בית שרה גולדנברג – רחוב דב הוז 21 (לשעבר רחוב חובבי-ציון), פינת רחוב סמולנסקין 16 (לשעבר רחוב השומרון).

שרה ואברהם גולדנברג, בני העליה השניה, עלו ארצה בשנת 1908 והתיישבו בשכונת נוה-שלום. בתם הבכורה רחל הייתה בת שלוש כאשר הגיעו ליפו ואילו בנם יהודה היה באותה עת תינוק בן שנה. בארץ נולד לבני הזוג, ילד שלישי, אבנר שמו. אברהם גולדנברג עסק במסחר. הוא החזיק חנות בגדים ברחוב הוברד, ביפו. מיד לאחר פרעות תרפ”א היה אברהם מהראשונים להצטרף ליזמה של מנחם גילוץ, אשר הוביל התארגנות של סוחרים יהודים מיפו, לצורך הקמתה של שכונת ‘מרכז מסחרי’ בתל-אביב. עד מהרה התיישבו בני המשפחה בבית חדש שהקימו לצד הדרך המובילה לשכם, זה הנתיב המוכר כיום תחת השם ‘דרך יפו’.

גולדנברג פתח סניף נוסף של בית המסחר למצעים ולבגדים, בקומת הקרקע של הבית בדרך יפו ועשה חיל בעסקיו. באמצע שנות ה-30 החליטו הגולדנברגים, כמו רבים אחרים מבני הישוב הוותיק, לרכוש מגרש בחלקיה הצפוניים של העיר ולבנות עליו בניין בסגנון הבינלאומי. באוקטובר 1934 נרשם בטאבו המגרש שעל פינת הרחובות השומרון וחובבי-ציון, על שמה של שרה גולדנברג. המגרש שכן על אדמת קרקרה, בשכונה חדשה שנקראה ‘שכונת בנק המזרחי’. על-פי מפת גאולת האדמות של דרויאנוב, השתרעה השכונה מרחוב גורדון ועד רחוב הגליל (רחוב מאפו של ימינו) ומרחוב פרוג ועד מרחק מה מזרחית לרחוב בן-יהודה. שנים מעטות מאוחר יותר, הוחלף שמו של רחוב השומרון לרחוב סמולנסקין ע”ש הסופר פרץ סמולנסקין, וקטע הרחוב בו שוכן הבית הוחלף מחובבי-ציון לדב הוז.

הקבלן שנשכר לצורך בניית הבית היה יוליוס סלפטר, בעלה של הבת רחל גולדנברג. יוליוס השתמש בשירותיו של עמיתו, האדריכל פ. בודנסקי, מחברת ‘סינארגיון’, כדי שיתכנן עבורם את המבנה. כבר באפריל 1935 הבניין היה מוכן לאכלוס. בין הקבלן סלפטר לבין פקחי העירייה התעוררו ויכוחים לגבי גודל הגזוזטראות וכן לגבי דירה בת שני חדרים שנבנתה במרתף, שלא על-פי האישורים. סלפטר מגייס אם כך את החותנת אשר שולחת בעידודו מכתב (פברואר 1936) לוועדת בנין ערים: “הנני פונה לכבודו בבקשה לאשר את תוכנית הדירה בעלת שני חדרים במרתף ביתי. הדירה הזאת ממלאת אחרי התנאים הדרושים בשביל דירות במרתף ורק חלון אחד פונה לחזית הבית. המגרש משופע ויורד יותר משני מטר לכיוון רחוב חובבי ציון ולכן בלתי אפשרי היה לסדר את הדירה מבלי לפתוח חלון לחזית באחד הרחובות.” לבסוף ויתרה שרה גולדנברג על הדירה ובמקומה הקימה בקומה הנמוכה, שלוש חניות למכוניות ועוד שני מחסנים. עוד נוספו לבית בשנת 1938, חדר הסקה וחדר כביסה.

שרה ואברהם שהיו באותה עת כבר בני למעלה מגיל 50, התמקמו בדירה מרווחת יחסית בבניין. בתם הבכורה, רחל סלפטר, רכשה עם בעלה את המגרש השכן (דב הוז 19) והקימה עליו בניין משלה. שם גם גרה וגידלה את שני בניה, שמחה ועודד. יהודה גולדנברג (1989-1907) הפך לעורך-דין, שאף ייצג את בני המשפחה בעת הצורך. יהודה התחתן עם ז’נט וגר איתה ברחוב ספיר. לשניים נולדו שני בנים, אמנון ויורם. בסוף שנות ה-60 נאלץ עו”ד גולדנברג לגונן על כלתו הצעירה, רלי גור, אשתו של הבן יורם, לאחר שנעצרה בניו-יורק בחשד שהבריחה יהלומים. הפרשה עוררה עניין רב באותם ימים ופורסמה בהרחבה בעיתונות היומית בארץ. הצעיר שבבני משפחת גולדנברג, אבנר, התחתן בשנת 1936 עם תרזה (רזי) לבית לבקוביץ ועבר לגור איתה באחת מדירות הבית שזה עתה נחנך, בשכנות להוריו. ד”ר אבנר גולדנברג נודע כרופא ילדים מבוקש והוא החזיק במשך עשרות שנים בקליניקה, בדירתו. באותה דירה נולדה בשנת 1944 יהודית, בתם של רזי ושל אבנר. 

מאז ומתמיד שימש הבית בעיקר למגורים. מלבד הקליניקה לרפואת ילדים של ד”ר גולדנברג, גם ד”ר יעקבי אשר התגורר באחת הדירות עם אשתו ועם שני ילדיו, ניהל פה קליניקה רפואית בשנות ה-40. באותה תקופה בחורה צעירה בשם פאולה פדני, או בשמה האמיתי פרלה ענתבי, החזיקה בדירתה סטודיו למחול ולהתעמלות. בשנות ה-70 ניתן היה למצוא בבניין  גלריה לאמנות בשם ‘שרית’. באותן שנים פעל כאן, ללא רישיון, מכון עיסוי, שבשנות ה-80 החליפה אותו המספרה של אלי בן-עמי.

הבעלות על הבניין המשיכה להיות בידיהם של בני הדורות הבאים במשפחת גולדנברג גם בשנות ה-2000. בשנת 2022 הבניין שופץ.