בית זומבך – רחוב יבנה 23. כיום משמש כמלון בוטיק שנקרא ‘עלמה’.

הבניין נבנה בסגנון אקלקטי, בשנת 1925, בתכנונו של האדריכל דב טשודנובסקי. על יחיאל הלל זומבך שעבורו הוקם הבניין ידוע מעט מאד. כבר בשנת 1937 הבעלות על הנכס עוברת לידיה של משפחת רטושניק. שלמה רטושניק דואג לחבר את הבניין לרשת הביוב, הוא מקים בשנת 1941 מקלט, כנדרש בימי מלחמת העולם השניה, וכן הוא מוסיף חדר כביסה על הגג. לאחר מותו ללא עת של רטושניק נישאת אשתו בשנית לגוסטב רוטשילד, שגם מאמץ את הבן יורם. מאוחר יותר נחשף סכסוך פנים משפחתי. במארס 1952 נשלחת לעירייה הודעה המציינת שבעלי הנכס הם שרה ויורם רטושניק וכן שרה רוטשילד (ככל הנראה אחותו של גוסטב). במקביל נשלח מכתב נוסף: “בשם אשתי שרה ובני יורם רטושניק… במקרה שתוגש לכבודו ע”י מר אליהו רטושניק, אשר גר בדירה בת שני חדרים על גג הבית שברחוב יבנה 23, בקשה על מתן רשיון להוספת חדר אמבטיה, הנני מבקש לרשום לפניכם, שאני מתנגד לתכנית בניה כזו ודורש מכבודו לא לתת רשיון כזה.”

תחילה שימש הבניין כבית מגורים, אבל עם השנים הפכו חלק מהדירות למשרדים ולסניפים של בתי מסחר. בשנות ה-90 רכשה חברת הביטוח ‘ציון’ את הבניין. בשנים האחרונות, לאחר שבית זומבך שופץ, הוא משמש כבית מלון יוקרתי.  הבניין הפינתי הוא בעל שתי חזיתות הפונות לרחוב ותוחמות בתוכן חצר מלבנית. החזית הארוכה במלבן פונה לרחוב יבנה, ואילו החזית הקצרה פונה לרחוב אחד-העם. הציר הפינתי שמחבר את שתי החזיתות, מודגש באמצעות מרפסות מעוגלות.

אברהם סום, שהיה אחד מראשוני המורים לעברית בארץ ולימד תחילה בגדרה ומאוחר יותר בבית-ספר לבנות “נוה צדק”, עבר לגור בבית זומבך בשנות חייו האחרונות. הוא נפטר ב-1930. מבין בתי העסק הבולטים שמשכנם היה ברחוב יבנה 23, ניתן למנות את המשרד של ‘שכון’ – חברה לשכונות עובדים, שהחלה לפעול במקום באמצע שנות ה-30, את חברת “מלבן” המוגדרת כמוסד למלאכת בניין,  ואת חברת “בקו” שבמודעה משנת 1945 מזמינה את לקוחותיה לרכוש באמצעותה אגרות חוב ממשלתיות “חנם אין כסף” והם מוסיפים ורושמים “את הביאורים ניתן לקבל במשרדנו, לפונים בכתב נא לצרף 2 גרוש בשביל התשובה.” באמצע שנות ה-50 נפתח כאן סלון-מספרה אלגנטי לגברות, בשם ‘מנצי’. וכאמור, בעשרים השנים שקדמו לפתיחת המלון, שימש הבניין כסניף מרכזי עבור חברת הביטוח ‘ציון’ שמאוחר יותר הפכה לחברת ‘הראל’.