לָה-פַּז
לה-פּז, עיר הבירה האדמיניסטרטיבית של בּוליביה, שוכנת בעמק צחיח, למרגלות פסגת הר האילימַני, המפאר את רכס האנדים הבּוליביאנים, והיא למעשה עיר הבירה, הגבוהה בעולם. עיר הבירה השנייה של המדינה, בה יושב בית המשפט ועוד מספר מוסדות סמליים, היא סוּקְרֶה. בשל מיקומה של לה-פז: כ-3,700 מטר מעל-פני גובה הים, החמצן בה דליל, ורצוי שהמגיעים לשדה-התעופה ‘אֶל אַלְטוֹ‘ בטיסה מערי בירה אחרות בדרום אמריקה, ילמדו מעט על תופעותיה של מחלת הגבהים, טרם ההגעה לבּוליביה. השדה ממוקם 14 ק”מ דרום-מערבית למרכז העיר.
מהומות בעלות רקע פוליטי, הנן עניין שבשיגרה בבּוליביה. רצוי כמובן לעקוב אחר ההנחיות של משרד החוץ הישראלי. לה-פּז עצמה נהנית בתקופה האחרונה מרגיעה יחסית, אלא שמחוזות אחרים במדינה מועדים לפורענות.
העונה המומלצת לביקור בבּוליביה היא בין החודשים יוני עד ספטמבר, אז האוויר יבש יחסית, ונעים. באזור לה-פּז, בשל המיקום הרם, הטמפרטורות צונחות לעתים עד לנקודת הקיפאון. לאורך השנה כולה, העיר נהנית משמיים כחולים ומימים מלאי אור, אלא שבשעות אחר-הצהריים, בעיקר בין דצמבר לפברואר, יורד לפתע גשם עז על העיר. בכל שנה, בתחילת חודש יוני, נערכת ברחובות לה-פּז הפייסטה המרהיבה של ‘סניור חסוס דל גראן פודר’. מדובר בחגיגה גדולה וצבעונית, המושכת אליה אלפי מבקרים.
כאשר בישראל השעה שש בערב, בבּוליביה עדיין שתים-עשרה בצהריים. הקידומת הטלפונית של בּוליביה היא 591, ושל העיר לה-פּז היא 2. השישי באוגוסט הוא יום החג הלאומי של הבּוליביאנים. מלבד ספרדית המהווה שפה רשמית, מדברים בבּוליביה גם קצ’ואה ו-איימרה. המטבע המקומי נקרא בּוליביאנו.
העיר לה-פּז רחוקה מתל-אביב, שנים-עשר אלף ק”מ, בקו אווירי. המרחק בנסיעה קרקעית, מערים חשובות: אוֹרוּרוּ 169 ק”מ. קוצ’בַּמְבָּה 235 ק”מ. פּוֹטוֹסִי 427 ק”מ. וקוזקו אשר בפּרו 525 ק”מ. כדי להגיע לאזור ‘מדבריות המלח‘ של סאלאר דה אויוני, יש להדרים לאוֹרוּרוּ וממנה להמשיך לכיוון הגבול עם צ’ילה.
מרבית המטיילים הצעירים מתנקזים אל מתחם סָגַארְנָאגָה, שסביבו פזורים ההוסטלים ובתי המלון הצנועים, כמו גם בתי הקפה ומסעדות המטיילים. תיירים בעלי אמצעים ימצאו בלה-פּז מספר מצומצם של מלונות חמישה כוכבים בסטנדרט בינלאומי ובנוסף להם מלונות בוטיק יפים, כמו ‘מלון אטיקס‘ לדוגמה.
