דָקוֹטָה הדרומית

דקוטה הדרומית שוכנת בצפון המערב התיכון של ארה”ב, באזור המכונה “המישורים הנרחבים”. גודלה של המדינה כמאתיים אלף קמ”ר והיא גובלת בדקוטה הצפונית, איווה, מינסוטה, נברסקה, וָיוֹמִינְג ומונטנה. נכון לשנת 2021 מספר התושבים במדינה מתקרב ל-950,000. דקוטה הדרומית מושפעת מאקלים פנים-יבשתי אופייני, עם קיץ חם ועם חורף המביא עמו סופות שלגים. ספטמבר ואוקטובר הם בדרך-כלל החודשים המועדפים לביקור באזור. נהר המיזורי חוצה לשניים את המדינה שצורתה מלבנית.

מרבית האתרים המעניינים בדקוטה הדרומית מרוכזים  בחלקה הדרום מערבי. שמורת ‘הגבעות השחורות’ משתרעת על-פני שטח הגדול במעט משטחה של מדינת ישראל. עצי המחט הכהים המכסים את מדרונות הגבעות הם שהעניקו למקום את שמו. הגבעות השחורות היוו במהלך ההיסטוריה, מוקד משיכה מיסטי, לאינדיאנים בני שבט הסו. הם האמינו שהאלים חיים במעלה ההר, אך לא היו מודעים לעושר הרב הטמון באדמה ורק בתקופת הבהלה לזהב, כאשר אלפי הרפתקנים הגיעו לכאן ונישלו אותם מנחלותיהם, הבינו שעליהם להילחם כדי להגן על המולדת. בקרבות האלו נחשפו חלק מהגיבורים המיתולוגיים של ה”מערב הפרוע” ובהן דמותו המפוארת של הלוחם האגדי ‘קרייזי הורס‘.

האתר המפורסם ביותר באזור הגבעות הוא בלא ספק הר רַשְמוֹר. כאן נחצבו בסלע גרניט, בעבודת פיסול מגלומנית, ראשיהם של ארבעה מהנשיאים הבולטים של ארה”ב: וושינגטון, ג’פרסון, לינקולן ותיאודור רווזוולט. זהו אחד ממוקדי התיירות הפופולאריים ביותר עבור האמריקאים. הר רשמור עמוס כמעט תמיד במאות מבקרים. האתר פתוח בכל יום החל מהשעה 05:00 בבוקר. בקיץ המקום נסגר בשעה 23:00. הכניסה להר רשמור חופשית, אבל מחיר החניה בחניון = 10 דולר. הישוב הקרוב ביותר לאתר הוא קִיסְטוֹן. ניתן לנסוע ברכבת קיטור מן המאה ה-19, מקיסטון ועד היל סיטי, נסיעה רומנטית שנמשכת כשעה ורבע.  בעוד הר רשמור מצדיק שהות של שעתיים עד שלוש בלבד, דווקא היערות הסמוכים אליו מזמנים לחובבי הטבע, ובמיוחד למטיילים ספורטיביים ומיטיבי לכת, מסלולי טיול מרהיבים. דרומית להר רשמור, ב’שמורת קסטר‘, נחצב בהר פסל אדיר מימדים – גדול אף מאלו של הנשיאים הלבנים – בדמותו של הצ’יף קרייזי-הורס. 

עוד דרומה, נמצאת ‘מערת הרוחות‘, שהיא אחת המערות הארוכות באמריקה, וסביבה פארק יפה ובו חיות רבות: איילים, בופאלו, זאבי ערבות, צבאים ועוד… מערה ארוכה ומרשימה נוספת  היא ‘מערת המרגלית‘. אפשר לשלב את הסיור באזור זה עם המעיינות החמים שנמצאים בשולי ‘שמורת הגבעות השחורות’ ועם ‘מרכז הממותות‘. העיירה קסטר שוכנת במיקום נוח על צומת הדרכים 16 ו-385 בין שתי המערות המוזכרות כאן למעלה ומומלץ להשתמש בה כבסיס יציאה לטיולים באתרי השמורה וביערות.

