בית הספר למסחר / גימנסיה גאולה – רחוב גאולה 30.

בצפונה של ‘אדמת גאולה’, על גבול שכונת ‘מאה שערים’, עמד באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת מגרש ועליו בית קטן שהיה שייך לאדם בשם משה בן-יוסף. המגרש של בן-יוסף גבל מצד אחד ברחוב גאולה שהיה ברובו מכוסה חול, ומצד שני ברחוב הים, שהפך לימים לרחוב הרב קוק. לכאן עבר בית הספר התיכוני למסחר שעד אז שכן ביפו. תחילה השתמשו במבנה של בן-יוסף ובצריף אחורי, אבל בשנת 1929 כבר עמד כאן מבנה קבע בן שלוש קומות, המזכיר את המבנה שקיים עד היום. אלא שאז היה המבנה מהודר ומעורר כבוד, ואילו היום קירותיו מתקלפים והוא מוזנח. נותרה למזכרת מימי העבר, כתובת האריחים של אמני ‘בצלאל’ החקוקה מעל שער הכניסה למבנה.

בעקבות גלי העליה שהגיעו ארצה אחרי מלחמת העולם הראשונה, נוצר צורך בבתי-ספר תיכוניים, בנוסף ל’גימנסיה הרצליה’ שהלימודים בה היו כרוכים בתשלום לא מבוטל. כך קמה ‘הגימנסיה לעם‘ (שהפכה בהמשך ל’גימנסיה נורדיה’) וכך קם בית-הספר למסחר, שהפך מאוחר יותר ל’גימנסיה גאולה’. ייחודו של בית-הספר למסחר היה בכך שמלבד לימודים עיוניים ברמה גבוהה הוא העניק לתלמידיו הכשרה מסחרית וכלכלית, וכן שם דגש על לימודי שפות זרות. 

רעיון בית-הספר למסחר הובא לידיעת הציבור לראשונה, במנשר שפורסם על-ידי ‘קלוב הסוחרים העבריים’, בספטמבר 1919: “אין מן הצורך לפרט ולבאר עד כמה ישנה נחיצות בקיום בית ספר מסחרי. היעדרו ניכר בכל פינות חיינו שאנו פונים. אם אין לנו פקידים במשרדים הרשמיים, אם גם המשרדים שלנו מוכרחים להביא להם פקידים מן החוץ, אם הצורה החיצונית וסידור הפנימי של בתי המסחר עומדים בשפל המדרגה, אם בנינו יוצאים את הארץ להשתלם ולשוב, או לא להשתלם ולא לשוב – בכל זה אנחנו בעצמנו אשמים, שלא פתחנו עד היום בתי ספר מתאימים. הועד הכללי כבר התחיל בעבודה להוציא את הדבר לפועל.”

שנים רבות התקיימה תחרות עיקשת בתל-אביב בין שני המוסדות: ‘הרצליה’ ובית-ספר למסחר, על גיוסם של תלמידים איכותיים. בשנות ה-20 וה-30 נהגה הנהלת בית-הספר לפנות לבתי עסק מובילים ולבקש כי יעסיקו את בוגריה במשך שלושה חודשים ללא תשלום “למען התפתחותם בפקידות”. מתוך מודעה בעיתון ‘דבר’, 13 ביולי 1934: “בית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, בן 8 מחלקות ו-4 מכינות. נוסד על ידי לשכת המסחר העברית בשנת תר”פ. הוכר השנה על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים בתור בית ספר תיכוני בעל זכויות מלאות. רחוב גאולה 30 טלפון 412. הרשמת תלמידים ותלמידות למכינה (לבני 6 ), למחלקה החמישית (לבוגרי בתי הספר העממיים) ולשאר המחלקות, התחילה מיום ה’ כ”ה תמוז. בית הספר נותן תשומת לב מיוחדת לתלמידים הבאים מהמושבות.” 

שני המנהלים הראשונים של בית הספר למסחר היו ד”ר ישראל וינברג וד”ר אלכסנדר קולר. הסופר אשר ברש, שהתחיל את דרכו בבית הספר כמורה ובשנים 1937 עד 1943 אף שימש כמנהל המוסד, קיבל בקשה אישית מהמשורר ביאליק לדאוג להעסקתה בהוראה, של בתו של הרב צבי קופשטיק, שאותו הכיר ביאליק אישית: “כבר טלפנתי לך הבוקר ולא נמצאת. עסוק היית במחלקה. חפצתי לבקש ממך בעל פה על העלמה קופשטיק ולומר לך כי מכיר אני אותה כבת-אוריין ובעלת כישרונות, מוסמכת היא לעברית ולספרות, וכמדומה שהיא גם בעלת אופי וחרוצה בעבודתה. מצאתיה מלאה וגדושה וגם בעלת הסברה יפה ובעלת חיתוך דיבור נאה. סוף דבר מובטחני בה שתהא מורה ראויה בישראל.”

בשנות ה-40 שימשו מבנה בית-הספר והחצר המקיפה אותו כבסיס לאימוני נשק של ‘ההגנה’. חלק מהתלמידים שלמדו בכיתות הגבוהות באותה תקופה – הבולט שבהם היה אריאל שרון – הצטרפו בהמשך, לשורות ‘ההגנה’. עם פרוץ מלחמת השחרור התפרסמו מפעם לפעם הודעות בעיתונות: “מפקד העיר מודיע בזה כי כל עובדי העיריה, הפקידים והפועלים חייבים להתייצב בתחנה אזורית של המשמר האזרחי, בבית-הספר התיכוני למסחר, רחוב גאולה 30, כדי לקבל הודעות על מועד יציאתם לעבודות ביצורים.”

באפריל 1950 החליט ועד ההנהלה להסב את שם המוסד ל’בית-ספר גאולה’. בתחילת שנות ה-60 נדרש בניין רחב ידיים נוסף כדי להכיל את 700 התלמידים שהיו רשומים בבית-הספר. בניין זה הוקם על חלקו המערבי של המגרש, בכתובת רחוב גאולה 28. בית-הספר במתכונתו ההיסטורית נסגר בשנת 1980. החל מתחילת שנות ה-80 פועל במקום תיכון טכנולוגי מרשת ‘אורט’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.