ההלם ועגמת הנפש שהציפו את תושבי בואנוס-איירס, בתום משחק ההפסד המשפיל (0:4) של נבחרת ארגנטינה בהנהגתו של דייגו ארמנדו מראדונה, לנבחרת גרמניה, ברבע-גמר המונדיאל, מעידים לא רק על זיקתם של הארגנטינאים למשחק הכדורגל, אלא גם על כמיהתם לרגעים של שמחה וגאווה, שאינם מנת-חלקם בשנים אלו. מאז המפולת הכלכלית של שנת 2002 וההתקוממות האלימה שבאה בעקבותיה, מנסים אזרחי העיר, ובעיקר בני מעמד הביניים, להתאושש מהמשבר העמוק אליו נקלעו. רבים אבדו את נכסיהם ואת מקורות ההכנסה שלהם, ובואנוס-איירס של העשור האחרון מוכה בעוני ובאבטלה. רק לאחר המשבר העולמי של שנת 2009 החלה התאוששות יחסית בהנהגתה של הנשיאה הארגנטינית, כריסטינה קירשנר.
העיר המודרנית, שזכתה לכינוי המחמיא: "פאריס של דרום-אמריקה", ממשיכה להיות פעילה כתמיד, עד שעות-הלילה המאוחרות, אבל החן והתחכום שאפיינו אותה בעבר, עומעמו במעט.
בואנוס-איירס שוכנת בחצי הכדור הדרומי בקו רוחב34.36°, לגדתו של נהר ריו-דל-פלטה, בחלקה הצפון-מזרחי של ארגנטינה, בסמוך למישורי הפמפס. תרגום שם העיר: "אוויר טוב" מרמז על האקלים המתון יחסית, השורר כאן במרבית ימות-השנה. דצמבר-ינואר הם החודשים החמים, ואילו כמויות הגשמים המשמעותיות יורדות דווקא בעונות המעבר: אפריל-יוני וספטמבר-נובמבר. המטבע המקומי הוא הפזו הארגנטינאי, אבל במרבית מוקדי התיירות ובחנויות השונות, ניתן לשלם גם בשטרות של דולרים אמריקאיים. שיעור המע"מ גבוה במיוחד – 21% - ובעת קניית מוצרים יקרים כדאי להתעניין באפשרות המוצעת לתיירים, להזדכות על סכום זה.
שדה-התעופה הבינלאומי - Ezeiza, נמצא 35ק"מ, דרום-מערבית למרכז העיר. מוניות משרתות את הנוסעים, משני המסופים של השדה, בכל שעות היממה וכך גם האוטובוסים הציבוריים. אוטובוס מספר 86 נוסע מפלאזה דה מאיו, ישירות לשדה-התעופה. בואנוס-איירס מחוברת בקווי אוטובוס בינעירוניים, ליעדים רבים במרחבי המדינה וכן למעברי הגבול עם ברזיל ועם פרגוואי. כמו-כן אפשר להגיע לכאן בשייט ממונטווידאו, בירת אורוגוואי.
בתוך העיר עצמה כדאי לנוע במוניות הצהובות-שחורות, שעלותן זולה יחסית בהשוואה לערים גדולות אחרות בעולם, או ברכבת התחתית. תרמילאים יעדיפו להשתמש באחד ממאה קווי האוטובוס (Colectivos) הפרושים לאורכה ולרוחבה של בואנוס.
הפלאזה דה-מאיו - Plaza de Mayo במתחם Microcentro, מייצגת את המרכז הקולוניאלי של העיר. באותו אזור, בהצטלבות השדרות קוריינטס והתשיעי ביולי, נמצא גם האובליסק שהוא אחד הסמלים המוכרים והמצולמים של העיר. האובליסק נחנך בשנת 1936לציון ארבע-מאות שנה להקמתה של בואנוס-איירס. עוד באותו אזור: בית האופרה Teatro Colon אדיר הממדים, בית הנשיא Casa Rosada, הקתדרלה הניאו-קלאסית שבה קבור סן-מרטין, אחד הגיבורים של דרום-אמריקה כולה, ובית-הקפה המיתולוגי: קפה טורטיני. אזור המרכז נחצה על-ידי רחוב פלורידה, מן הרחובות התוססים והעמוסים בחנויות ובבתי-אוכל, שבזכותם ידועה בואנוס, כיעד מועדף על בליינים.
שכונת La Boca ממוקמת בפאתיו הדרום-מזרחיים של הכרך. מלבד האיצטדיון של קבוצת בוקה ג'וניורס, שהפך אתר תיירות, נוהרים המבקרים בשכונה, לרחוב הפופולארי Caminito. בתים צבעוניים בנויים בחן רב לאורך הרחוב, ויש בו דוכנים וחנויות שמציעות מזכרות, כיאה לרובע שמוכר את האותנטיות שלו, באופן המקובל במקומות מסוג זה.
