חבל טִירוֹל

בלבה של יבשת אירופה, הרחק מכל ים, מצוי חבל טירול ההררי והמיוער, שמורדותיו המושלגים משמשים כמסלולי סקי בימי החורף. טירול היא פיסת אדמה יפהפייה המשתרעת לאורך הרצועה המערבית של אוסטריה, בסמוך לחבל זלצבּורג, בין גרמניה מצפון לבין איטליה מדרום.

טירול ההיסטורית השתייכה לדוכסות בּוואריה וידעה לא מעט תהפוכות במהלך השנים. כיום, טירול היא אחד מתוך תשעה פלכים של הרפובליקה האוסטרית, אבל היא עצמה מחולקת, בשל אותן תהפוכות, למחוז צפוני ולמחוז מזרחי שאין להם נגיעה פיזית זה בזה, וזאת בשל שלוחה זלצבּורגית החוצצת בין שני המחוזות. קיים גם מחוז דרומי לטירול, אלא שהוא כבר נמצא בתחומיה של איטליה…

אִינְסבּרוּק, בירת טירול, שוכנת בצומת דרכים מרכזי, ומלבד היותה מוקד משיכה תיירותי, היא משמשת גם כתחנת יציאה למרבית הטיולים באזור. העיר אירחה פעמיים את אולימפיאדת החורף, והיא נחשבת לאחד מהאתרים המועדפים על גולשי הסקי באירופה, הן בשל המתקנים המשובחים והמסלולים הנפלאים המקיפים אותה, הן בשל שירותי התיירות המפותחים, והן בשל הפעילות הענפה שהעיר מציעה לנופשים, גם בשעות הערב המאוחרות.

למרות היותה עיר בעלת מטען היסטורי מכובד, שאף היוותה במשך למעלה ממאה שנה מושב לקיסרות האוסטרית, אינסבּרוק מזמנת למבקרים בה מעט אטרקציות בהשוואה לוינה ולזלצבורג ועיקר יופייה טמון בנופים  הנשקפים ממנה. מעט ערים במרכז אירופה מתכבדות בתפאורה מלהיבה כל-כך, כמו זו המקיפה את אינסבּרוק מכל עבר.

מבין מרכזי העניין החשובים של העיר יש לציין במיוחד את ‘גג הזהב‘, שנבנה במאה ה-15 עבור הארכי-דוכּס פרידריך. זהו גג של רעפי נחושת מוזהבים המכסה מבנה בסגנון גותי. לא הרחק מכאן, ברחוב Rennweg, מצוי הארמון הקיסרי שהוקם עבור הקיסר מקסימיליאן הראשון, אבל היה משכנה החביב של מריה תרזה המהוללת, אשר לכבודה קושטו חלק מהאולמות בסגנון הרוקוקו.

‘ארמון אַמְבּרָס‘ מצדיק ביקור מיוחד. הארמון מן המאה ה-16 נבנה על שרידיו של מבצר מימי-הביניים, והוא מחולק לשני מפלסים. המפלס התחתון מאכסן אוספים היסטוריים ואילו במפלס העליון ניתן ליהנות מעבודות אמנות.

לאינסברוק גם מספר מתקנים אולימפיים מרשימים ואיצטדיון רחב-ידיים, וכן מספר מוזיאונים מעניינים, ובהם בולט הפרדיננדאום.

סנט אנטון היא עיירה קטנה באזור אַרְלבֶּרְג, במערב טירול. מספר תושביה של סנט אנטון אינו עולה על 3,000 אך היא מהווה את אחד מאתרי הסקי הנחשקים של אירופה. יש כאן מאות ק”מ של מסלולי סקי נפלאים, עשרות מעליות, ואבזור מקצועי מלא, עבור הגולשים הרבים הנוהרים למקום בחודשי החורף.

קִיצְבּהיל שוכנת בחלק המזרחי של טירול והיא, כמו סנט אנטון, נחשבת ליעד מבוקש עבור חובבי הסקי. ניתן להגיע לעיירה בקלות יחסית גם מהעיר זלצבּורג וגם ממינכן הנמצאת מרחק שעתיים נסיעה מכאן. מקיצבּהיל אפשר לצאת אל אחד ממסלולי הגלישה המרהיבים בעולם המשתרע במורדותיו של הר Hahnenkamm.

גם לזִיפֶלְד הנמצאת כ-20 ק”מ מערבה לאינסבּרוק מוניטין מעולים, אם כי היא מעט פחות מפורסמת משני היעדים שהוזכרו כאן למעלה. זיפלד נחשבת לאחת העיירות הרומנטיות של אוסטריה וניתן לטייל בסביבותיה רגלית, בשבילי הליכה המתפתלים בתוך נופים פּנורמיים נהדרים.

בקצה הדרומי של רמת זיפלד שוכנת נקודת התצפית הפנטסטית של מוזרן, אליה ניתן להגיע בהליכה מהישוב טֶלְפְס. מכאן נשקף מראה מושלם של הרי האלפים ושל עמק אינטל. ביום בהיר, אפשר יהיה לספוג את כל היופי הזה.

אזור נוסף, פחות מפותח, אך בעל חן מיוחד, הוא אזור הדולומיטים של לִינְץ, הנושק לגבול האיטלקי. דרומית ללינץ נמצאים קירות הסלע האדירים והשסועים של הדולומיטים האוסטריים. זהו מראה ייחודי ובלתי נשכח. לינץ מציעה כמובן מסלולי סקי ואף מתפארת במספר מסלולים עוצרי נשימה, אך הערך המוסף של האזור בא לידי ביטוי דווקא בימי הקיץ, אז היערות הפרושים למורדות ההרים והכפרים הקטנים הנטועים בעמקים, משלימים תמונת נוף מרוממת נפש.

בקיץ כדאי גם לנוע בנסיעה בכביש האלפּיני של זילרטל. הנסיעה בדרך היפה חולפת על-פני מראות טירולים טיפוסיים באזור עמק הוך-זילרטל, ואף מטפסת עד לגבהים שמעל 2000 מ’ מעל פני-הים. באזור זה אתר סקי פופולארי נוסף: מאיירהופן – Mayrhofen.

בהיותה הררית, טירול עתירה כמובן במפלי מים שופעים, רבים מהם קפואים חודשים ארוכים, אחרים צונחים בדרמטיות מגובה רב. ראוי לציון המפל של גראווה.

אנשי טירול ידועים בהזדהות השורשית שהם חשים כלפי מחוז מגוריהם והם נוהגים להבליט את הייחוד והמסורת הן במלבושים המוכרים שמייצגים אותם והן בפעילויות חגיגיות האופייניות לאזור. המטבח הטירולי, אף הוא מבדיל בין תושבי החבל לבין שאר אנשי אוסטריה. מבין המנות הטירוליות אפשר להזכיר את ה-Gröstl, תבשיל של בצלים, בשר ותפוחי-אדמה מטוגנים. ה-Knöödel, מעין כופתאות ממולאות בבשר חזיר וכן את ה’שליפּקראפן’, שהן בצקיות ממולאות בתפוחי-אדמה. עם האוכל יעדיפו המקומיים לשתות בדרך-כלל, כוסית של שנפּס.