בית רוזנצוויג
בית רוזנצוויג – שדרות בן-גוריון 77, פינת אד”ם הכהן 2.
חאג’ עלי ביבי היה איש עסקים אמיד מיפו. עד תחילת שנות ה-30 הוא החזיק בבעלותו, בין היתר, מגרשים ופרדסים, צפונית לאזור המיושב של תל-אביב. באותה תקופה המושג ‘גאולת קרקעות’ שהניע את האבות המייסדים לרכוש שטחים לצורך הרחבת ההתיישבות, הלך והיטשטש, ולא תמיד ניתן לדעת מי גאל אדמות ומי סיפסר בהן. כך או כך, את האדמה עליה הוקם ‘בית רוזנצוויג’ רכשו יהודים ועליה נבנתה השכונה שנקראה ‘פרדס ביבי’.
שכונת ‘פרדס ביבי’ השתרעה על השטח שבין רחוב ארלוזורוב, לבין שדרות קק”ל (היום שדרות בן-גוריון), ובין רחוב אד”ם הכהן, לרחוב יהושע בן-נון (היום מקטע זה שייך לרחוב שלמה המלך). הבית שהוקם בשנת 1939 בשדרות קק”ל 77 עומד בפינה הדרום-מערבית של השכונה. המגרש היה שייך עד אותה שנה לאדם בשם שמעון זיסקינד, אשר מכר אותו לישראל-יצחק רוזנצוויג. ביולי 1939 זיסקינד חותם על מסמך המאשר את העברת הבעלות: “היות ומכרתי את המגרש שלי בשדרות הקרן הקיימת לישראל פינת אד”ם הכהן, בשכונת פרדס ביבי, מגרש מספר 81, למר ישראל יצחק רוזנצוויג, אני מבקש להעביר על שמו את רישיון הבניין שניתן לי – לבניין בית בן 3 קומות וקומת מרתף על מגרשי – על שמו של הנ”ל. בזה אני מעביר לו גם את כל זכויותיי וחובותיי הכרוכים ברישיון זה.”
לאה וישראל-יצחק רוזנצוויג עלו ארצה מגרמניה בתחילת שנות ה-30. תחילה התגוררו ברחוב דיזנגוף ואחר-כך בנו בית עם דירות להשכרה ברחוב מנדלסון 10. באותו בית התגוררו בעצמם ואף הקצו בו דירה קטנה להוריה של לאה. לאחר סיום הבניה של הבניין בשדרות קק”ל, שוב ארזו את חפציהם ועברו לגור בו.
את הבית תיכננו האדריכלים שימבלר וראוק, בסגנון הבינלאומי המאוחר. למרות שעבר שיפוץ, זהו אחד המבנים שחזותם לא השתנתה כמעט במהלך 80 השנים מאז הבניה ועד עכשיו, כפי שניתן לראות בצילום. ברישיון שהונפק על-ידי מחלקת ההנדסה נרשם שקיים היתר לבניית מבנה בן שלוש קומות הניצב על עמודי בטון, עם אולם כניסה, חדר הסקה, גרז’, 14 יחידות מחסן ודירה בת שני חדרים לשומר. ועל הגג, כנהוג בימים ההם, הותר להקים חדר כביסה.
למרות שמלכתחילה נאסר על קיום מסחר במתחם בו נמצא הבניין, פה ושם נפתחו חנויות ובתי עסק קטנים, ללא רישיון. קיימת התכתבות משפטית ענפה ובה ניכר שהדיירים גילו התנגדות נחרצת כנגד פתיחת אותם עסקים ופעלו כדי לסגור אותם.
בשנים שבאו בעקבות מלחמת העולם השניה, ובהיעדר תקשורת יעילה אחרת, קרובי משפחה וחברים חיפשו זה את זה באמצעות פינות לחיפוש קרובים בתכניות הרדיו, ובאמצעות מודעות בעיתונים. כך למשל בשנת 1947, מפרסם דייר מהבניין בשדרות קק”ל 77 מודעה בעיתון ‘הארץ’: “מאוסקר נכט, ת”א, שד’ קק”ל 77, לקרל לזרוס בנימינה ולבנימין נכט, נהריה. אצלנו הכל בסדר, נא להודיענו על שלומכם דרך ‘הארץ’.”
בשנות ה-60 פעלה בכתובת הזו תחנת מוניות בשם ‘בית חנה’, על שם הבית המפורסם שנמצא מעבר לכביש. התחנה שימשה גם כלשכת מודיעין אזורית של מפלגת מפא”י. בהמשך שונה שם התחנה ל’טקסי גן החיות’, במקרה זה על-שם גן החיות העירוני שנמצא מספר דקות הליכה משם.
