבוי אשר במרומיו ניתן למצוא  את המנזר Taungkalat, המשתרע באופן דרמטי על צוק הסלע הכביר. כדי להגיע אל המנזר הציורי יש לטפס 777 מדרגות. בדרך אל הפיסגה חולפים עולי-הרגל המקומיים והתיירים על-פניהן של משפחות קופים. קופים ונזירים הם דיירי הקבע של הר פּופּה.  

פִּינְדָאיָה נמצאת ברמת שאן, מזרחית לבָּגָאן. היא מתהדרת במערות חבויות בסלע–גיר ובהן אלפי פסלי בודהה, בגדלים שונים. המערות שנמצאות במרחק של כ-45 דקות הליכה ממרכז הישוב מושכות אליהן גם את אלו המעוניינים לעסוק במדיטציה. מיקומה של פּינדאיָה במרחק קצר מאגם והיותה סמוכה לכפרים של בני השבטים, הופכים אותה למוקד תיירותי חשוב. בעלי רוח ספורטיבית יכולים לצעוד רגלית מפּינדאיָה עד קָאלָאוֹ, במסלול מרתק הנמשך יומיים עד שלושה.

קאלאו היוותה עבור הבריטים תחנת קייט להתרעננות מהחום המהביל של המישורים. חלק מהמבנים הקולוניאליים מאותה תקופה, נותרו כפי שהיו. גם כיום, מלבד היותה אחת הנקודות החביבות על התרמילאים, קאלאו מעניקה למבקרים בה אווירה נעימה במיוחד ונופים מרהיבים.

במערב מחוז שאן מצוי ‘אגם אִינְלֶה’, המפורסם בזכות הכפרים והגנים הצפים שבמימיו, ובזכות אורחות החיים של בני המקום, המתגוררים בכפרים ובעיירות על פני האגם, בבתי עץ בנויים על כלונסאות. תושבי האגם חיים מחקלאות ומדייג. הדייגים נוהגים להשיט סירות בסגנון חתירה ייחודי, באמצעות רגל אחת הכרוכה סביב משוט. אגם אינלה משמש כאתר קינון ללהקות של ציפורים נודדות ובחודשים ינואר ופברואר המראה פשוט נפלא. מומלץ לערוך ביקור ב’פּגודת דאו או פונג‘ הציורית. ניתן להגיע לאזור באמצעות טיסה לשדה-התעופה של Heho ומשם בנסיעה של כשעה עם מונית, עד האגם.

‘סלע הזהב‘ הוא כדור סלע ענק התלוי על שפת המצוק שהפך לאחד מאתרי העלייה לרגל הגדולים בבורמה. עולי הרגל מכסים את הסלע בעלעלי זהב ומכאן שמו. שיאו של הביקור הוא בשעות הערב כאשר כל האזור מואר עם תאורת רחוב עדינה. הטיפוס לסלע הזהב מתבצע בעזרת משאית הנוסעת עד לקצה הכביש ומשם המשך של כשעה וחצי ברגל יחד עם עולי הרגל הרבים אל סלע הזהב.