וִינָה

גם בכיכר אלבּרטינה, בה ממוקמת לשכת התיירות, ניתן ליהנות מגלריה ‘דִי אַלְבֶּרְטִינָה’ עתירה באוספים של גדולי האמנים. באותה כיכר מצויה גם האנדרטה לזכר קורבנות הנאצים.

מוזיאונים למכביר, פרושים גם באזור שבו היו פעם האורוות של ארמון הופבּורג וצפונה לכיוון העיר העתיקה, במתחם הקרוי ‘רובע המוזיאונים‘. במוזיאון ליאופּולד מוצגות אלפי יצירות של אמנים אוסטריים מהעת המודרנית, עם דגש על ציורים של אגון שילה. המוזיאון לאמנות מודרנית MUMOK, אף הוא נמצא במתחם זה. אולם התערוכות ‘קוּנְסטהוֹל’, הוא אולי המפתיע והמעניין מבין המוזיאונים. כאן ניתן גם להתרשם מעבודות צילום ומתערוכות איכותיות המתחלפות מעת לעת. הורים המטיילים עם יורשיהם ישמחו לגלות פה את מוזיאון הילדים.

וינה מתגאה בשני ארמונות נוספים בנוסף לארמון הופבּורג. האחד, ‘ארמון בֶּלְוֵודֶר‘ עם עבודות האמנות שבתוכו, השני: ‘ארמון שֶנְבּוֹרְן‘, מהיפים שבאתרי אוסטריה ומיצירות הפאר של סגנון הבּארוק. אין פלא אם-כך שהוכרז על-ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית. הארמון ששימש כנווה קיץ לבני שושלת האבּסבורג, מוקף גנים נהדרים והוא נמצא מרחק 6 ק”מ מערבית למרכז העיר.

נהר הדנובּה שחשיבותו ההיסטורית כבירה, הן כנתיב תחבורה מחד והן כמפגע טבע מאידך, ושסמליותו בעיני תושבי העיר רבה, כמעט ואינו מוחשי עבור התיירים ושלא כמו בבודפשט, אחותה של וינה, שם חוצה הדנובּה את העיר בגאון, כאן הנהר זורם מחוץ למרכז העניינים. יחד עם זאת, המעוניינים יוכלו לערוך שייט על הנהר ואם יחפצו בכך ואם לאו, יהיה זה כמובן לצלילי ‘הדנובּה הכחולה‘ הבלתי נמנעת, אשר נכתבה בדירה וינאית, על-ידי יוהאן שטראוס. מעבר לתעלת הדנובּה, על אי שנוצר בין הסתעפויותיו של הנהר נמצא ‘פּארק הפְּרָאטֶר‘ עם גלגל הענק המפורסם.

עם מורשת כה מפותלת וטעונה, קיימות בוינה מספר תחנות המשיקות להיסטוריה של היהודים באירופה. יש כאן בית קברות עתיק ומספר בתי-כנסת, הבולט בהם הוא בית הכנסת הגדול ‘שְׁטַאדטֶמְפֶּל‘. המוזיאון היהודי מציג תערוכות מרתקות ועורך פעילויות מעניינות שמטרתן לשמר את זיכרון העבר. צייד הנאצים המנוח שמעון ויזנטל פעל מוינה. בוינה נולדו מספר יהודים ידועי שם ובהם מאהלר, פרנץ קפקא ושנברג. הרצל, חי בעיר מימי בחרותו, וכאן נזרעו במוחו הקודח ניצני הרעיונות הציוניים, שהבשילו מאוחר יותר בעת שהותו בפריז, ואשר הביאו את כולנו עד הלום. זיגמונד פרויד, גם הוא יהודי איש וינה, נאלץ לברוח מביתו מאימת הנאצים. הבית בו חלם ופענח חלומות של אחרים הפך ל’מוזיאון פרויד‘ המקום פתוח בכל יום משעה 9 בבוקר ועד 5 אחה”צ. 

השניצל הוינאי שהפך זה מכבר לפריט קבוע בתפריט של כל משפחה ישראלית, מוגש באינספור מסעדות בעיר. גם מנות כמו גולש ופלפל ממולא עם פּפּריקה, שמקורן בבּודפשט, הפכו לחלק מהמטבח האוסטרי. אבל העונג הקולינרי העילאי, טמון גם במנות האחרונות האופייניות לוינה. מעל הכל עוגת הזאכר המפורסמת. מי שמתעקש יוכל להזמין פרוסה של עוגת זאכר ב’מלון זאכר‘ עצמו ולחוש את משק כנפי ההיסטוריה, אבל למעשה העוגה טעימה באותה מידה גם בקונדיטוריות אחרות. הפָּלָצִ’ינְקָה, שהיא הגירסה האוסטרית של הבּלינצ’ס, ושטרודל התפוחים, הם קינוחים אופיניים לעיר . כל המתוק הזה מלווה בדרך-כלל בכוס קפה, כי הרי וינה היא בירת הקפה של אירופה. שימו-לב לבית-הקפה הקלאסי והמשובח: Cafe Landtmann.