בית ריפשטיין

בית ריפשטיין – רחוב יבנה 1.

האדמה עליה נבנה הבית, נרכשה על-ידי חברת ‘גאולה’. זו האדמה שהפכה ברבות השנים לשכונה הידועה כ’לב תל-אביב’. ב-19 במאי 1924 החברה מנפיקה אישור בו היא מודיעה שהמגרש שייך לאדון חיים גולדוסר: “הרינו מתכבדים להודיעכם בזה כי מצדנו אין כל מניעה שמר חיים גולדוסר יבנה על מגרש מספר 1/1 בלב תל אביב, בשטח 650 אמות מרובעות.” גולדוסר שהיה מסגר במקצועו, ביחד עם אשתו סימה שכבר החלה עוסקת בתכנון הקמת הבית, החליטו בשנת 1932 למכור את המגרש שהניב עד אז תשואה מרשימה. הרוכש היה מאיר ריפשטיין.

מאיר ריפשטיין (1965-1890) הגיש בקשה להקמת מבנה בן 3 קומות כבר באפריל 1932. האדריכל אליו ריפשטיין פונה הוא יהודה מגידוביץ’ אשר מכין תכנית למבנה בסגנון אר-דקו, בדומה ל’בית נתנאל‘ אותו בנה באותה עת, ברחוב אלנבי 82. בין מגידוביץ’ ובנו רפאל, לבין ריפשטיין ושותפיו, נוצר קשר עסקי טוב והם חברו שנה מאוחר יותר לניהול פרוייקט נוסף בשדרות רוטשילד 99. בשנת 1933 פתחה כאן רופאת הילדים ד”ר בלה פוליאסטרו את הקליניקה שלה. 

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית ריפשטיין.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית ריפשטיין.

בשנת 1941 נקלעו הינדה ומאיר ריפשטיין למצוקה כלכלית. הם עצמם כבר גרו ברחוב שיינקין. בית המשפט, באמצעות הוצאה לפועל, מכריז על מכירה פומבית של תכולת ביתם. באותה שנה הבית עובר לרשות סוחרי הנדל”ן צ’רלס ארנולד ובנו ג’ון. השניים, כהרגלם, קנו בזול ומכרו ביוקר. בשנות ה-50 הבניין נמכר לגברת מינה טיברסקי.

במשך עשרות שנים גרו בבית דיירים בדמי שכירות. מרביתם היו דיירים מוגנים בזכות מנגנון התשלום במסלול “דמי מפתח”. עם הזמן האזור הוזנח. הדיירים המבוססים עזבו את המקום ונותרו בו אזרחים ותיקים וסטודנטים. בעלי הבית בשנות ה-90 אווה ומשה סלעי, מבקשים לקבל רישיון לפתיחת משרדים, למרות שמדובר בבית מגורים. על-כך מגיב אחד השכנים, עו”ד אבי פלדינגר, במכתב שהוא שולח לעירייה (אפריל 1992): 

“הנדון – התנגדות למתן אישור לשימוש חורג ממגורים למשרדים, למקצועות חופשיים, רחוב יבנה 1. א. הנני מתגורר ברחוב יבנה 3א, תל-אביב. ב. מתן היתר מהווה נדבך נוסף בהשתלטות המגזר העסקי על דירות שנועדו למגורים בלב תל-אביב. ג. מתן היתר נוגד את המדיניות המוצהרת של העירייה להחיות את לב תל-אביב ולהחזיר לשם אוכלוסייה צעירה.”

כיום, יושב ב’בית ריפשטיין’ ההוסטל ‘בית אביב’. כך מפרסמת את המקום, החברה המפעילה את ההוסטל: “היתרון המשמעותי במבנה זה הינו מיקומו בלב תל אביב, אזור נגיש מבחינת תחבורה ציבורית. נוסף על כך, מיקום זה מסייע בשילוב בקהילה שכן בקרבת ההוסטל נמצאים שירותים רבים כגון: מתנ”ס בו פועלת תכנית עמיתים, מכון כושר, שוק הכרמל, חוף הים, מפעלים מוגנים, מועדונים חברתיים וקופות חולים.”

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

 
ניתן לשתף את המאמר