בֵּית הַדֶּקֶל

בית הדקל – רחוב נחלת בנימין 8. ידוע גם כ’בית התמר’.

הבית נבנה בשנת 1922 בעזרת האדריכל יהושע טבצ’ניק, עבור שיינה-חיה ואיסר כהן. באותן שנים חלק מהאדריכלים ראו לעצמם חובה לעטר את הבתים בסמלים עבריים ובמוטיבים הקשורים למיקומה של תל-אביב באזור אגן הים התיכון. הסגנון הוא אקלקטי כמובן, כמרבית הבתים שנבנו בימים ההם, אבל הוא גם מושפע מרוח ה’אר נובו’. טבצ’ניק בחר את עץ הדקל המיתמר מתוך חזית המיבנה כמוטיב מרכזי לעבודתו בבניין. עד מהרה זכה המקום לכינוי המתבקש: ‘בית הדקל’. הסופר יורם קניוק כתב באחד המאמרים שלו: “טבצ’ניק חיבר סמלים וסממנים כנעניים ועבריים עם סגנון מוסלמי מזרחי, מגיני-דוד וערבסקות ובנה את בית הדקל המפורסם בנחלת בנימין.”

תחילה תוכנן הבית למגורים בלבד, אך תוך שנים ספורות שינתה קומת הקרקע את ייעודה והוקצתה לחנויות מסחריות, לצד מגורים בקומות העליונות, וזאת כחלק ממגמה שהתפשטה ברחוב נחלת בנימין, בסוף שנות העשרים ובמהלך שנות השלושים. משפחת כהן התגוררה בבניין שנים ספורות. לפי מרשם האוכלוסין של שנת 1944 שיינה-חיה ואיסר כבר גרו ברחוב שלמה המלך. לבני הזוג היו שלוש בנות: מלכה, שולמית וחנה.

בסרטון זה נראים היטב חלק מהבתים ההיסטוריים במקטע הצפוני של רחוב נחלת-בנימין, ובהם גם בית הדקל.

בסרטון זה נראים היטב חלק מהבתים ההיסטוריים במקטע הצפוני של רחוב נחלת-בנימין, ובהם גם בית הדקל.

מלבד איסר כהן ובני משפחתו, התגוררה בבית בשנותיו הראשונות גם הגברת שפרה יורובסקי, אחות במקצועה. ב-10 בפברואר 1929 פרצה שריפה במבנה. איסר כהן מפרסם מודעה בעיתון ‘דאר היום’ בה הוא מודה לחברת הביטוח על הטיפול בנושא: “הנני מודה בזה למנהל חברת אחריות אוניון גנף בא”י, מר יוסף ברגר, בעד היחס הטוב והפעולה המהירה, בתשלום הנזקים שנגרמו לביתי בזמן השרפה.”

באוגוסט 1949 התגלה במרתף הבניין מחסן עזוב של אחת המחתרות ובו נשק ותחמושת, אבק שריפה וחלקים של רובי ‘סטן’. מתוך חשש שהמבנה יתפוצץ בעת הפינוי, הורחקו הדיירים מהמקום לשעות ארוכות.

בשנת 1999 החלו עבודות שיקום ושיפוץ של ‘בית הדקל’ אשר נפסקו מספר פעמים לפרקי זמן ארוכים בשל בעיות שונות. רק כעבור כעשר שנים העבודות הסתיימו והבניין קיבל את צורתו הנוכחית.

להלן רשימה חלקית של חנויות ובתי עסק שפעלו לאורך השנים ב’בית הדקל’:

ד”ר גד אדלמן – רופא עור ואורולוג, מכון לריפוי חשמלי (1928).

האופטיקאי זידנר קרל – צרכי צילום ואופטיקה (משנות העשרים ועד שנות השישים).

צנטנר ליאון – בי”ס לריקודים (1941).

רוטברג ישעיהו – בית מלאכה לתיקון רהיטים ונגריה (1951).

לוי ויקטור – סדקית צעצועים וגלנטריה (1956).

ברנר חיים – בית מלאכה לציפוי מתכת (1966).

בורשטיין מרדכי – מסגור תמונות (1970).

עובדיה יעקב – מכירה ומחסן טפטים (1984).

איילה ריבק – מכירת אריגים (1987).

בית הדקל בשנת 1925, מתוך אוסף אמנון יצחק. 

בית הדקל בשנת 1925, מתוך אוסף אמנון יצחק. 

יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.

יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.

ניתן לשתף את המאמר