פינלנד ממוקמת בפינה הצפון מזרחית של האיחוד האירופי. זוהי מדינה שהטבע, בשעה של נדיבות מופלגת, העניק לה מחסדיו. אגמיה הכחולים של הארץ, יערות העד, ערבות השלג בלפּלנד, עולם החי העשיר ואור השמש, מזמנים לתייר המבקר כאן בימי הקיץ, נופים ומראות מופלאים. 

יותר מכל, השפיעו על ההיסטוריה ועל אופייה של פינלנד, גבולותיה הארוכים עם שכנותיה ועם הים. מצפון, חובקת אותה נורבגיה. ממזרח, הים הבּאלטי ושבדיה השתלטנית. מדרום, מפרץ פינלנד, המפריד אך במעט בין הלסינקי הבירה לבין אסטוניה, ובמזרח, הגבול הארוך והמשמעותי ביותר, עם רוסיה האימתנית. המלחמות האכזריות עם הרוסים, במשך דורות ארוכים וכן הכיבוש המשפיל במהלך המאה ה-19, הותירו משקעים כבדים בתולדות העם הפיני.

פינלנד מחולקת לשישה מחוזות אדמיניסטרטיביים: המחוז הדרומי, המאוכלס ביותר,  כולל, מלבד העיר הלסינקי, גם את הנפות ההיסטוריות של קָארֶלְיָה ושל נילנדיה וטווסטיה. המחוז המערבי, לחופיו של ‘מפרץ בּוֹטְנִיָה‘, עם הערים החשובות טורקו וראומה. המחוז המזרחי פרוש בצלו של הגבול הרוסי ובו “ארץ האגמים“. בלבה של המדינה, ממוקם מחוז Oulu ובצפון משתרע המחוז הנרחב של לַפְּלַנְד. בנוסף, קיים המחוז השישי והפּצפּון, ובו איי אוֹלַנְד שמרבית תושביו מדברים שבדית.

הֶלְסִינְקִי היא עיר נאה, בעלת חן סקנדינבי טיפוסי. ‘כיכר הסנאט’ מייצגת את מרכז העיר, אך ‘כיכר השוק‘ עם הדוכנים לממכר דגים, מושכת אליה את מרבית המבקרים. בנוסף למוזיאונים של הלסינקי, הכנסייה הלותרנית שנבנתה ב-1968 ואשר נחצבה בתוך סלע, במבצע ארכיטקטוני מעורר השתאות, היא האתר החשוב בעיר. מבין המוזיאונים הרבים, ראויים לציון מיוחד: ‘המוזיאון הלאומי‘, ‘מוזיאון מַנֶרְהַיים‘, ‘הגלריה הפינית לאמנות‘ ו’מוזיאון קִיאַסְמָה‘.

ארכיפילג של כ-300 איים, שייך לתחום השיפוט של הלסינקי וניתן לערוך יום סיור בשייט, היוצא מכיכר השוק. מבין איים אלו, אם רוצים לבחור רק באחד, כדאי לשוט אל האי סוּאוֹמֶנְלִינָה שבמבואות מפרץ הלסינקי ולבקר במבצר הצבאי, שנבנה על-ידי השלטונות השבדים, במאה ה-18.

שדה-התעופה הבינלאומי נמצא כ-20 ק”מ צפונה למרכז הלסינקי והוא פעיל גם כתחנת ביניים אל יעדים נוספים בסקנדינביה. מהנמל הימי ניתן לשוט במעבורות, לשבדיה וליעדים אחרים. מי שירצה בכך, יוכל “לקפוץ” לטאלין, בירת אסטוניה, באמצעות רחפת. משך הנסיעה, כשעה ורבע בלבד. לרוסיה, כדאי לנסוע ברכבת. מהלסינקי לסנט פּטרסבּורג למשל, אפשר לצאת בבוקר, עם רכבת אקספרס מספר 35 וכעבור פחות מ-6 שעות, לטייל בעירו של דוסטוייבסקי.

מטיילים השוהים בפינלנד לביקור חטף בלבד, או אנשי עסקים הנמצאים בהלסינקי לרגל עבודתם, יוכלו לערוך גיחה גם אל עיר הלווין אֶסְפּוּ. הקתדרלה העתיקה, הבנויה אבן גרניט אפורה ומספר מוזיאונים ובהם ‘מוזיאון גָאלֶן-קָלֵלָה‘, לכבודו של האמן המקומי, הם מוקדי העניין של אספּו.

עוד במחוז הדרומי: עיירת ימי-הביניים  פּוֹרְבוּ, הנמצאת 50 ק”מ בלבד, מזרחה לעיר הבירה. פּורבו מהווה את אחת הנקודות החשובות על “דרך המלך” ההיסטורית, מבֶּרְגֶן שבנורבגיה ועד סנט פּטרסבּורג. האווירה הנינוחה, בתיה הקטנים של הישוב והנגישות הקלה, הפכו את המקום לאתר מרגוע פּופּולארי.

