בית פאירמן

בית פאירמן – רחוב אחד העם 31, פינת קרל נטר 10.

כיום תופס גוש בנוי אחד את כל הבלוק שבין רחוב יבנה לבין רחוב קרל נטר, אבל במקור היו כאן שני בניינים שונים: הראשון, על אחד-העם פינת קרל נטר, והשני, על אחד-העם פינת יבנה. כאן אנחנו מדברים על הבניין הראשון שאותו בנו אסתר ויצחק פאירמן בשנת 1925, בעזרת האדריכל דב טשודנובסקי. הבית עבר הרבה מאד תהפוכות ושינויים והוא גם עבר בשנותיו הראשונות לא מעט בעלויות. לא חלפו אלא שנתיים מאז יצחק פאירמן רכש את המגרש והוא כבר מכר אותו לדב חבקיס ולשלמה וזהבה בולקינד אנשי ראשון-לציון, שבתורם מכרו את הנכס ב-1931 לשבח שפרינסקי ולבנו שמואל. משפחת שפרינסקי החזיקה אמנם בבניין ואף הרחיבה אותו, אך בשנת 1935 כשנקרתה ההזדמנות מכרו אותו  גם הם. הרוכש החדש היה מנחם-מנדל אלנברג. 

התופעה הזו של סחר בקרקעות והעברתן מיד ליד העסיקה את אנשי הישוב ואת מנהיגיו, והטרידה אותם. ההיסטוריון אלכס ביין מתאר את התופעה בספרו ‘תולדות ההתיישבות הציונית’ (הוצאת ‘מסדה’ 1945): “תנועת הבניין – בצד הקושי למצוא אפשרות של השקעה בטוחה ומכניסה רווחים בשביל הכסף שהובא ארצה – הביאה בשעתה לידי ספסרות פרועה בקרקעות, שהארץ לא ראתה דוגמתה עד כה. המגרשים עברו מיד ליד ועד שהתחילו לבנות עליהם עלה מחירם עד כדי כך, שהבניינים שוב לא יכלו להכניס את הכסף המושקע בהם.”

עוד בסוף שנות ה-20 ניתן היה למצוא בבניין את בית המרקחת ‘רפואה’ של אהרון ליפבסקי, אבל בשנות ה-30 ליפבסקי כבר עבר לרחוב בלפור. ב-1932 נכנס בסערה לבניין ספר צעיר ורב יזמה בשם צבי ליבסמן שהביא עמו את רוח העולם הגדול לתל-אביב: “…לכבוד חג הפורים סודרה במספרה שלי מחלקה מיוחדת לאפּור תחת הנהלת אמן משחק מומחה…הערה: אבקש את כל מבקרי להרשם בתור, כי בימי הנשפים לא אוכל לדאבוני לענות לכל אלה שאינם רשומים בתור (‘הארץ’ 16.3.1932).” ליבסמן גם נאבק כדי להסדיר גרם מדרגות נפרד מהרחוב אל תוך החנות שלו שהייתה מוגבהת מעט מפני הקרקע. שבעה באפריל 1932: “לכבוד המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב, הנני מבקש בזאת לתת לי רשות להוריד את החלונות של המספרה של ליבסמן, הנמצאת בביתי ברחוב אחד העם מספר 31, עד הריצפה, ולעשות את המדרגות המובילות למספרה עגולות. בכבוד רב. שבח שפרינסקי.” חודשיים אחר-כך התחתן ליבסמן עם יהודית אייזיקוביץ’ ואף עבר לגור באחת מדירות הבית.

מבין הדיירים שגרו בבניין בשכירות בשנות ה-30, ניתן למנות את האחים יעקב ונחמן חבס ואת נשותיהם חנה וטובה, וכן את האדריכל פריץ אפשטיין שהגיע ארצה מפרנקפורט. באחת הדירות התיישב המפקח על התעשיה הקלה. ב-1940 פתח בקומת הקרקע אדם בשם דוד גרינפמן, חנות למוצרי חלב. במהלך מלחמת העולם השניה נפתחה כאן לשכה של הצלב האדום הפולני. בחזית הפונה לרחוב קרל נטר ניהל הקבלן יוסף לוסטיג את משרדו. 

