חבל הבּסקים משתרע במדרונות המערביים של הרי הפירנאים, על שטח שגודלו כמעט זהה לגודלה של מדינת ישראל. כיום מכיל החבל שבעה מחוזות שונים, ארבעה מהם בתחומיה של ספרד ושלושה בצרפת

שמו של הנוסע האגדי מרקו-פולו מוכר וידוע לכל ומהווה סמל המזוהה בצדק עם טיולים ומסעות ברחבי העולם, אלא שלמעלה ממאה שנה לפני שמרקו פולו עשה דרכו מזרחה, קם הרפתקן אחר, בנימין-בן-יונה מהעיר טודלה שבצפון ספרד. הוא רבי בנימין מטודלה, ויצא למסע מרתק מחבל הבּסקים לכיוון מזרח, בואכה ארץ-ישראל ועד לפאתי סין. בנימין מטודלה, בעל האישיות התוססת והשנויה במחלוקת, איש מופלא, סקרן ותאב ידע, נותר כמעט אלמוני לחלוטין. הוא עזב את עירו טודלה באמצע המאה ה-12 והחל מסלול של למעלה מעשר שנים, תוך כדי שהוא חולף על-פני יותר משלוש-מאות תחנות, מסרגוסה לברצלונה ומשם לדרום צרפת דרך נרבון ובזייה לגנואה שבצפון איטליה ובין היתר דרך פיזה ורומא לברינדיזי, ומשם לקורפו ולאסיה הקטנה, לסוריה ואחר-כך לצידון ולארץ-ישראל. הוא המשיך הלאה למצרים ולחצי האי ערב ולפרס ועד גבול טיבט, וחזר בדרכים שונות ומשונות לביתו. האיש רשם ותיעד את קורותיו בספר המסעות ההיסטורי “מסעות בנימין”. היסטוריונים רבים התבססו על רשימותיו בניתוחיהם המאוחרים יותר לגבי התקופה בה חי. בנימין מטודלה, איש נווארה, הוא חלוץ המטיילים היהודיים לדורותיהם.

הגדול שבין מחוזות ארץ הבּסקים, הוא אזור נווארה הדרומי, שבו מצויה גם העיר טודלה. מלבד מיודענו בנימין, נולדו בעיר זו גם המשוררים יהודה הלוי ואבן-עזרא. כיום אין בישוב המנומנם, השוכן בקרבת נהר האברו, מוקדי משיכה מיוחדים. כדאי בכל-זאת לראות את הקתדרלה מן המאה ה-13 ולסייר בסמטאות הצרות של העיר.

העיר החשובה ביותר במחוז נווארה היא פַּמפֶּלוֹנָה, השוכנת לגדתו של נהר הארגה. בין ה-6 ל-14 ביולי בכל שנה (למעט השנים 2020 ו-2021, בשל מגפת הקורונה) נערך כאן הפסטיבל המפורסם, שבמהלכו משחררים שוורים בסמטאות הצרות. ההמון המשולהב נס על נפשו, במעין התגרות מזוכיסטית בגורל. פסטיבל זה קיבל תהודה גדולה בעקבות ספרו של ארנסט המינגווי: “וזרח השמש”. פמפלונה היא ביתה של קבוצת הכדורגל אוסאסונה.

מערבית לנווארה נמצאת הפרובינציה של אָלָוָוה. מדובר באזור המצטיין בנופיו הכפריים והמגוונים. עיר הבירה של המחוז היא ויטוריָה גאסטייס. לעיר רובע עתיק שמקיף את הקתדרלה מן המאה ה-17. בכל שנה, בחודש אוגוסט, נערך בויטוריָה פסטיבל ג’ז אטרקטיבי. העיר משופעת בפארקים והיא אף זכתה בתואר המכובד: הבירה הירוקה של אירופה 2012.

60 ק”מ דרומית לויטוריה, נמצאת לגוארדיה, הגובלת בהרי קנטבריה. הישוב הקטן שוכן בסמוך לכרמים ומהווה מוקד משיכה לאוהבי יין. היקב העתיק והמפורסם ביותר בלגוארדיה: Casa Primicia, הוא גם זה בו כדאי לערוך סיור מודרך.

הלאה מכאן, בצפון הרחוק של ספרד, במחוז ויזקאיה, יושבת העיר החשובה ביותר לבּסקים – היא בילבאו. העיר שהייתה מזוהה עד לפני 25 שנים, בעיקר עם המאבק של הבדלנים הבּסקים, הפכה באחת, החל משנת 1997 לאחד ממוקדי התיירות המובילים של ספרד, כאשר האדריכל האמריקאי פרנק גרי הקים בה את מוזיאון גוגנהיים, שנחשב לאחת מיצירות הפאר הארכיטקטוניות של העת המודרנית. מאז – בתנופה חסרת תקדים – התרעננה בילבאו והוכנה בה תשתית מרשימה לקלוט את גל התיירות האדיר שפוקד אותה בעקבות הקמת המוזיאון. הופעלה רכבת תחתית, העיר העתיקה שופצה, נפתחו עשרות מסעדות ובתי-קפה, הוקמו בתי-מלון חדשים, הורחבו כבישים ובילבאו הפכה באורח פלא, ביחד עם ברצלונה, מדריד, טולדו, ואנדלוסיה ליעד תיירותי מבוקש במיוחד. בית העירייה של בילבאו בנוי בסגנון הבארוק והוא נמצא בפלאזה דה פוראן. 

