בֵּית רוּבִּינְסְקִי
בית רובינסקי – רחוב הגלבוע 1, פינת שיינקין 65.
הבניין שנבנה בשנת 1936 ממוקם בחלק המזרחי של רחוב שיינקין, ממש בסמוך לשדרות רוטשילד. הוא יושב על פינת רחוב הגלבוע שנחשב תמיד לרחוב נסתר מן העין, בטווח הליכה קצר ממוקדי עניין מוכרים בעיר. תחילה הבית יועד למגורים בלבד, אך בחלוף השנים מרבית הדירות הוסבו למשרדים. אמנון בר-אור, האדריכל שהיה אחראי על שיפוץ ‘בית רובינסקי’ בשנת 2006, כותב: “הבניין הינו אחד החשובים מבחינה אדריכלית, שנבנו בסגנון הבינלאומי בתל-אביב. חשיבותו של הבניין נובעת ממורכבותו, מאיכותו ומההקפדה בה נבנה. הוא נבנה כבית מגורים משותף עם דירות מרווחות וחדר מדרגות מפואר, אך עיקר פרסומו בא מעיצוב חזיתותיו השונות והנבדלות זו מזו.”
בסרטון זה מצולמים בתים ברחוב הגלבוע, בתל-אביב, ובהם גם בית רובינסקי.
בסרטון זה מצולמים בתים ברחוב הגלבוע, בתל-אביב, ובהם גם בית רובינסקי.
בשלב הגשת התכניות מוחים האדריכלים קרנובסקי ומרקוספלד בפני הוועדה לתכנון ערים על כך שלא קיבלו אישור לשלב חניות לכלי-רכב בקומת העמודים של המבנה:
סידור הגרז’ים בבתים פרטיים וביחוד בבית מפואר כגון זה שלנו, הינו ממש הכרח בהתחשב עם המספר הגדול של אוטומובילים פרטיים בתל-אביב. חוסר גדול בגרז’ים בבתים הפרטיים גורם לכך שהמכוניות עומדות ברחובות לפני הבתים וגורמות להפרעה בתנועה אפילו בלילה.
אליעזר רובינסקי שעבורו נבנה הבניין היה סוחר ובעל נכסים בוורשה. הוא הגיע ארצה מעט לפני פרוץ מלחמת העולם. בארץ ניהל רובינסקי חברת השקעות ונדל”ן בשם “רובין בע”מ”. החברה רכשה מגרשים ובניינים בתל-אביב ומכרה אותם בהמשך. בין היתר רכש רובינסקי מהגברה חנה רוזן, בשנת 1945, את הבית ברחוב גרץ 12.
בשנת 1942 ידעה משפחת רובינסקי טרגדיה שהכתה בהלם את הישוב. ב-17 באוקטובר באותה שנה, בעוד האדון רובינסקי מאושפז בבית החולים אסותא לצורך ניתוח, התאבדה אשתו מרים בשתיית רעל בזמן ששהתה בבית מלון בירושלים. יומיים מאוחר יותר, בתו היחידה של רובינסקי, חנה רובינסקי, ניסתה לשים גם היא קץ לחייה, ונמצאה מפרפרת בין חיים למוות בדירתה ברחוב בן-עמי. מאמצי ההחייאה נכשלו והבחורה הצעירה נפטרה כעבור יום, והיא בת 24 בלבד. שלוש שנים מאוחר יותר מפרסם רובינסקי מודעה בעיתון ‘הארץ’:
ביום השנה לפטירת אשתי האהובה מרים ז”ל ובתי האהובה הנקה ז”ל, תתקיים על הר הזיתים אזכרה לזכרן שלא ימוש ממני לעולם.
החייט יהושע יונגרמן שפתח בית עסק קטן בבניין, נזקק לעזרת ‘התאחדות עולי גרמניה’ אשר שלחה בשמו מכתב לעירייה, בחודש מאי 1939:
הנדון: יהושע יונגרמן. הנ”ל חייט במקצועו ומחזיק בית מלאכה ברח’ שיינקין, פינת רח’ הגלבוע. את בית-המלאכה הזה שכר לפני 6 שבועות ועכשיו קיבל פקודה לפנות בתוך 3 ימים. ע”י הפקודה הזאת הוא נפגע במידה יוצאת מהכלל ואין באפשרותו להשיג בית מלאכה אחר בתוך זמן כה קצר. אנו מצטרפים לבקשתו לדחות את מועד הפינוי.
כעבור מספר ימים מגיעה התשובה המאכזבת:
הננו מצטערים להודיעכם כי אין באפשרותנו להשאיר את בית המלאכה של מר יונגרמן, היות והדבר הוא בניגוד לחוק.
אבל עשר שנים מאוחר יותר מסתמן שיונגרמן זה הסתדר איכשהו, וזאת לפי מודעה בעתון מחודש מארס 1949:
אופנת טיילור, או אפנה צרפתית. מבחר גדול של אריגים מודרניים. יונגרמן וגרובס. תל-אביב, רחוב הגלבוע 1.
בנו הצעיר של יונגרמן, דוד ירון, מספר כי באותה תקופה המשפחה התגוררה ברחוב הגלבוע 4, ולעתים תכופות, הוא עצמו בילה כילד קטן, בבית בו עבד אביו.
שני בתי עסק נוספים שפעלו במשך שנים רבות בקומת הקרקע של ‘בית רובינסקי’: חנות הפירות והירקות של יהודה צ’צ’יק וחנות הפרחים של ימימה.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
אזרחים ותיקים מספרים
גדעון רייס: ליד שער הכניסה לחדר המדרגות הייתה בריכה קטנה והיו בה דגי זהב. אני הייתי בגן ילדים מעבר לרחוב, בשיינקין פנת שדרות רוטשילד. אחרי הגן היינו נעצרים שם להסתכל בדגים.
בועז קמי: אני נולדתי בבנין הסמוך. הייתה שם בקומת הקרקע הרבה שנים חנות הפרחים של ימימה שגרה בסוף רחוב הגלבוע. היא הייתה טבעונית שנתנה אז בשנות ה 60 שיעורי יוגה בביתה. חנות הפרחים הייתה ממוקמת בחניה פנימית של הבנין מתחת לעמודים.
עוזי גרסטנר: חנות הפרחים של ימימה הייתה פנינה ממש. תקופה מסוימת גר בקומת הגג דודי, אדריכל לאו גרסטנר.
בית רובינסקי, החזית הפונה לרחוב שיינקין. צילום: חגי להב.
ניתן לראות ביוטיוב את הבניין, כפי שנראה בשנות ה-90, מתוך מערכון ‘המגדלור’ של ‘החמישיה הקאמרית’ שצולם כאן.
ניתן לראות ביוטיוב את הבניין, כפי שנראה בשנות ה-90, מתוך מערכון ‘המגדלור’ של ‘החמישיה הקאמרית’ שצולם כאן.