מן העבר השני, בדרום המדינה, לחופו של מפרץ בּוטניה, שוכנת טוּרְקוּ, הבירה הקדומה של פינלנד. טורקו נבחרה להיות בירת התרבות של אירופה לשנת 2011. בזכות הפרסום גויסו תקציבים רבים לפיתוח התשתיות התיירותיות, ומאז ועד עתה, הפכה טורקו ליעד אטרקטיבי. העיר עלתה באש בשריפה הגדולה של המאה ה-19, ועברה המפואר נמחק כמעט לחלוטין. רק ‘רובע לוּאוֹסטָרִינְמָאקִי’ נותר כגלעד לגדולתה של טורקו. הטירה העירונית שוחזרה בחן רב. כמו כן כדאי לבקר ב’מוזיאון אָבּוֹאָה-וֵטוּס‘. מנמל טורקו, מתבצעות הפלגות יומיות, הן לשטוקהולם והן לאיי אולנד. משך השייט מכאן ועד Mariehamn, הישוב המרכזי של מושבת האיים, כארבע שעות ומחצה, בעלות של 19 € לכיוון אחד.

עיר הנמל הנורדית רָאוּמָה שוכנת כ-90 ק”מ צפונה לטורקו. בתי העץ העתיקים, הרחובות הנעימים והנמל הצפוני הפכו את המקום, שיש בו כיום גם תעשייה מודרנית, לנכס תיירותי בעל חשיבות רבה עד כדי-כך, שהמקום נכלל ברשימה המכובדת של אונסקו כנכס מורשת עולמית.

בפּוֹרִי הסמוכה, נערך בכל שנה, בחודש יולי, פסטיבל ג’ז, שהוא מן החשובים מסוגו באירופה. הלאה מכאן, אל פנים הארץ, מגיעים לעיר האקדמאית הגדולה טַמְפֶּרה, שנמחצת בין שני אגמים, ושעיקר פרסומה, נובע מעצם גלותו של לנין בעיר זו, בתחילת המאה ה-20, ובה אף פגש לראשונה את סטאלין.

טמפרה היא תחנת-יציאה טובה, אל ארץ האגמים המזרחית. רשת כבישים מפותחת חוצה את האזור הייחודי הזה, בו שזורים אלפי אגמים, מוקפים פיסות אדמה צרות וטומנים בחובם אינספור איים ואיונים. אלמלא הכבישים, ספק אם אפשר היה להתמצא ולנווט במבוך האגמים. מתמיה כיצד התנהלו תושבי המקום בימים עברו, כאשר התנועה התנהלה על נהרות ובאמצעות תעלות המים.

ההתיישבות המעניינת ביותר במחוז המזרחי, היא סָבוֹנְלִינָה, עיירה חביבה שבתחומיה, על אי קטן, מצוי ‘המבצר של אוֹלַף‘. בתוך המבצר, באווירה קסומה וחלומית כמעט, נערך פסטיבל האופּרָה הבינלאומי, בחודש יולי, ממש במקביל לפסטיבל הג’ז של פּורי. בימי הקיץ, נערך במרכז העיר, לשפתו של אגם Saimaa, שוק עירוני מלבב. אגם סאימה אגב, הוא הנרחב שבאגמי פינלנד, והמעוניינים בכך, יוכלו לערוך בו מסעות שייט שלווים. אחרים, המעדיפים מנוחה על קרקע יציבה, ישמחו לגלות באזור, שפע של קוטג’ים להשכרה, במחירים המניחים את הדעת. ילדים וילדות המגיעים לסבונלינה, מוזמנים לתערוכה של בובות צעצוע. העיירה השכנה ממזרח, קֵרִימָאקִי, מתהדרת בכנסיה הגדולה בעולם, הבנויה מעץ. מרחק 35 ק”מ מכאן, מומלץ הביקור ב’מוזיאון היערות לוּסְטוֹ‘.

קוּאוֹפּיוֹ, בצפון המחוז המזרחי, מצדיקה ביקור, ולו בשל המיקום הפסטורלי וכמות הסאונות המוצעות לאורחים, ובהם סאונת האדים, הגדולה בעולם:  גַ’אטְקַנְקַמְפָּה. אין להמעיט בחשיבותה של הסאונה, במארג המפותח של תרבות הפנאי בפינלנד ועל כן התנסות אישית, כמעט מחויבת המציאות, בעת הסיור בארצם של הפינים.

העיר אואולו, שעל-שמה המחוז המרכזי, נמצאת 1,140 ק”מ צפונית להלסינקי. יש כאן מרכז מדעי מעניין: ‘טִיאֵטוֹמָה‘, המדמה את החיים בתחנת חלל נטולת כח משיכה, וכן מוזיאון אמנות.

לַפְּלַנְד מציתה את דמיונם של המטיילים. ואכן, חלקה הפיני של ארץ הלאפּים, על מרחביה המיוערים והערבות הצפוניות שמעבר לחוג הארקטי, מותירה רושם אדיר על המבקרים בה. שמיה של לפּלנד משמשים במה, לאחד המחזות היפים ביקום: “הזוהר הצפוני“, המתרחש פה לעתים תכופות, בדרך-כלל בסמוך לחצות הלילה. העיירה סוֹדַנְקיילָה מהווה נקודה מצוינת לתצפיות אסטרונומיות.

איל הצפון, סמלה של לפלנד, חי בסביבתו הטבעית, בין עצי המחט ובמישורים המושלגים. כיום, מרבית האילים של לפלנד מבויתים ושייכים לבעלי-בית שמסמנים אותם, בדיוק כפי שמסמנים בקר במקומות אחרים. והאיל כמובן, הוא זה שרתום אל  המרכבות המפורסמות.