גֶנוּאָה

תהילתה של גֶנוּאָה נעוצה בנמל ההיסטורי שלה. הנמל של גנואה שימש את הרומאים, את הצלבנים, את שודדי הים האגדיים ואת נפוליאון. הספן המפורסם ביותר, כּריסטוֹפר קוֹלומבּוּס, הוא יליד העיר. לשיא גדולתה הגיעה גֶנוּאָה, בימי הביניים, עת הייתה רפובליקה בפני עצמה והתחרתה על השליטה בים הלִיגוּרִי עם הרפובליקה הוונציאנית. אך דווקא תקופת הרנסנס הותירה את חותמה על העיר באופן הניכר ביותר לעין.

כיום גֶנוּאָה (ג’נובה) היא עיר גדולה ומעניינת, בירתה של מחוז ליגוריה, הגובל בטוסקנה מדרום, באמיליה-רומניה במזרח ובפיאמונטה ולומברדיה בצפון. גנואה מחוצה בין הים לבין רכס הרי האפנינים. בעיני רבים מן המבקרים כאן, תפאורת העיר, היא זו ההופכת אותה למיוחדת כל-כך. גֶנוּאָה מונה כ-700,000 תושבים. מגפת הקורונה שפגעה בצפון איטליה באופן אכזרי במיוחד, לא פסחה גם על גנואה, אם כי מספר מקרי המוות בעיר נמוך בהשוואה לערים כמו מילאנו, טורינו ובולוניה.

שדה-התעופה של גֶנוּאָה נמצא ממש על שפת הים, 5 ק”מ מערבית לעיר. תחנת-הרכבת המרכזית שוכנת בפּיאצה אַקוואָה-וֶורדֶה. קיימת תחנה נוספת בשם בריניול. רכבות מהירות מקשרות את העיר ליעדים מרכזיים באיטליה ובאירופה.

קיים הבדל בולט בין הרובע העתיק, העוטף את הנמל, לבין העיר החדשה, המשתרעת צפונה ומזרחה לכיוון ההרים. בעוד האזור ההיסטורי של העיר מורכב ממבוך של סמטאות, הרי שהעיר המודרנית מרושתת בשדרות נרחבות.

מטיילים הנמצאים כאן במעבר בלבד, בין הריביירה הצרפתית לבין טוסקנה, מוטב שיקדישו את מעט הזמן העומד לרשותם, לאזור הנמל, לרובע המלחים ולעיר הישנה. מדובר בנמל העתיק באיטליה ובאחד הנמלים הגדולים בים התיכון. ראשון לכל: המגדלור המונומנטלי, סמלה של גֶנוּאָה. המגדלור ממוקם על צוק, בחלקו המערבי של הנמל, והוא מתנשא לגובה של 77 מטר. ניתן לטפס במדרגות עד למחצית גובהו של המבנה ולערוך תצפית על הנמל. מלבד המגדלור כדאי לסייר במתחם זה בטיילת היפה וכן לבקר במוזיאון.

מן העבר השני של הנמל ממוקם האקווריום הענק, שני בגודלו רק לאקווריום של אוסאקָה ביפן. המקום הוא מוקד משיכה למשפחות עם ילדים. האקווריום מהווה חלק מקומפלקס ובו גם מוזיאונים נוספים ומרכזי הפעלה לבני 3 עד 14 – “לה צִ’יטָה דיי בַּמבּיני”. תצפית נוספת על הנמל ניתן לערוך מן המבנה המודרני בִּיגו. מאזור זה ניתן גם לצאת לשייט מודרך בסירות מנוע.

הרחוב הייצוגי והמוכר ביותר בגֶנוּאָה: וִיָה גַרִיבַּלדִי משתרע על-פני כ-400 מטר בלבד, מזרחית לנמל. הרחוב מתבלט בארמונות ובמבנים הנהדרים מתקופת הרנסנס. במספר 7 שוכן ה-ֹפּאלאצוֹ לומֵלינו. נברשות הבדולח, הריהוט המאסיבי, ציורי הקיר, התקרות המעוטרות וכן החצר המשובבת עם מזרקות המים, הופכים את הפּאלצו הזה לאחד מהיפים שבארמונות גֶנוּאָה. במספר 18 ממוקם הפּלאצו רוסו ובו קומפלקס של מיצגים היוצרים את מוזיאון הסְטרדַה נואובה. עוד ראויים לציון ברחוב: הארמון העירוני והארמון הלבן.

