האנוי היא בירת וייטנאם. היא תמיד מוזכרת בנשימה אחת עם סייגון הגדולה יותר, זו אשר שימשה כבירת וייטנאם הדרומית, בתקופה המקוללת בה המדינה הייתה חצויה לשניים, קורבן לקרב איתנים בין המעצמות הגדולות. האומה הוייטנאמית שמורשתה קדומה ועשירה בהרבה מזו האמריקאית ואף מזו הרוסית, התעשתה והתנערה מהאדונים הגדולים שניסו להנחיל באמצעותה את צדקת דרכם, ושבה להיות עצמאית ואסיאתית. האנוי היא בירתה של המדינה העצמאית.

ההשוואה בין שתי הערים הוייטנאמיות הגדולות, מתבקשת. האנוי הצפונית, הקרירה והמנוכרת יותר, מעין גירסה וייטנאמית של ערים סיניות, ואילו סייגון הדרומית, היא עיר חמה ותוססת בהרבה. משקעי העבר טרם התפוגגו. היריבות על-כן אמיתית ומושרשת וביטויה הרועם נשמע מפיהם של אנשי האנוי, כאשר התייר המדובב מאזין לדבריהם, בדברם על אחיהם מסייגון.

שדה-התעופה הבינלאומי נמצא 45 ק”מ צפונית להאנוי. מכאן מתבצעות טיסות-פנים לדָלַאט, דָה-נַנְג, דִיאֶן בִּיאֶן פוּ, סייגון, הוּאֶה ונָה-טְרַאנְג. הקידומת הטלפונית של וייטנאם היא 84 ושל העיר האנוי היא 4. המטבע המקומי נקרא דונג, אך הערכים שלו כל-כך גבוהים, כמעט 23,000 דונג לדולר, שהכל כמעט מחושב כאן בדולרים אמריקאיים. העיר ממוקמת על קו רוחב 21.10° צפון והיא נמצאת במרחק שעה וחצי טיסה מהונג-קונג ושעתיים טיסה מבנגקוק.

מטיילים אשר מבקרים בוייטנאם לפרק זמן קצר, יוכלו להזמין מהארץ שירותי תיירות פרטיים, הכוללים בדרך-כלל מלבד הזמנת בתי-מלון, גם מדריך אישי ונהג צמוד. צעירים ומטיילים צנועֵי תקציב ינועו בעיר באמצעות תחבורה ציבורית. האוטובוסים העירוניים דחוסים והמוניות אינן זולות. ניתן לשכור זוג אופניים במחיר של דולר אחד ליום בקירוב, ופשוט להשתלב בתנועה המקומית, או להשתמש בשירותיו של רכב צִיקְלוֹ, מעין תלת אופן, או ריקשה ייחודית לוייטנאם.

האנוי מחולקת למספר רבעים  ששמותיהם מציינים את מיקומם על-פי רוחות השמיים, אבל ההתמצאות כאן קלה גם בזכות אגמים אחדים המשויכים לאזורים שונים, וגם בזכות השדרות בסגנון הצרפתי והנהר האדום שתוחם את העיר בגבולות ברורים.

הרובע העתיק, מערבה לגשר צ’ואונג דואונג ובסמוך לאגם הוֹאָן קִיאֶם מהווה את המוקד המרתק של הבירה, עם רחובותיו הצרים, בעלי המלאכה והסוחרים המאכלסים אותו והחנויות הרבות. אנשי סייגון יאמרו שהמקום מחוויר בהשוואה לרובע צ’ולון שלהם, אבל עדיין הרובע העתיק של האנוי אקזוטי ורב מעללים, כפי שצפוי ממתחם כזה.

המאוזילאום בו חנוטה גופתו של המנהיג הו-צ’י-מין, מהווה עבור תושבי וייטנאם את אחד האתרים החשובים של האנוי והוא גם דוגמה מעוררת השתאות של פולחן אישיות. בצמוד למאוזילאום נמצא הבית בו התגורר האיש ומוזיאון על-שמו הבנוי בצורה של פרח הלוטוס. ממש כמו אצל חבריו ומוריו של הו-צ’י-מין, לנין ומאו, גם כאן משתרך בדרך-כלל תור ארוך של מעריצים. עבור התיירים זהו אתר בעל חשיבות משנית.

מבין המוזיאונים כדאי לשים לב בעיקר לשניים: למוזיאון ההיסטוריה ולמוזיאון האמנות. ‘בית האופּרה‘ הוא אולי המבנה המשקף בצורה המשכנעת ביותר את ההשפעה הצרפתית על הארכיטקטורה של האנוי. כדאי גם לשים-לב למוזיאון יוצא דופן נוסף: מוזיאון הנשים.

