בֵּית קָרֵלִיץ

בית קרליץ – רחוב יבנה 9. 

העלייה הרביעית, המוכרת יותר בכינוי ‘עליית גרבסקי’, הביאה עמה באמצע שנות ה-20 התפתחות חסרת תקדים בישוב העירוני של הארץ בכלל, ושל תל-אביב בפרט. בשנת 1925 לבדה, הגיעו ארצה מעל 25,000 עולים שנהרו לעיר העברית ויצרו תנופת בניה אדירה. אבל בשנים הבאות הארץ ידעה משבר כלכלי עמוק והבניה נבלמה כמעט לגמרי. אלו הן השנים בהן תם עידן הבניה הרומנטית והאקלקטית. כשאברהם קרליץ רכש את המגרש ברחוב יבנה מפליקס פדוביץ בשנת 1931 – בסכום של 24,868 לירות א”י – זאת הייתה שוב תחילתה של תקופת שגשוג. זאת גם תקופת התפר בין הסגנון האקלקטי בבתי העיר, לבין הסגנון הבינלאומי שישתלט כעבור שנים ספורות על הנוף האורבאני של תל-אביב.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית קרליץ.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב יבנה בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית קרליץ.

האדריכל שנבחר לבנות את ‘בית קרליץ’ ברחוב יבנה 9 היה דב הרשקוביץ. הרשקוביץ שהיה לזמן מה גם אדריכל העיר, חתום בין-היתר על בנייתו של בית-החולים הדסה ברחוב בלפור, על בית-ספר תלפיות ברחוב העבודה ועל עוד מספר מבנים שנהרסו בינתיים. גישתו הייתה עניינית ומאד לא מתחכמת. גם את ‘בית קרליץ’, אותו בנה בסגנון האר-דקו, תיכנן לפי קווים פשוטים, ללא עיטורים דקורטיביים כפי שהיה נהוג עד אז. בחזית הבית, בחלקו הדרומי, ניתן להבחין בחדר מדרגות מלבני, אבל המאפיין שמבליט את הבניין, נמצא באגף הצפוני, שם נבנו מרפסות עם פתחים משושים, א-סימטריים. הפתחים המשושים הם סימן ההיכר של הבית. 

אמנם הבניין, כמו שאר הבניינים ברחוב, יועד למגורים, אבל מהר מאד התמקמו בו גם בעלי משרדים. מלבד אברהם קרליץ עצמו שהיה אלמן, גרו בשתי דירות נפרדות בבניין גם שני בניו זאב ושאול קרליץ עם משפחותיהם. בשנות ה-40, לאחר מכירת הבית לאחרים, עבר שאול קרליץ לגור ברחוב ויזל, ואילו זאב קרליץ עבר לגור ברחוב הירקון.

אברהם קרליץ שטרם עלייתו ארצה עסק במסחר, הפך בארץ לפרדסן. וכך, עולים חדשים שרצו לשלוח חבילות לבני המשפחה שנשארו בחו”ל, נקראו במודעות בעיתונים משנת 1934, להגיע לרחוב יבנה 9, ללשכת המסחר א”י-פולניה, כדי לשלוח תפו”זים לקרוביהם. אז עוד קראו לפרי ההדר תפוח-זהב, או בקיצור תפו”ז. חלפו מספר שנים עד שהגרשיים נפלו. 

גואל האדמות יהושע חנקין, שהיה באמצע שנות ה-30 מנהל חברת ‘הכשרת הישוב’, נרתם למען חולים מיעוטי יכולת שלא יכלו להרשות לעצמם טיפול רפואי ראוי וסייע בהקמת ‘בית החלמה שלוה’ שלמקום משכנו נבחר ‘בית קרליץ’. זה היה מוסד שטיפל באלפי נזקקים. בשנת 1964 ‘בית שלוה’ הועבר לבניין חדש בגבעתיים.

אברהם קרליץ נפטר בדצמבר 1939. לאחר מותו נכתב עליו: 

המנוח היה ידוע בלאטוויה כסוחר גדול ובעל מדות טובות. בארץ תמך במוסדות ציבוריים רבים ובמיוחד במושב זקנים. הוא גם הפקיד בבנק קרן מיוחדת בסך 800 לא”י, למתן הלוואות לסופרים, בלי ריבית. השאיר אחריו בנים, כלות ונכדים.

מספר שבועות מאוחר יותר האחים אהרון-צבי ואברהם רוטנברג רוכשים את הבניין. לאחר שגם אברהם רוטנברג נפטר, ניהול הבית נשאר בידיהם של אהרון-צבי ואשתו חנה רוטנברג. 

בשנות ה-40 ובשנות ה-50 פעל בקומה ב’ של הבניין ‘מועדון הסתדרות הרופאים’ שאירגן הרצאות, כנסים וגם קורסים לעזרה ראשונה, ולצדו ארגון שכינה עצמו ‘אגודת עורכי הדין בתל-אביב’. בשנות ה-60 ובשנות ה-70 ישבה כאן הוצאת הספרים ‘א. לוין אפשטיין’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

ניתן לשתף את המאמר