מבין הכנסיות הרבות בהן מתהדרת העיר גֶנוּאָה, מתבלטת ביופיה הקתדרלה של סן לוֹרֵנצוֹ. חזית הכנסיה וכן המגדל שלצדה, מצופים בשיש שחור-לבן המעניק לה חותם ייחודי.

במרכזה של פּיאצה דֶה פֵרַרִי ממוקמת מזרקה יפה. הפּיאצה מסמלת את מרכז העיר. בשכנות אליה ממוקמים ה-פּאלַאצו דוּקַלֶה וכן תיאטרון קארלו פֶלִיס המציג הופעות בלט ואופרה. כדאי להתעניין בתכנית התיאטרון באמצעות אתר האינטרנט. מכאן ממשיכים דרום מזרחה ברחוב דנטה, עד פיאצה דנטה ופּורטה סופּרנָה, ומגיעים לבית בו נולד קולומבּוס.

באזור האוניברסיטה, מצוי רחוב מרתק נוסף; הוא וִיָה בַּלבִּי. כאן שוכן הארמון המלכותי. כמשדברים על בארוק ועל אמני הרוקוקו…מדברים על הארמון המלכותי, הפּלאצו ריאל של גנואה. בסמוך נמצאת גם הבזיליקה המעניינת וַאסְטַטו. האוניברסיטה עצמה מהווה יעד תיירותי מעניין. היא נבנתה במאה ה-15. איזו חצר נפלאה יש לאוניברסיטה הזו! במרחק הליכה שוכן המוזיאון הימי. מבין הגנים והפארקים של העיר, כדאי לבקר ב”וִילֵטָה דִי נֵגְרוֹ”.

גֶנוּאָה מצטיינת במספר מכובד של מסעדות נהדרות. אחת המסעדות הנודעות של העיר: Ippogrifo שוכנת בסמוך לנמל. מסעדות נוספות המומלצות על-ידי מביני עניין: לָה פִּינֵטַה וגם סנטה מוֹניקָה אשר נמצאת בחלק המזרחי של העיר.

בתחומיה של ליגוריה, במרחק לא רב מגֶנוּאָה, בולטות מספר נקודות-חן. העיירה הקטנה והציורית פּורטופִינו, במרחק של פחות משעת נסיעה מגנואה. הערים הקטנות והיפהפיות: לֵרִיצִ’י ופּורטו-ונרה לחופו של מפרץ לַה-ספּציה, וכמובן חמשת הכפרים היוצרים את מתחם צ’ינקוואה טרה.

חמשת הכפרים בנויים על מצוקים הגולשים אל הים. סמטאות מתעקלות בין בתים קטנים שקירותיהם צבועים בצבעי פסטל, פה ושם בית-קפה מקומי, פה ושם כנסיה, ריח הים באוויר, התיירים ובני המקום מתערבבים ועל הכל שורה אווירה רומנטית להפליא. ואלו הם שמות הכפרים: מונטרוסו אל מרה, ורנאצה, קורניליה מנרולה, וריומנג’רה. הצ’ינקוואה טרה מוגדר כפארק לאומי והוא אף הוכרז על-ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית.

חל איסור על תנועת כלי-רכב בתחומי הפארק. הבאים לכאן ברכב שכור יצטרכו לחנות בחניונים של הישוב הצפוני ביותר: מונטרוסו. ניתן לנוע בין הכפרים באמצעות רכבת, או באמצעות אוטובוס. מטיילים שיעדיפו להגיע בדרך הים, יוכלו לשוט מכפר לכפר. לאלו שזמנם בידיהם מומלץ לטייל רגלית בשבילים המחברים בין הישובים. בעלי רוח ספורטיבית יוכלו לצעוד במסלולי הליכה נהדרים: המסלול הכחול והמסלול האדום. קיים כרטיס מיוחד שרצוי לרכוש בכניסה לפארק. הכרטיס מאפשר שימוש חופשי ברכבות ובאוטובוסים, כניסה לשבילי ההליכה, ואף שימוש במעליות החדישות שמעלות את שחוקי-הסוליות, מחוף הים אל חלקם העילי של הכפרים.