העיר משופעת במבנים יפים ובקתדרלות מהתקופה הקולוניאלית, וכן יש בה מספר מוזיאונים מרתקים, אבל כח המשיכה שלה טמון בעקר בתושביה, בצבעי הבתים ובאווירה הקסומה. נשים מקומיות לבושות במלבושים אינדיאנים מסורתיים מקשטות את הנוף העירוני באופן ייחודי, שאין כדוגמתו בכל רחבי היבשת. חלק ניכר מרחובות העיר מהווים מעין שוק אחד ענק. במיוחד אמורים הדברים לגבי המתחם של רחוב סגרנגה. באינספור דוכנים הפזורים ברחובות אלו ניתן לקנות שרוכי-נעליים ומסטיקים, מקלטי רדיו וקלטות, כובעים וגרביים, מצלמות וטבעות נישואין…ובעצם כל דבר שניתן לנקוב לו מחיר, והכל באווירה של בּזאר. ב’מרקדו נגרו‘ (השוק השחור) ניתן למצוא חפצים שאין לדעת מהיכן הגיעו, ואין טעם גם לשאול שאלות מיותרות לגביהם. שוק האוכל הוותיק ‘מרקדו לאנזה‘ גם הוא מעורר עניין. אבל אולי גולת הכותרת של כל השווקים הוא ‘שוק המכשפות‘ רווי המסתורין, הטומן בחובו שיקויי קסם, תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, עוּבָּרֵי לָמוֹת, סמי תשוקה, ועוד כהנה וכהנה מוצרים, אשר לחלקם זיקה למסורת ולאמונות המקומיות, ולחלקם אין שום קשר עם כישוף ובטח שלא עם רפואה.
מבני השלטון מאוגדים בפּלאזה מוריו הקולוניאלית, הנחשבת לאחד המרכזים של לה-פּז, וכאן גם הקתדרלה החשובה של העיר ‘מטרופוליטנה‘. רחבת הפּלאזה מוצפת כמעט תמיד ביונים. צביונה ההיסטורי של העיר משתקף באופן האותנטי ביותר ב-Calle Jaen. זהו מדרחוב צר שלצדיו בתים המזכירים מראות מערי אנדלוסיה שבספרד. באזור נמצאים גם מספר מוזיאונים מעניינים. מומלץ בין היתר לבקר בביתו של פּדרו מוריו שעל-שמו הפּלאזה. מוריו נחשב לאחד ממובילי המאבק לעצמאותה של בוליביה במאה ה-19. הבית משמר את אורח החיים שהיה נהוג באותם ימים.
החשוב שבמוזיאונים של עיר הבירה נמצא בכיכר סן פרנסיסקו ונקרא ‘מוזיאון מרכז התרבות‘. בּוליביה היא ארץ של אריגים ורקמות ובפּלאזה בּניטו חוארז ממוקם ‘מוזיאון הטקסטיל’. כדאי לשים-לב גם ל’מוזיאון הקוקה‘. הרובע המודרני הקרוי אל-סנטרו משמש היום כמרכז העסקים והמסחר של העיר. רבים מהתיירים מבקרים גם בבית הכלא הפתוח של ‘סן-פּדרו‘, המצוי בכיכר סוקרה.
אחד הסיורים המלהיבים בעת השהות בלה-פּז, מתקיים באמצעות הרכבל המקומי ‘טֵלֵפֵרִיקוֹ‘. השיוט מעל בתי העיר הצבעוניים, המראות עוצרי הנשימה והנופים המרהיבים הנשקפים מחלונות הרכבל, מחפּים על ההמתנה הארוכה בתור. הרכבל משמש בעצם כתחבורה ציבורית המחברת בין עיר הבירה לבין הפרוור אל- אלטו. בעוד לה-פּז שרועה בתוך קניון, הרי שאל-אלטו ממוקמת במעלה ההר, כך שלמרות המרחק הקצר, הנסיעה הקרקעית מסורבלת, ועל-כן הרכבל מהווה פיתרון מעולה לאזרחים המעוניינים לעבור ממקום למקום.
מחוץ ללה-פז מספר אתרי תיירות מעניינים. אחד המיוחדים שבהם הוא ‘עמק הירח‘. בשנות השבעים והשמונים, אולי בהשראתו של הסופר קסטנדה, התפתו רבים מהמטיילים להגיע לעמק ולהפיק מעלי הקקטוס סמי הזיות, אבל היום המקום היפה, מהווה מוקד משיכה גם לתיירים תמימים. העליה לנקודות התצפית ב’עמק הירח’ ממחישה את בעיית הגובה באזור לה-פּז. בנוסף כדאי לבקר ב’עמק הזונגו‘, במערת הקרח ובאתר הארכיאולוגי טיונקו.
