בית סופּרסקי
בית סופרסקי – רחוב יבנה 15, פינת מונטיפיורי 34.
הבית נבנה בשנת 1924 לפי הזמנתו של יהושע סופרסקי, בשכונת לב תל-אביב, על מגרש שהיה עד רכישתו על-ידי חברת ‘גאולה’, חלק מאדמות הכרמים של האזור. אלתר דרויאנוב מציין בספר ‘תל-אביב’ בו תיעד את תולדות גאולת הקרקעות של העיר, כי מגרשים אלו – בהם הוקם בין היתר ‘בית סופרסקי’ – “היו כיתד תקועה בתוך אדמת היהודים”. למעשה, הקמת שכונת לב תל-אביב איפשרה חיבור רציף בין שכונת בעלי-מלאכה, סביב רחוב שיינקין, לבין החלק הדרומי של שדרות רוטשילד.
בשנת 1925 הבית אוכלס בדיירים. זאת הייתה תקופת השיא של העליה הרביעית והעיר ידעה תנופת בניה שלא הייתה כדוגמתה. בית החרושת ‘סיליקט’ שהוקם בחולות, בסמוך לשכונת נורדיה, פעל במלוא המרץ כדי לספק לבנים למאות הבניינים שנבנו באותן שנים עבור אלפי העולים שהגיעו ארצה. בשונה מקודמיהם בעליות הראשונות, העדיפו העולים החדשים את חיי העיר על-פני חיי הגשמה חלוציים באזורי הסְפר. סופרסקי יזם את הקמת הבניין כחלק מניהול עסקיו, במטרה לספק את הדרישה ההולכת וגוברת לדירות מגורים בדמי שכירות.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית סופרסקי.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית סופרסקי.
יהושע סופרסקי (1948-1879) היה אדם פעיל מאד. במקביל להיותו סוחר, שהשקיע בעסקי נדל”ן וגרף רווחים נאים, הוא גם היה עסקן פוליטי וגם ניהל את חברת ‘המנחיל’ שהתפארה בכך שמטרתה “לבנות בתים קטנים, לבנות בזול ולמכור בזול”. האיש מהווה דוגמה לעסקן הקלאסי של אותם ימים. הוא השתתף באינספור כנסים, היה חבר בוועדות מוועדות שונות, שבחלקן אף שימש כיושב-ראש, נאם והרצה ללא לאות, ואף כתב מאמרים והשתתף בפולמוסים שהתעוררו בישוב. בעתון ‘דאר היום’ מ-25 באוקטובר 1925, בכתבה על קונגרס שנערך בוינה, מתואר יהושע סופרסקי במידה מסויימת של לגלוג:
בצירי א”י היו כמעט כולם ‘ירוקים’ והיחידי ביניהם שהשתתף בהרבה קונגרסים היה ה’ סופרסקי שעזר לכל חבריו. סופרסקי בעל בשר הוא, ובכל זאת היה קל כציפור. בהליכתו הוא היה עולה במדרגות ויורד בסולמות, נכנס ויוצא, נחפז וממהר, ומסדר את עניניהם של חבריו הצירים.
משפחת סופרסקי עצמה, יהושע ואשתו חנה וילדיהם יהודית והרצל, התגוררו ברחוב קלישר עד שנת 1927, אז עברו לגור בדירה מרווחת בשדרות רוטשילד 39. יהודית סופרסקי התחתנה עם אברהם, בנו של דוד איזמוז’יק, שהיה ממייסדי ‘אחוזת בית‘, גם הוא, כמו המחותן שלו, היה עסקן מקצועי, שאף שימש כסגן ראש העיריה. לאחר נישואיהם, יהודית ואברהם איזמוז’יק עברו לגור בירושלים.
כבר בשנים הראשונות שימשה קומת הקרקע בבניין למסחר וניתן היה למצוא בה מסעדה וכן בית דפוס. רופא עור ומין, ד”ר יצחק רוזין פתח קליניקה בקומה ב’, ובסמוך אליו עבד ד”ר שצדרוביצקי, מומחה למחלות פנימיות ומחלות הלב. דייר בשם ליפשיץ העניק שיעורים פרטיים באנגלית, כהשלמת הכנסה לעבודתו כמורה בבית-ספר.
בסוף שנות ה-20 החל לפעול בבניין מוסד ללימוד מקצועות טכניים שניסה ככל הנראה להטמיע מילה חדשה בעברית וקרא לעצמו ‘המקצועיון העברי’. לפי מה שהנהלת המוסד פירסמה, לא כל מי שרצה להירשם התקבל: “מתקבלים אך ורק תלמידים שהנהגתם מצוינה” באחת הדירות התגוררו בני זוג שזה עתה נישאו, חיה ואריה קצניק. אבל עיקר פרסומו של הבניין נבע מבית-המלון הקטן שנפתח בחלק משטחו ונקרא ‘פנסיון ברלין’.
בשנות ה-50 וה-60 התמקמו בבניין מסעדת ‘ברודר’ וכן האירגון הארצי של אסירי הנאצים לשעבר. החל מאותן שנים ועד עכשיו נמצאים ב’בית סופרסקי’ משרדי עורכי-הדין סוכובולסקי.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