במחוז ויזקאיה נמצאת גם העיירה גרניקה שנותרה כפצע פתוח בתולדות המאבק של הבּסקים לעצמאות, עוד מימי מלחמת האזרחים של פרנקו. הגרמנים הפציצו את הישוב מן האוויר באכזריות מעוררת פלצות. מאוחר יותר צייר פבלו פיקאסו את הציור המפורסם לזכר מאורעות גרניקה. האזור שסביב הישוב הוכרז גם כשמורה ביוספרית.

הפרובינציה השכנה ממזרח, גיופוזקואה, מתבלטת בזכות הכפרים האותנטיים והעיירות היפות ובמיוחד בזכות העיר סן-סבסטיאן, או כפי שהיא מכונה בפי הבּסקים: דונוסטיה. העיר שוכנת בסמוך למפרץ הקונכיה המרהיב, במרחק 100 ק”מ מבילבאו ו-22 ק”מ מהגבול הצרפתי. בשל מיקומה בצפון ההררי ומזג-האוויר הנעים השורר בה בין יוני לספטמבר, הפכה סן-סבסטיאן עוד בימיה של המלכה איזבלה השניה לבירת הקיץ של ספרד.

מרבית המבקרים בסן סבסטיאן מתלהבים מחופי הים ומן המפרץ, אבל מטיילים ישראלים המורגלים בחופים לא פחות יפים, יוכלו להתרכז בטיילת הקונכיה וברובע העתיק של העיר. פסטיבל הסרטים הנודע נערך בסן-סבסטיאן אחת לשנה, בחודש ספטמבר. אחת המסעדות המשובחות של הבּסקים מתאימה לבעלי תקציב גבוה: Arzak. מספר כבישים יפהפיים מובילים מכאן לאתרים נוספים בארץ הפירנאים והבּסקים. אחת הדרכים היפות מובילה לביאריץ שבצרפת.

ביאריץ נמצאת בפרובינצית לפורדי והיא שוכנת לחופי האוקיאנוס האטלנטי, דרומית לעיר הגדולה בורדו. שמה של ביאריץ נקשר במבקרים העשירים והמפורסמים שבאו לנפוש בה במהלך ההיסטוריה, בימים בהם היוותה את הבון-טון של האצולה האירופאית. טירת הקיץ שנבנתה לחוף הים עבור הנסיכה אז’ני, רעייתו של נפוליאון השלישי, הפכה ברבות הימים למלון יוקרה בשם Hotel du Palais. אחת ממסעדות המלון: “וילה אז’ני”, אף זכתה לכוכב מישלן. בעיר מספר מוזיאונים מעניינים, בהם מוזיאון ימי מרשים ומוזיאון השוקולד. כמו-כן ביאריץ מתגאה במגדלור מהמאה ה-19.

העיר השכנה באיון, היא בירת המחוז ומייצגת באופן שורשי את התרבות הבּסקית. המוזיאון הבּסקי הוא מן המוזיאונים המעניינים בחבל כולו. באיון היא עיר שחיה ונושמת ספורט. אם במהלך הביקור כאן, מתקיים משחק ביתי של קבוצת הרוגבי המקומית, זו הזדמנות לחזות באירוע ספורט, באווירה מלהיבה. קבוצת הרוגבי של באיון נמצאת באופן קבוע, בצמרת הליגה הצרפתית הראשונה.

במחוז ‘נווארה התחתונה’ הסמוך, כדאי לבקר במערות איסטוריץ, שעל כתליהם מצויירות דמויות של חיות, מעשי-ידיו של האדם הקדמון. בעיר סנט-ג’ון-פייה-דה-פור ובמצודה שלה, וכן ביער של אירטי.

ולבסוף: המחוז הקטן של סול – La Soule, גם הוא בצד הצרפתי של ארץ הבּסקים. זהו אזור פחות ידוע, אבל פראי ומיוחד, המשופע בנופים עוצרי-נשימה כגון ערוצי הקקואטה, שאינם מוכרים דים, בקרב המטיילים הזרים. אזור הסול זכה לכינוי: “הגן הסודי של הבּסקים”. חלקים ניכרים משטח המחוז נישאים לרום שמעל 1500 מטר ויש כאן מספר תחנות סקי. העיר החשובה של פרובינציה זו היא מולאון, שבה מספר מבנים חשובים, כמו הכנסייה הגותית והארמון בסגנון הרנסנס.