בֵּית פְרִידְמָן

בית פרידמן – רחוב יבנה 7. 

הבניין נבנה בסגנון אקלקטי, בשנת 1925. זהו מבנה שהשיפוץ עשה עמו חסד. אחרי שנים ארוכות בהן נבלע בין שאר הבניינים הבולטים והמפורסמים יותר – שנמצאים ממש בסמיכות אליו – גם ‘בית פרידמן’ הופך לחלק מכובד בסידרת הבניינים ההיסטוריים של שכונת ‘לב תל-אביב‘. 

כמעט ולא נמצא מידע על יוסף דב פרידמן, האיש שהבניין רשום במקור על שמו. ניתן לשער שחי באחת מדירות הבית ואת שאר הדירות השכיר לדיירים אחרים. בכל מקרה ידוע שהוא יליד שנת 1860 וכאשר הוא ואשתו מריל נכנסו לגור בבית, הם כבר היו כבני 65. מתוך מכתב ששלח בשנת 1931 לעירייה, בבקשה לאפשר לו להוסיף מרפסת לדירה בה התגורר: 

אני הנני יהודי זקן שאינו עובד ולא עושה כל מלאכה, ויש לי צורך לשבת באויר צח. אני בעצמי עברתי לגור בדירה שאני חפץ להוסיף אליה את הבלקון. אם כי יש כמה גזוזטראות בביתי – בדירתי זו, אין.

את תוספת המרפסת התבקש לבצע האדריכל חנוך כספי, שאחראי בין היתר, על תכנון ‘בית דוביצקי‘ ברחוב מקווה-ישראל, אבל אין סימוכין לכך שהוא גם היה האדריכל שתכנן את הבית ברחוב יבנה 7.

עד סוף שנות ה-30 הבית שימש למגורים בלבד. בשנת 1939 מגישה גברת בשם רבקה דוברושקלנקה בקשה לפתוח חנות מכולת. תחילה מתקבל אישור, אך לאור התנגדות של חלק מהשכנים בטענה כי מדובר בבית מגורים ובהתחשב בכך שיש בסביבה כבר די והותר חנויות מכולת, האישור מבוטל. אלא שלאחר ערעור והתערבות אישית של ראש העיר, האישור מתקבל בשנית, אם כי רק כעבור שנתיים נוספות. 

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית פרידמן.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית פרידמן.

בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות נפתחה כאן גם חנות ירקות ופירות לאחר שנשלח מכתב המלצה של מפקד המשמר האזרחי בנוגע לבעלים העתידי של החנות: “ליאו לינקר מרחוב יבנה 7 הוא מפקד תא באזורי ומצטיין בשירותו הפעיל. מצבו החמרי דחוק והוא עומד לפתוח חנות ירקות. הנני פונה בזה לאלה שהעניין נוגע להם, בבקשה נמרצת לסייע לו בהשגת הרשיון.”

בשנת 1956 נודע לבעלי המכולות וחנויות המזון הקטנות כי קיימת תכנית לפתוח חנות כל-בו בבניין. הם מתאחדים ושולחים ל’מחלקת פיקוח על המזון’, את המכתב הבא (קטעים נבחרים בלבד): 

אנו החתומים מטה בעלי חנויות שונות למזון בסביבה, מתכבדים להעביר את התנגדותנו הנמרצת לפתיחת בית כלבו ע”י מר מיקסמן ברחוב יבנה 7. סביבתנו היא ותיקה ומיושבת מאז ומתמיד, ואין מקום לחנות נוספת. אין להרשות הפקרות במסחר הזעיר. פתיחת כלבו תגרום להתחרות פרועה ולהתמוטטות כללית של חנויותינו בסביבה.

החל משנות ה-70 ישבו במבנה שני בתי מסחר להפצת ספרים: ‘מבט’ ו’ספרים לעם’. בשנות ה-70 וה-80 מלבד החנויות בקומת הקרקע, גם חלק מדירות המגורים הפכו לבתי עסק קטנים. באותן שנים פעלו כאן סנדלר, חייט, מזנון, בית מלאכה לעיבוד תכשיטים, מעבדת שיניים ובית דפוס.

‘בית פרידמן’ שופץ בשנת 2016 בתכנון משרד להלה אדריכלות. 

תחקיר וכתיבה: חגי להב.

אזרחים ותיקים מספרים

זיו זמיר: זה היה בית ילדותי בו חייתי עם משפחתי עד גיל 10 (משם עברנו לדירתנו בצפון תל אביב). זוכר את חנות הירקות של משפחת לינקר, (בנם שמעון היה חבר ילדות ואחיו הצעיר הפך בהמשך לשחקן כדורגל במכבי תל אביב)… הבניין היה שונה, בן שתי קומות בלבד, עם גג רעפים שחללו היה “אתר בריחה” ומחבוא לילדי הבניין. הסתרתי בו רובה שרוף “שלל” מאלטלנה … בעורף הבניין, מעבר לגדר – אולם הפועל תל אביב ששימש אתר אימונים של ההגנה. ממול “מושב זקנים” היושבים על המדרכה “לתפוש שמש”. בשכנות, סנטוריום לחולי סכרת ובחצרו, מחסן בקבוקים ריקים (שמוחזרו בזמנו) שייצר רעשים מטרידים…זוכר “כלניות” בריטיות מסיירות בעוצר, אזעקות ואת המקלט שבבניין המלא יתושים ופצצת תאורה שהתפוצצה על המדרכה ממול …בקיצור המון זיכרונות ופתאום “קם בניין בבוקר ומחליט שהוא היסטוריה” ואולי הגיע הזמן ללכת …

מורה הדרך משה הררי: נהגתי לבקר בבניין,  ביחד עם אמי, במהלך שנות ה-70. בכניסה לבניין, בכוך שמתחת לחדר המדרגות, עבד חיים הסנדלר, שהיה איש חביב במיוחד וחילק לילדים סוכריות. הדירות בבניין היו דירות בנות חדר אחד. חדר האמבטיה והשירותים היה משותף לכל דיירי הקומה. בשנות ה-50 חיממו את מי הדוד באמצעות הבערת עצים, וזאת עד להתקנת דודי החשמל. מעבר לכביש שכן בית הלוויות הישן של תל-אביב ואחד המשחקים האהובים על ילדי השכונה היה “משחק הלוויות”. היו לוקחים קרש שייצג ארון מתים, ונושאים אותו בתהלוכה. הילדים שהשתתפו במשחק היו בוכים ומקוננים ונואמים לכבודו של הנפטר המדומה.

יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.

יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.

ניתן לשתף את המאמר