שׁוּק הַכַּרְמֶל

שוק הכרמל.

לא מעט מסימני ההיכר הבולטים של העיר תל-אביב הופכים אותה למוקד משיכה שאין שני לו: שדרות רוטשילד וכיכר דיזנגוף, נווה-צדק ורחוב הרצל, מתחם לבונטין ורחוב שיינקין, חופי הים והנמל, בתי החלומות ובתי העיר הלבנה… אבל בלי ‘שוק הכרמל’, תל-אביב לא הייתה תל-אביב.

כיום השוק משתרע לאורכו של רחוב הכרמל, מכיכר מגן-דוד ועד רחוב דניאל, מרחק של כ-450 מטר. גם הסמטאות והרחובות הקטנים בשולי רחוב הכרמל, הפכו לחלק מהשוק וניתן למצוא בהם חנויות קטנות, דוכני אוכל ומסעדות אופנתיות. הכניסה הראשית לשוק היא מרחוב אלנבי, באזור הכיכר, אבל ניתן להגיע אליו גם מרחובות היוצאים מנחלת-בנימין ומשכונת ‘כרם התימנים‘, וגם מחלקו הדרום-מערבי, הסמוך ל’גן הכובשים’, באזור חניוני המכוניות ורחוב דניאל.

ראשיתו של השוק במתכונתו המוכרת, נעוצה במאורעות תרפ”א, כשתושבי תל-אביב נרתעו מעריכת קניות ביפו. הביקוש הוליד דוכנים שהוקמו באופן ספונטני, בחיבור הרחובות אלנבי ונחלת בנימין. בשל קרבתו של השוק החדש ל’כרם התימנים’ הודבק לו בתחילת שנות ה-20 הכינוי ‘שוק הכרם’. התנאים התברואתיים הירודים וחיכוכים מתמידים בין רוכלים יהודים לרוכלים ערבים, וכן עימותים עם ראש העיר מאיר דיזנגוף בנוגע לתשלום מיסים, הובילו את אנשי העירייה אל ההחלטה כי יש להסדיר ולמסד את פעילות השוק. 

בנובמבר 1926 הוחלט על פתיחתו של השוק מזרחית לכיכר מגן-דוד, בין הרחובות טשרניחובסקי והמלך ג’ורג’ של ימינו. באותם ימים רחוב טשרניחובסקי נקרא עדיין רחוב בצלאל, ואילו רחוב הכרמל המשיך עד כיכר מלכי-ישראל (כיכר רבין) עד אשר שמו של חלק זה של הרחוב הוחלף למלך ג’ורג’. עיתון ‘הארץ’, 24 בנובמבר 1926: 

תנועה רבה היתה במשך יום אתמול בשעת העברת שוק הכרם מקרן זוית אלנבי נחלת-בנימין, לכיכר בדראני, בין הרחובות הכרמל ובצלאל. השוק החדש בנוי שורה גדולה של קובות עץ מחוברות. הבוקר נפתח השוק כבר במקום החדש. קרן הזווית שעליה עמד השוק מקודם התפנתה לגמרי והמעבר הצר בין נחלת-בנימין ואלנבי נתרחב.

אלא שהמציאות כפתה את ביטולן של תכניות העירייה. האזרחים העדיפו את מיקומו המקורי של השוק, שאף הלך והתרחב. במתחם אליו ביקשה העירייה להעביר את השוק, התפתח מסחר של בגדים זולים ושל סחורות שונות והמקום נודע מאז כ’שוק בצלאל’. מאותה עת התקבע סופית שמו של השוק לאורך רחוב הכרמל כ’שוק הכרמל’. מכרו בו בעיקר ירקות ופירות, דגים ועופות. 

לצדם של הרוכלים היהודים והערבים בעלי הדוכנים המוסדרים, התנהל גם מסחר ללא פיקוח. העיתון הלאומני ‘הירדן’ מתאר אירוע שהתרחש בשוק, המלמד על האווירה ששררה במקום (נובמבר 1934): 

כידוע שוק הכרמל הוא אחד המקומות שהזוהמה מושלת בו. המוני בדואיות באות מידי בוקר כשגיגית הירקות על ראשן ותינוק על גבן ומתיישבות באמצע הרחוב. אבל גם עין המשטרה פקוחה. אתמול בבוקר עמדה גברת אסתר ברזילי אצל אחת הבדואיות לקנות ירקות. פתאום ראו שוטר ומיד התחילה המנוסה. בשעת המנוסה הפילו את הגברת ברזילי ורבים לא הרגישו בה ודרסוה עד שהתעלפה. הסוחרים היהודים בעלי חנויות הירקות, ואף הסוחרים הערבים סובלים קשה מהתחרות התגרים הללו שסוחרים בלי כל מקום קבוע ובלי כל רישיון.

‘שוק הכרמל’ ידע גם מהומות ואירועים ביטחוניים קשים. במהלך מלחמת השחרור נורו לעבר המבקרים בשוק יריות מכיוון שכונת מנשייה ובשנת 2004 התרחש כאן פיגוע התאבדות שבו נהרגו שלושה אזרחים. דווקא תקופת הצנע, בשנות ה-50, העניקה לשוק את הדחיפה לה היה זקוק כדי להפוך למוקד קניות מרכזי. בעוד המצרכים בחנויות נמכרו בהקצבה והמחירים האמירו, בשוק ניתן היה למצוא מוצרים בסיסיים שעלותם סבירה, וכמובן התנהל כאן “שוק שחור” כמעט באין מפריע: 

שוק הכרמל בתל-אביב הומה מאדם. ליד הדוכנים הצטופפו המוני נשים מצוידות בסלים ורשתות. סיפרו לי כי כאן אפשר להשיג את הכל, כי מקום זה אינו יודע את יוסף. אין צנע ואין קיצוב. בפרהסיה, לעיני שלטונות הפיקוח, רק צריך לשכוח את המחירים הממשלתיים ואת תקציב משק הבית. (‘מעריב’, 29 באוקטובר 1951).

יוסף, הוא דב יוסף, שר הקיצוב שהטיל אימתו על תושבי הארץ בימי הצנע.

מאז קום המדינה מרחף מעל השוק איום שחוזר על עצמו מדי פעם, כי המקום ייסגר או יועבר לאזור אחר. באפריל 1960 למשל, הצהיר סגן ראש העיר, מר משה גולדשטיין, על החלטה שהתקבלה בעירייה ולפיה תוך חצי שנה רחוב הכרמל ייהפך לעורק תנועה עבור כלי רכב, ובמקביל יועברו דוכני השוק לשטח דרומי יותר הקרוב ליפו. בדצמבר 1971, התפרסמה ידיעה בעיתון ‘דבר’: 

המכרז להקמת שוק הכרמל החדש בתל אביב יפורסם בעוד עשרה ימים. הצעת המכרז הונחה אתמול על שולחנה של ועדת הכספים של מועצת העירייה. שוק הכרמל החדש יוקם במורד השוק הנוכחי סמוך לרחוב קלישר. 600 הדוכנים שיוקמו במסגרת השוק החדש יועברו לרשות העירייה והיא אשר תחלק אותם בין הרוכלים. 

אבל השוק לא זז ממקומו ולא חדל לפעול אף-פעם, למעט בימי הגל הראשון של מגפת הקורונה, כשבהוראת פקחי העירייה נסגרו כל בתי העסק של ‘שוק הכרמל’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

ניתן לשתף את המאמר