עיר הנמל מרסיי משתרעת לחופי הים התיכון כבר למעלה מ-2,500 שנה, אבל רק בימי היוונים ובעיקר לאחר שנכבשה על-ידי יוליוס קיסר, הפכה לאחת מערי הנמל החשובות באירופה. ההיסטוריה של מרסיי רצופה תהפוכות וכיבושים. כיום, זו העיר השניה בגודלה בצרפת. מרסיי מקושרת מצד אחד עם סיפורי פשע ואלימות – אם כי בשנים האחרונות נעשה מאמץ כביר כדי לשנות את הדימוי הזה – ומצד שני היא עיר שטופת שמש, “מלכת פרובנס“, ארץ החופש.

שדה-התעופה המקומי ממוקם 25 ק”מ צפונית למרכז העיר. עלות נסיעה עם מונית מהשדה העירה כ-50 € במהלך היום וכ-60 € בלילה. קיים מערך היסעים מסודר מהשדה למסוף הרכבות הקרוב. מכאן אפשר להגיע ברכבות ישירות ליעדים שונים בפרובנס. ניתן להשתמש בשאטל היוצא מהשדה אחת לרבע שעה ומגיע כעבור כ-25 דקות לתחנת סן-שארל. זו תחנת הרכבת החשובה בעיר והיא ידועה בזכות גרם המדרגות המונומנטלי שמוביל ממנה אל השדרה החיצונית. דלפקי חברות השכרת הרכב נמצאים בקומת החניה מול טרמינל מספר 1.

בתוך העיר עצמה מערכת מסועפת ומפותחת של קווי אוטובוס וחשמליות. דווקא למטרו המקומי שני קווים בלבד, ללא מספיק תחנות קרובות למוקדי התיירות. למטיילים המתכננים מספר נסיעות באוטובוסים מומלץ לרכוש כרטיס יומי המאפשר נסיעות חופשיות ליום שלם. הכרטיס נקרא Pass XL ומחירו 5,20 €. במרסיי – כמו בערים מרכזיות אחרות בעולם – תחנות רבות להשכרת אופניים: Le Velo. תיירים מוזמנים לרכוש מינוי במחיר 1,00 € בלבד, כל עוד כל קטע רכיבה שלהם לא עולה על 30 דקות.

כמו-כן ניתן לרכוש כרטיס משולב הנקרא “מרסיי סיטי פאס” במחיר של 27,00 € ליום, או במחיר 46,00 € ליומיים. הכרטיס מאוד משתלם והוא מאפשר נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה, כולל שייט למבצר איף, הנחות מפליגות בחנויות ובמסעדות נבחרות וכן כניסה למוזיאונים ולאתרי תיירות נוספים. בעקבות משבר הקורונה, הכרטיס מוצע בהנחות גדולות דרך אתר האינטרנט של לשכת התיירות.

הנמל העתיק של מרסיי משקף את תמצית הקסם הים-תיכוני: ים כחול, שוק דגים נפלא, מסעדות קטנות, בתי מרזח שמזכירים סיפורים על יורדי ים ועל פיראטים, סירות ויאכטות שעוגנות בצפיפות במעגן, יער של תרנים צבעוניים ומעל הכל אווירה עליזה. שוק הדגים מתקיים בכל בוקר החל מהשעה 08:00 על רציף La Fraternite. בחלקו הצפוני של הנמל העתיק הוקם על שרידיו של מבצר סן-ז’ון המוזיאון החשוב ביותר במרסיי: Mucem. המוזיאון נחנך בשנת 2013 לכבוד הכרזתה של מרסיי כבירת התרבות של אירופה לאותה שנה. מבנה המוזיאון דמוי הקוביה, הוא יצירה ארכיטקטונית יוצאת מהכלל. ארמון פארו, שנבנה בהוראתו של נפוליאון השלישי, שוכן מדרום לנמל הישן. מהגנים המקיפים את הארמון מראה משובב נפש לכיוון הים, בעיקר לקראת שקיעה. במרחק הליכה מכאן מומלץ לבקר באחד המונומנטים המרשימים של העיר: מנזר סן-ויקטור.

הרובע ההיסטורי לה פנייה – Le Panier, מהווה את ערש הולדתה של העיר. מדובר בשכונה עתיקה, בה סימטאות צרות ובתים יפהפיים. לה פנייה, הנושקת לצפון הנמל העתיק, היא אולי השכונה היפה ביותר במרסיי. במהלך מלחמת העולם השניה נהרס חלק ניכר מהרובע, אבל הוא שוחזר לאחר המלחמה בצורה נהדרת. במשך עשרות שנים היה המקום מזוהה עם עוני ועם פשע, אלא שלאחרונה הפך ליעד תיירותי חשוב ונפתחו בו גלריות ובתי-קפה אופנתיים, ואט-אט לה פנייה הופך להיות רובע מבוקש. במרכז לה פנייה מצויה כיכר דה מולן ובמרחק הליכה קצר ממנה כדאי לבקר בבית התמחוי הישן – La Vieille Charite, שהפך למוזיאון לאמנות עכשווית. תוך כדי שוטטות בסימטאות היפות מומלץ לעבור במעבר המקורה והחינני Passage Lorette.

למרגלות רובע לה פנייה, מתבלטת קתדרלת לה מז’ור. בצמוד לקתדרלה מרכז בילויים ואוכל מהסוג היאפי: Les Halles. הקתדרלה מן המאה ה-19 בנויה בסגנון נאו-ביזנטי והיא מסמלת למעשה את תחילת מיתחם La Joliette. הרציפים של לה ז’ולייט לאורך חופי הנמל המסחרי הפכו זה מכבר למוקד בילוי עבור תושבי מרסיי ועבור התיירים הרבים המגיעים לכאן. מרכז הקניות Les Docks Village מושך אליו את מרבית המבקרים.

ממרומי גבעה המתנשאת לגובה של 150 מ’ מעל פני-הים, צופה פיסלה המוזהב של הבתולה, המוצב על גג קתדרלת נוטר דם דה לה-גרד, על העיר כולה ועל הנמל. פסל “האמא הטובה” – כפי שמכנים אותה המרסייזים – הוא לא פחות מאשר אייקון של העיר. הקתדרלה עצמה מצדיקה ביקור, אך יותר מכל כדאי לטפס לכאן עבור התצפית המרהיבה. ניתן להגיע לקתדרלה באמצעות קו הרכבת הקטנה שמגיע מהנמל הישן, ובאותה הזדמנות חולף על-פני דרך הקורניש שלחוף הים.

מספר סיורי שייט יוצאים מנמל מרסיי אל הים, אבל הפופולארי שבהם הוא ללא ספק השייט למצודת איף. המצודה בנויה על אי ששוכן כ-1.5 ק”מ מהחוף והיא שימשה במשך מאות שנים כבית כלא אימתני לאסירים פוליטיים. עיקר פירסומה של המצודה בזכות הספר של אלכסנדר דיומא (האב) “הרוזן ממונטה כריסטו”.

לעיר מרסיי יש את הכבוד להיות עיר תאומה, לחיפה שלנו.