במרחק הליכה מן המרכז ההיסטורי, מצויה שכונת היוקרה הוותיקה רקולטה - Recoleta. המסעדות והמועדונים הפזורים באזור זה מיועדים בדרך-כלל לתיירים אמידים, או לתושבים שהמשבר הכלכלי לא פגע בהם. בבית הקברות הישן של רקולטה נערכים סיורים מודרכים, המובילים בין-היתר אל קברה של אוויטה פרון האגדית.
צפונית לרקולטה, פרוש הפארק היפהפה של פלרמו ובו גם גן בוטני. רובע פלרמו משמש אתר בילוי לבני העיר הצעירים והוא מתבסס כמרכז האופנתי והעכשווי של בואנוס-איירס. את חלקו הישן של הרובע, חוצה אחת השדרות המפורסמות בארגנטינה כולה: Avenida Santa Fe.
מבין המוזיאונים הבולטים בעיר, רצוי שלא להחמיץ את מוזיאון אוויטה פרון ברחוב Lafinur, אשר בשכונת פלרמו, את המוזיאון לאמנויות יפות (Av. Del Libertador 1473), וכן המוזיאון לאמנות של אמריקה הלטינית, ומוזיאון הילדים בשדרות קוריינטס.
אם ביום, בואנוס-איירס היא חיקוי חיוור של עיר אירופאית, הרי שבלילה היא שבה להיות הבירה הלטינית הזוהרת, עיר הבילויים של דרום אמריקה. למעשה, אופייה וייחודה של הבירה הארגנטינאית, באים לידי ביטוי רק לאחר רדת החשיכה, ובעיקר בשעות הלילה המאוחרות. רשימת המסעדות המקומיות אינסופית. השילוב של מהגרים מאיטליה וספרד, עם בני קהילות אחרות, ושפע הבקר שמגדלים הגאוצ'וס, מספקים מטבח עסיסי. יש כאן פיצריות, מסעדות בשר, בתי-קפה וגלידריות, בכמות מעוררת השתאות. אם לציין מספר מסעדות בולטות על-קצה-המזלג, הרי שבמלון Alvear Palace מצויות שתיים מהמסעדות המשובחות של הבירה הארגנטינאית. Cabana Las Lilas היא מסעדת בשר אותנטית ומצויינת בפוארטו מדרו. Te Matare Ramirez הארוטית היא בוודאי אחד ממקומות הבילוי המעולים... למבוגרים בלבד. כדאי לשים-לב למקומות הבאים: La Baita האיטלקית, Bar Uriarte המודרנית והאלגנטית וכן Cluny. שלושת המסעדות האחרונות ממוקמות בשכונת פלרמו.
פורטניו (כינוי לתושב בואנוס) טיפוסי, לא יצא לארוחת-ערב במסעדה, לפני השעה תשע בערב. הארוחה עצמה תמשך זמן רב ותהיה מורכבת בדרך-כלל, ממספר מנות, עם סטייק אסאדו או נקניקיות צ'וריסו כמנה עיקרית. מלבד פיצות, שיש הטוענים שאיכותן עולה על זו של הפיצות באיטליה עצמה, ובשר הבקר הבלתי נמנע, ארוחה ארגנטינאית תסתיים גם במנות אחרונות רוויות בקלוריות, ודי אם נציין את ריבת החלב המפורסמת, אותה דולצ'ה דה לצ'ה מתקתקה. מצד הנוזלים, כדאי להזמין יין אדום איכותי ומעניין, אם-כי דווקא משקה המטה - Mate – מעין תה מריר, הנלגם באטיות מרובה – מתאים יותר לאווירה הכללית.
בלילה, מומלץ גם לחזות בהופעת טנגו. המוסיקה וריקוד הטנגו, שורשיהם הן באנדלוסיה הספרדית והן בהוואנה הקובנית, אבל הם התפתחו בפרברים של בואנוס-איירס בסוף המאה ה-19, והפכו עד מהרה לאחד מסמליה של העיר. מועדונים רבים מציעים מופעי טנגו, ובהם: Michaelangelo שנמצא ברובע העתיק סן-טלמו, Sabor a Tango, שמציע לסעוד ארוחת-ערב דשנה תוך כדי צפייה במופע ריקודים ו-El Querandiהמעט מצועצע. בכל שנה, החל ב-27 לחודש פברואר, מתקיים כאן פסטיבל טנגו בינלאומי.
בואנוס-איירס אינה רק עירם של הפרוניסטים ושל הגנרלים המרושעים מן החונטה הצבאית, או של האמהות מכיכר מאי, היא גם עירם של אנשי רוח כמו הסופר הנפלא חורחה לואיס בורחס ושל ארנסטו סבטו.
לקבלת הצעת-מחיר עבור טיסות ושירותי-תיירות אחרים, לכל היעדים בדרום אמריקה, אנא מלאו ושלחו הטופס המצורף כאן למטה. אנו מבטיחים כי מישהו מקצועי מטעמנו, יצור קשר טלפוני בהקדם.