ביולי 1948 נעלמו עקבותיו של הדייר אפרים כשר מ’בית פאירמן’. התעלומה נפטרה רק כעבור חודש וחצי כפי שדווח בעיתונות: “בהמשך חקירתם של שני הערבים מואדי ניסנאס, הנאשמים ברצח אפרים כשר, העידה בת דודתו של הנרצח, רות קרמזין, מרחוב קרל נטר 10 בתל אביב. העדה ראתה לאחרונה את הנרצח ב-17 ביולי כשאמר לה שהוא נוסע לחיפה בענייני עסקים. היו ברשותו 50 לא”י ו-1000 דולר. ב-12 בספטמבר זיהתה העדה במשטרת הדר-הכרמל את גופתו של הנרצח על פי מפתח, שעון, עט נובע ונעליים (‘המשקיף’ 8.10.1948).”

באותה תקופה, ברוח מלחמת העצמאות, מנסים לאה וגדליה צוקרקורן שגרים ברמת-גן, להכשיר מזנון ‘תנובה’ שהם מנהלים למרגלות הבניין. גדליה מגויס לצבא והוא שולח מכתב למחלקה הטכנית, כדי לקבל את האישורים הנדרשים (נובמבר 1948): “…אני בעל משפחה של שלוש נפשות, מגוייס מלא. אין לי אפשרות לבקר תכופות בתל אביב, לטפל בעניין זה. אשתי המטפלת בילדים נאלצת גם היא לעבוד בעסקנו בכדי לא להפסיד את פת לחמנו אחרי שאחזור בשלום לביתי, אחרי הניצחון.” בעקבות הסירוב המתקבל מתערב למען צוקרקורן, קצין חולית הסעד, המסונף לקצין העיר תל-אביב: “החייל מוסר לנו כי אתם מסרבים לאשר לו רישיון שיקנה את הזכות להגשת ארוחות קלות במקום מכיוון שהרישיון הוא רק למכירת תוצרת חלב. הננו לבקשכם להרשות לחייל להגיש במסעדתו גם ארוחות קלות, כפי שהדבר נעשה במרבית סניפי תנובה בעיר ולהוציא לו רישיון מתאים לכך.” סוף טוב והאישור מתקבל.

בשנות ה-50 וה-60 גרו כאן חיה וישראל ינסוביץ עם ילדיהם (קומה ג’), זהבה ודב כהן, שרה סינגלובסקי (קומה ג’), יעקב קלינסקי ושלמה וולמן. עו”ד בן-ציון גרוסמן החזיק משרד בקומה ב’ ועו”ד יעקב רנדור עבד בשכנות אליו, משה וולף ניהל חנות ירקות ופירות ולזמן מה פעלו כאן כתות בית הספר העירוני ‘בית יעקב החדש’. בשנות ה-70 ניתן היה למצוא בבניין את סוכנות הביטוח של אברהם לוונטהל.

משפחת אלנברג שהחזיקה בבעלות על הבית במשך עשרות שנים מכרה את הנכס ל’מגדל’ חברה לבטוח בע”מ. ב-25 בספטמבר 1986 התפרסמה ידיעה בעיתון ‘חדשות’: “השיפוץ היקר ביותר בתל אביב מתבצע בימים אלה במבנה ברחוב אחד העם 31. זהו בניין משנות ה-20 שהוחלט לשפצו ולשקמו על-ידי משרד האדריכלים גוטמן וגרט בהשקעה של 800 אלף דולר. רוב המימון יבוא מחברת מגדל ומשני עורכי דין ידועים. השיפוץ ייעשה תוך שמירה על האופי המקורי של שנות ה-20.”