‘פגודת העמוד-האחד‘, כשמה כן היא, פגודה הבנויה מעץ, סביב עמוד אבן אחד המייצג את הגבעול של פרח הלוטוס הקדוש והטהור. מקדש נגוק סון מן המאה ה-18, שוכן על אי קטן במרכז האגם שהוזכר כאן למעלה, הואן קיאם. על ‘אי הצב’, אי נוסף באגם זה, מצויה פגודה לבנה ויפה. גם את ‘מקדש הסִפְרוּת‘ כדאי לכלול במסלול הסיור בעיר. המקדש נבנה לכבודו של קונפוציוס וחצרותיו לא פחות מעניינות מן המבנה עצמו.

האגם המערבי השָׁלֵו, שנמצא דווקא בצפונה של האנוי, מושך אליו זוגות רומנטיים ומטיילים אחרים המבקשים לעצמם מרגוע משאון הכרך. ויש כאן גם קתדרלה מעניינת, מורשת קולוניאלית, סנט ג’וזף שמה, הבנויה בסגנון ניאו גותי ולה שני מגדלים מרשימים.

עיר הבירה של וייטנאם מהווה גם בסיס מצויין ליציאה לטיולים באזור הצפוני. ראשית לכל, אל מפרץ האלונג הקסום. בשטח ימי המשתרע על-פני 1,500 קמ”ר מזדקרים מעל 1,000 עמודי סלע מרהיבים עשויים מאבן גיר וכן מצוקים עטויי צמחיה המתפרצים אל-על מתוך הים. אפשר לערוך כאן שייט במי הטורקיז, לחלוף על-פני מספר איים קטנים ולגלות מערות מסתוריות. זוגות רומנטיים יוכלו לערוך מסע שייט לילי, באחת מהספינות היוקרתיות.

בנובמבר 2011 זכה מפרץ האלונג להיכלל ברשימה המכובדת של “שבעת פלאי תבל החדשים“. בחלקו הדרום מזרחי של המפרץ שוכן האי קַט בָּה, שמהווה תחנה מעניינת בפני עצמה. שליש משטח האי מהווה שמורת טבע. בקט בּה חיים קופי הלנגור היחודיים.

כשלוש שעות נסיעה דרום מערבה מהאנוי נמצא קומפלקס המקדשים הידוע בכינוי: ‘פגודת הבושם‘. הפגודה שוכנת על גבעה רמה. הדרך היפה והנעימה לבקר במקום, כוללת שייט בסירה אל מרגלות הגבעה. אל מעלה הגבעה ניתן לעלות באמצעות רכבל מודרני. המעוניינים יוכלו לטפס ברגל בשביל התלול, ביחד עם עולי הרגל הבּודהיסטים. משך הטיפוס כשעתיים. מן הפגודה עצמה נשקף נוף מרהיב. בחודשי האביב נערכים במקום פסטיבלים דתיים.

במרחק של כמאה ק”מ דרומה להאנוי נמצאת נִין-בִּין המוקפת שדות אורז ירוקים באזור הדלתא של הנהר האדום. באותו מחוז כדאי לבקר גם במערות טַם קוֹק. כמו כן מומלץ להקדיש מספר שעות לפארק הלאומי של Cuc Phuong.

יעד פופולארי נוסף, נמצא מעט רחוק יותר, באזור ההר הצפוני, בואכה הגבול הסיני, בארץ השבטים, שם שוכנת העיר הקטנה סָאפָּה, בגובה של 1,470 מטר מעל-פני הים. עד סוף המאה ה-19 היה זה כפר קטן ששימש כמקום מושב ארעי עבור בני השבטים החיים בהרים. אבל כאשר הצבא הצרפתי טיפס לכאן בדרכו מאגן ההיקוות של הנהר האדום, הפך הישוב הקטן בתוך שנים ספורות לתחנת נופש. 

כיום נפת סָאפָּה מונה מעל 50,000 תושבים והיא מהווה את אחד ממוקדי התיירות הבולטים בוייטנאם כולה. משך הנסיעה מהאנוי לסָאפָּה, באוטובוסים המהירים, כ-6 שעות. הישוב בָּקָא שוכן במרחק של כ-100 ק”מ מזרחית לסָאפָּה. מדובר בנסיעה של כ-3 שעות. בָּקָא מפורסמת בזכות אחד השווקים המרתקים של מזרח אסיה. השוק מתקיים כאן אחת לשבוע, בימי א’. אנשי השבטים מתנקזים לישוב הקטן, לבושים במיטב בגדיהם הצבעוניים, נושאים על גבם תוצרת חקלאית, חפצי אומנות, כלי כסף ועבודות ריקמה ומנהלים בו מסחר ער.

מטיילים בעלי רוח ספורטיבית מוזמנים לבקר בפארק הלאומי בָּה-בֶּה, במחוז בּק-קאן, 240 ק”מ צפונית להאנוי. הפארק שוכן בתוך יער גשם טרופי ובמרכזו אגם יפהפה.

אחד המוסדות הוותיקים בעיר הבירה, בעיקר עבור תרמילאים, הוא Sinh Tourist. מלבד נסיעות באוטובוסים לכל רחבי וייטנאם, הם מארגנים גם סיורים ליעדים התיירותים, ומזמינים לינות, בעיקר במקומות המיועדים למטיילים צעירים.