גבולותיה של ויומינג נקבעו באופן שרירותי, במהלך המאה ה-19 ועל-כן צורתה מלבנית וסימטרית. המדינה המשתרעת על-פני למעלה מ- 98,000 קמ”ר ומיושבת בדלילות, שוכנת צפונית לקולורדו וליוטה, דרומית למונטנה, מזרחית לאיידהו ומערבית לדרום-דקוטה ולנבּרסקה. ויומינג הררית ופראית. פסגות ההרים נעות בין גובה 950 מ’ ועד מעל 4,000 מ’ מעל פני-הים. את חלקה המערבי של המדינה חוצה רכס הרי הרוקי, הנושק למישורים הגדולים, אלו המתפלשים אל אזוריה המזרחיים של המדינה.
המבנה הטופוגרפי הייחודי, וכן מיקומה של ויומינג במעבה היבשת, הם היוצרים אקלים קשה וקיצוני עם סופות שלגים בחורף, רוחות עזות וסופות תכופות ומאידך ימי קיץ יבשים.
שמורת הילוסטון היא האתר החשוב והמוכר ביותר בתחומיה של ויומינג. מדובר בשמורת הטבע הראשונה שהוכרזה ככזו בארה”ב. פרסומה של ילוסטון נובע ממאות הגייזרים הניתזים מתוך הסדקים שבאדמתה, אך יופיה הבראשיתי ניכר גם מן הקניונים והעמקים הירוקים, מן היערות והאגמים, ממפלי המים והנחלים. עולם החי אף הוא עשיר במיוחד. השמורה ממוקמת בחלקה הצפון-מערבי של ויומינג, בגובה רב. מרבית התיירים מבקרים כאן בחודשים יולי-אוגוסט. ככל הניתן רצוי לערוך את הסיור בילוסטון, ביוני, או בספטמבר. חמישה כבישים מובילים אל תוך ילוסטון. עלות הכניסה לרכב פרטי = 25 $. הגייזר הנודע של Old Faithful נמצא באמצע הדרך, בין הכניסה הדרומית, לבין הכניסה המערבית.
לצלה של שמורת ילוסטון, חוסה הפארק הלאומי: גרנד טיטון. פסגותיו המושלגות של הר טיטון נישאות לגבהים שמעל 4,000 מ’. הנופים המרהיבים והשבילים המסומנים, הופכים את גרנד טיטון לאתר מסעות רגליים, מבוקש ואטרקטיבי. הבולט והמרשים מבין המסלולים נקרא ‘טיטון קרסט’. ניתן לחזות כאן בדובים ובזאבים על נקלה. לא הרחק מכאן מצויה שמורה שלישית: שמורת האיילים.
העיר הקטנה ג’קסון משרתת את הבאים לשמורות. האזור של ג’קסון הול מהווה בחודשי החורף את אחד ממוקדי המשיכה הפופולאריים ביותר לגולשי הסקי, עם מדרונות תלולים במיוחד, מהארוכים באמריקה. בשנים האחרונות הופך האתר ליוקרתי ויקר, יותר ויותר. כביש מספר 22 מוביל מהעיר ג’קסון, דרך הפס של טטון, בואכה לעיר ויקטור, אשר במדינת איידהו.
האתר המפורסם והפוטוגני הנוסף של ויומינג, נמצא בדיוק בקצה השני של המדינה, בפינתה הצפון-מזרחית. זהו ההר הנודע, שזכה לכינוי: ‘מגדל השטן‘ – סלע מונוליתי המתנשא לגובה של 400 מ’ בקירוב. את הביקור באתר כדאי לשלב עם סיורים בדקוטה הדרומית דווקא, שכן שמורת ‘הגבעות השחורות’ מתפרשת על-פני שתי המדינות השכנות. עצי המחט הכהים המכסים את מדרונות הגבעות הם שהעניקו למקום את שמו. הגבעות השחורות היוו במהלך ההיסטוריה, מוקד משיכה מיסטי, לאינדיאנים בני שבט הסו. הם האמינו שהאלים חיים במעלה ההר, אך לא היו מודעים לעושר הרב הטמון באדמה ורק בתקופת הבהלה לזהב, כאשר אלפי הרפתקנים הגיעו לכאן ונישלו אותם מנחלותיהם, הבינו שעליהם להילחם כדי להגן על המולדת ובקרבות האלו, נחשפו חלק מהגיבורים המיתולוגיים של המערב-הפרוע ובהן דמותו המפוארת של הלוחם האגדי ‘קרייזִי הוֹרְס’. המוקד המפורסם ביותר באזור הגבעות הוא בלא-ספק הר רשמור, הנמצא בצד של דקוטה.
אין בויומינג ערים גדולות. עיר הבירה הפרובינציאלית שַאיין המונה 55,000 תושבים, היא גם הגדולה שבערי המדינה. שאיין משמרת אווירה נינוחה, כיאה לעיר עם עבר מימי המערב הפרוע. מלבדה שתי ערים נוספות המשמשות כתחנות מעבר לנוסעים בכבישים: קאספּר ולָארָאמִי.
מרחביה הבתוליים של ויומינג ונופיה היפים, מתאימים למסעות ולטיולי טבע. זה המקום המוצלח והמומלץ לערוך טיולי רכיבה על-גבי סוסים. רבים רואים בויומינג כמייצגת המובהקת של מולדת הקאובויס. וכך כמובן הרודיאו הוא ספורט מוביל באזור. בעניין זה, ראו: העיירה קוֹדִי, שבין מקימיה נמנה בּופאלו בּיל האגדי (שמו המקורי – ביל קודי). במקום גם מוזיאון היסטורי לכבודו של האיש.
זו היא ארץ הררית, כאמור, ובה רכסים ופסגות הרים לרוב, אך אחד ההרים המפורסמים שלה: הר בּרוֹקבֶּק, אינו קיים במציאות. הר ברוקבק הוא סרט, על-פי ספרה של אני פרו, המספר על קשר הומוסקסואלי בין שני בוקרים, על רקע החיים בויומינג השמרנית.