בחלקן הצפוני של ‘הגבעות השחורות’ כדאי לבקר בקניון Spearfish, שנמצא במבואות הישוב ספּירפיש וכן בעיירה Deadwood המזוהה עם הרפתקנות והימורים. בימיה הראשונים, בשנת 1876,  הייתה דד-ווד מרכז רווי פורענות ופשע, כאשר שימשה מרכז לכורי הזהב. מהמרים רבים וגנגסטרים נהרו אליה ומלאו את המסבאות שלה. פסלו של אחד מההוללים האלו, בּילי היקוק ‘הפרוע’, עדיין מפאר את אחת מכיכרות הישוב. כיום, מלבד העניין ההיסטורי שיש למקום, ניתן גם להמר כאן במספר בתי-הימורים.

העיר המרכזית והחשובה באזור כולו, היא רָפִּיד-סִיטִי, אפרורית ומעניינת כמו עפולה שלנו. בכל מקרה, יש בעיר מוזיאון נחמד. אם נוסעים דרום מזרחה מרפיד-סיטי על כביש מספר 44, מגיעים לשמורה הנפלאה של בֵּדְלֵנְדס. מדובר בשטח מדברי וטרשי שעל אדמות המליחה שלו נרקמו צורות נוף מוזרות וייחודיות. כביש נוח חוצה את הבדלנדס ומאפשר תצפית מושלמת על הצוקים והעמקים, אך מי שיחפוץ בכך יוכל גם לצעוד בשבילי ההליכה המסומנים, שהיפה שבהם הוא ‘שביל הדלת‘.

ממש על גבול נבּרסקה, שוכנת העיר פַּיין רִידְג’ ובה אוכלוסייה גדולה של צאצאי בני שבט הסו, החיים בעוני רב. לא הרחק מכאן מצוי אתר ההנצחה  “אירועי הברך הפצועה” לזכר מאות האינדיאנים שנטבחו על-ידי חיילים אמריקאים בשנת 1890.

העיר הקטנה פּייר – Pierre משמשת כבירה למדינת דקוטה הדרומית. העיר מונה פחות מעשרים אלף תושבים והיא יושבת על גדת נהר המיזורי. כמו בכל אחת מערי הבירה בארה”ב, גם כאן הוקם בניין קפיטול מעניין, שהוא מוקד המשיכה כמעט היחידי של פּייר.

מזרחה לנהר, לשפתו של כביש 90, הכביש החשוב ביותר שחוצה את המדינה, נמצאת העיירה מיטשל שבה אפשר לבקר במבנה שנקרא ‘ארמון התירס‘ והוא למעשה אולם של כנסים וקונגרסים, המקיים גם הופעות ופסטיבלים. התירס, אגב, הוא אחד הגידולים החשובים של ‘המישורים הנרחבים’.

סוּ-פוֹלְז, העיר הגדולה ביותר בדקוטה-הדרומית, יושבת במזרח המדינה, על צומת הכבישים 90 ו-29. כל מלה נוספת מיותרת… הסופרת לורה אינגלס ווילדר אשר התגוררה בימי נעוריה עם משפחתה, בכפר דֶה-סְמֶט קיבלה פה השראה לספורים המוכרים למיליוני ילדים ברחבי העולם. ספריה שהפכו אחר-כך לסדרת טלוויזיה המוכרת בשם: ‘בית קטן בערבה‘ מתארים את התקופה ההיסטורית והחלוצית של המתיישבים האירופאים הראשונים בתוך נופיה הפסטורליים של דקוטה-הדרומית. דה-סמט הפכה זה מכבר ליעד תיירותי, המקיים אירועים ופסטיבלים הקשורים בסופרת ובספריה.